כשאחזור מהרחוב
בו ינופצו החלונות
של אוטובוסים נושאי אבק, ואפר
שהובא זה מקרוב
מתוך המחנות
להיטמן באדמתי המשוספת
התחכי לי, להפחית
את הכאב המנוכר,
דואגת כמו תמיד ומתחשבת,
ללקוט שברי זכוכית
מתוך גופי המר
ולחבוש את הפצעים ביד אוהבת?
האיזכור הזה, בנשימה אחת של "מחנות-המוות" ו"האוטובוסים המנופצים" (הטרור הפלסטינאי של ימינו)- זה בהחלט במקום! חיות-האדם האלה, הפלסטינאים, אכן- גרועים כמו הנאצים...כן, בהחלט במקום! שיר חזק, וטוב שכך!
זה לא האוטובוסים ולא המחנות,גם לא הקבורה ה"אגבית" באדמה הקרועה,
זה האיסוף והטיפול ובעיקר הדאגה,שבזכותם,ממש כמו אצל החלונות המנופצים של ג'וליאני,-ממילא למה שקרה כבר אין כל כך משמעות.
שיר יפה מאוד.
[ליצירה]
אוי זה מזעזע...
האיזכור הזה, בנשימה אחת של "מחנות-המוות" ו"האוטובוסים המנופצים" (הטרור הפלסטינאי של ימינו)- זה בהחלט במקום! חיות-האדם האלה, הפלסטינאים, אכן- גרועים כמו הנאצים...כן, בהחלט במקום! שיר חזק, וטוב שכך!
[ליצירה]
לא רוצה להרוס פה לאפאחד את ההתלהמות,אבל
זה לא האוטובוסים ולא המחנות,גם לא הקבורה ה"אגבית" באדמה הקרועה,
זה האיסוף והטיפול ובעיקר הדאגה,שבזכותם,ממש כמו אצל החלונות המנופצים של ג'וליאני,-ממילא למה שקרה כבר אין כל כך משמעות.
שיר יפה מאוד.
[ליצירה]
---
לרווקה אשר חורזת
- זוהי אכן גישה נועזת
לדפוק על דלת שדכנים
ובכן...לי יש שלושה בנים
אחד מורעל על הצבא
(והוא לפני שרות חובה!)
שני - בעקבותיו כבר בא
שלישי - בעקשנות רבה
טוען שלא ייתן כתובה
לפני היות ל...בר מצווה
ראשון טלה, שני הוא שור
והשלישי - עקרב טהור
ובכן...אמרי ..בין השלושה
במי תרצי ? בחירה קשה???
[ליצירה]
נשמה - השורה האחרונה לא הפוכה. המילה "רחוב" מתחרזת ל"פרנקובסק" מכיוון שהאותיות "סק" של פרנקובסק הם בשווא נח ולכן אינם מורגשים בהגייה. יהורם טהר-לב בספרו "מדריך לכתיבת שירים ומאקאמות" כותב: המשוררים של השירה העברית החדשה - אלתרמן, שלונסקי, לאה גולדברג, רחל ובני דורם.....גילו לנו...שהאוזן שומעת בצורה בולטת לאו דווקא את העיצור האחרון של המילה, אלא את התנועות והעיצורים שלפני האחרונים. ולכן מצאנו אצלם חרוזים כמו "לוכדת" ו-"חדר" (אלתרמן - פגישה לאין קץ) ו-"אבן" עם "יושבת" (נעמי שמר, ירושלים של זהב). ולכן גם "רחוב" ו"פרנקובסק" לחרוז כשר ייחשב.
[ליצירה]
----
שמתם לב? הדאגה שלו היא רק שמא תהיה עילה לשרון "להציב מכשולים". להציב מכשולים למה בדיוק? וכאילו עצם הפיגוע הזה ודומיו אינם המכשול בהא הידיעה.
[ליצירה]
----
כמעט התלהבתי...עד שהגעתי לניבולי הפה. הרעיון הוא מטורף ומצחיק, עד הרגע שבו נייר הטואלט מקבל גם תיאורים בגוון חומחום ודומיהם. אז- זה כבר לא נונסנס- זו פשוט וולגאריות. לא מאוחר עדיין לתקן - ואז יצאת גדול!
[ליצירה]
----
האתר הזה מתחיל להיות זול. לאן התדרדרנו ?
חמישים שקל ? אי אפשר מאה ?
וברצינות...מילא אירוטיקה א-לה שיר השירים
שכבר היתה לנו כאן (וגם עליה מתחתי בקורת), אבל פורנוגרפיה בוטה מתובלת בניבולי פה שבדיוק בגלל שכמותה אני (ואני בטוח שגם אחרים) בורח מבמה חדשה ?! וחבל דווקא כי הסגנון עצמו, שהוא שלמה ארצי למתחילים (קבל זאת כמחמאה) - מרתק למדי.
[ליצירה]
----
הלינקים האלה מוכרים וחביבים, אך אינם פותרים את הבעייה כי העובדה היא שאחרי עשרים וארבע שעות היצירה כבר "מתה" מבחינת תשומת הלב שהיא מקבלת
. והראייה- הסתכלו בתגובות הזורמות כאן- רק לעיתים נדירות תמצאו תגובה על יצירה שכבר חל עליה חוק ההתיישנות. אני עדיין חושב שההצעה שלי תחייה יצירות שנקברו בעודן באיבן ותיתן להן "הזדמנות נוספת".
[ליצירה]
[ליצירה]
------
לשון הרע זה רק עובדות
וגם אם לא נוקטים עמדות
(לכתוב דברים ללא סיבה
זאת היא כבר הוצאת דיבה)
[ליצירה]
---
הגיע ערב יום כיפור
אז חבר'ה, תשמעו סיפור
מרב נמצאת באולפנא
והיא הרגע טילפנה
לומר גמר חתימה טובה
(שנה טובה לך אבא!)
ואז אגב היא נזכרה
שהיא הציצה ב"צורה"
ונדהמה כל כך, כל כך
לראות איך השירשור הוזנח !
על כן ביקשה כל כך יפה
קצת הנשמה מפה לפה
ואנוכי כאב מסור
מייד ניגשתי לשירשור
וכאן אני לפי שעה
עוד מתעסק בהחייאה...
ולמרבית
[ליצירה]
-----
נושא אלומותיו - נשמע רעיון נהדר. אולי באמת צריך לפתוח אתר אינטרנט שבו הורים ינסו למצוא שידוך כשר לילדיהם...
השירשור הזה אבל ממש לא קשור לזה. אני דווקא חזרתי אליו כדי לתבוע את עלבונה של הבת שלי ואחת הגולשות פה כדרך אגב ביקשה הצעות שידוך לעצמה.
אלא שבניגוד להבנתך, הפואנטה כאן כמובן אינה התוכן עצמו כי אם שנינות החריזה. אם זה מיצה את עצמו או לא - לא אתה תחליט. יש כאן מסתבר אנשים שמתענגים על חריזה שנונה ולחובבי הז'אנר הזה - זה לא מסוג הדברים שממצים את עצמם. למה דידי מנוסי למשל ממשיך כבר חצי יובל לכתוב חרוזים שנונים בידיעות אחרונות?
לא כל אחד חייב לקרוא את זה. בוודאי לא מי שלא יודע להעריך מקאמה אמיתית.
אגב, מה שבטוח מיצה את עצמו זה תפקיד המשתלח הציני התורן שנטלת כאן על עצמך. לי היה נדמה בכלל שכבר מזמן עזבת אותנו בטריקת דלת.
תגובות