ב"ה. תלולית דשא מוריקה, אי בים סוער של כביש בשעת שקיעה. עיניים צעירות רבות נשואות אל האיש השברירי, סחוף הרוח ואל הנערה הצהובה שלצידו. משאית כבדה חולפת ונער במכנסיים קצרים מנגן בחליל, השופרות נמתחים בציפיה. מניין אחרון של מנחה מתפזר ונבלע חרישית בקהל המביט בשקיקה, ילדה בשמלה כתומה עושה גלגולים על הדשא והוריה לבושי השרוואלים מחייכים בהנאה. כשמנטפים אל הברק נאספים האנשים הזוהרים, לבושי הלבן, סביב איש האלוהים המזדקן, הסבא הטוב מהסיפורים המתוקים של ילדותם. בעיניים טובות מביט הזקן בילדיו אחוזי הציפיה ובידו החולה הוא מאותת לה לשמש שתשקע סוף סוף, רוצים להתחיל. התיפוף החל, איטי וסוער ומרוחק ואיש האלוהים מסיר בנחת את תפיליו. בנדנודים קלים, קצובים, פותח הצעיר הגבוה את פיו ומזמן את אושפיזיו: 'את האבות הקדושים, אברהם ושרה, יצחק ורבקה, יעקב ורחל..' . מישהו שלא ידע את יוסף, בחינת יסוד, שואל בעקיצה עצבנית אם צריך להכניס ציציות. משַתקין אותו. '..את רבנו הקדוש, עיר וקדיש מן שמיא נחית רבי שמעון בר יוחאי. את כל הצדיקים האמיתיים שוכני עפר ובראשם רביה"ק ישראל זלל"ה בעל-שם-טוב ובמיוחד במיוחד רביה"ק, נחל נובע מקור חכמה..' כמו חוט עזוב של תכלת תזזית עוברת בקהל ומתפרצת החוצה ב 'נ נח נחמ נחמן מאומן, נ נח נחמ נחמן מאומן' שהם שרים בפראות והוא איתם. '..רבינו נחמן בן פייגא זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל אמן'. ההמון מביט בו בשתיקה מבוהלת, מבינים פתאום שזה על באמת. הם באים, עוברת בקהל ההכרה החוששת, הפלואה, מוואדיות הגליל ומיערות אוקראינה, הם באים. בחמישי בשבת, עשרה לחודש תמוז שנת ה' אלפין, שבע מאות ששים ושלוש לבריאת עולם למניין שאנו מונים שם, קיבוץ צרעה, במעמד האבות הקדושים, אברהם ושרה, יצחק ורבקה, יעקב ורחל. במעמד רבנו הקדוש, עיר וקדיש מן שמיא נחית רבי שמעון בר יוחאי. במעמד כל הצדיקים האמיתיים שוכני עפר, קדושים אשר בדרך כלל בארץ המה, ובראשם רביה"ק ישראל ב"ר אליעזר זלל"ה בעל שם טוב. ובמיחד במיוחד במעמד ראש בני ישראל, נחל נובע מקור חכמה, רביה"ק נחמן בן פייגא באו הבחור החשוב הרב יהוסף אורי במוהר"ר אדמו"ר מנחם יהושע שליט"א מק"ק תקוע והבתולה המהוללה מרת שני בת יצחק לבית גורדון בקשרי הנישואין. סימן טוב ומזל טוב יהא לנו ולכל ישראל אמן. בפינה, נופל וגלוי עיניים ירוקות, מביט בהם בעצב אדם בגיל העמידה, לראשו תלתלים שפה ושם זרקה בהם שיבה ולגופו ז'קט מהוה. אותו שכחו להזמין.