כשאחזור מהרחוב
בו ינופצו החלונות
של אוטובוסים נושאי אבק, ואפר
שהובא זה מקרוב
מתוך המחנות
להיטמן באדמתי המשוספת
התחכי לי, להפחית
את הכאב המנוכר,
דואגת כמו תמיד ומתחשבת,
ללקוט שברי זכוכית
מתוך גופי המר
ולחבוש את הפצעים ביד אוהבת?
האיזכור הזה, בנשימה אחת של "מחנות-המוות" ו"האוטובוסים המנופצים" (הטרור הפלסטינאי של ימינו)- זה בהחלט במקום! חיות-האדם האלה, הפלסטינאים, אכן- גרועים כמו הנאצים...כן, בהחלט במקום! שיר חזק, וטוב שכך!
זה לא האוטובוסים ולא המחנות,גם לא הקבורה ה"אגבית" באדמה הקרועה,
זה האיסוף והטיפול ובעיקר הדאגה,שבזכותם,ממש כמו אצל החלונות המנופצים של ג'וליאני,-ממילא למה שקרה כבר אין כל כך משמעות.
שיר יפה מאוד.
[ליצירה]
אוי זה מזעזע...
האיזכור הזה, בנשימה אחת של "מחנות-המוות" ו"האוטובוסים המנופצים" (הטרור הפלסטינאי של ימינו)- זה בהחלט במקום! חיות-האדם האלה, הפלסטינאים, אכן- גרועים כמו הנאצים...כן, בהחלט במקום! שיר חזק, וטוב שכך!
[ליצירה]
לא רוצה להרוס פה לאפאחד את ההתלהמות,אבל
זה לא האוטובוסים ולא המחנות,גם לא הקבורה ה"אגבית" באדמה הקרועה,
זה האיסוף והטיפול ובעיקר הדאגה,שבזכותם,ממש כמו אצל החלונות המנופצים של ג'וליאני,-ממילא למה שקרה כבר אין כל כך משמעות.
שיר יפה מאוד.
[ליצירה]
----
אכן נכשלתי בלשוני
גדול מנשוא הוא עווני
כיצד העזתי להשחיר
פה חטיבה שלמה בחי"ר
אכן הנח"ל לא אכזב
שפכו איתן - טובים מימיו
(וכאן לא המקום לחזור
על כל מילות לאה נאור)
אז כל כוונתי היתה
כאן לא לגרום להקנטה
כי אם לומר שבעבר
היה הנח"ל שם דבר
במובנה של ה י א ח ז ו ת.
אז אין מקום להתרגזות!
אך במובן החטיבה,
הנח"ל עוד סחורה טובה
אז צאו, נא צאו, אדון וגברת
בהורה נח"ל מסחררת!
[ליצירה]
גדול מהחיים
גדול מהחיים. איך לא שמענו עליך קודם? שני תיקונים קטנים שהייתי ממליץ עליהם: 1. הייתי מוציא את עניין השואה מחוץ לתחום אפילו בתחום הנונסנס. 2. מר ואדים אסטאללה שייך לאשת חייל ולא ללכה דודי
[ליצירה]
ובכן - כבר נכנסתי למסר-אישי
וגיליתי את שם הגברת
ואוכל להעיד כאן בקול חרישי
שהגברת - לי כלל לא מוכרת
וזה קצת מפריך כאן את חוק הדתי-
השלוב שממזר כאן לימדני *
אלא...אם פה בעצם...תפסתם אותי...
ואני חילוני? ...(מסופקני...)
כי אשר לגברת - ברור לי היטב
שהיא דתייה כבר מִנוֹעַר
הן ממזר הפרחים כאן תמיד מצטרף
למשמר הצניעות והטוהר
ולכן - אצטרך כאן לחזור בתשובה
(או דרוש כאן גיור אורתודוקסי ?)
את זה חוק הדתי-השלוב כאן קבע
כי אחרת כאן יש פראדוקסים....
* ומהו חוק הדתיים השלובים?
ציטוט מאת ממזר - המופיע לעיל בכתובים
"הוא נקרא חוק הדתיים השלובים
וכמו כל דבר הוא מורכב משלבים:
אם יש אדם דתי במקומותינו
סביר לחשוב שמכיר הוא את שנינו"
[ליצירה]
----
ממזר פרחים יקר מאוד
מרב שוב נעלבה מאוד
היא רק רצתה, ממזר פוחז,
בך בתור - המחרז
(אך לא בתור המחזר
אתה מבין את זה, ממזר?)
כי מחזרים לה יש ויש
אך בשירה - גרונם יבש
ואיש מהם אינו יכול
לצאת בדו-רה-מי-פה-סול
ואיש מהם לא וירטואוז
כשמחפשים מי שיחרוז
אך ממזרון, אתה הרי
חורז כמעט בלי מתחרה
ועוד תזכה, גם יום אחד,
בתחרות "חרזן נולד"
אז נא תפנים את זה ממזר:
אתה כאן רק "ליצן חצר"
ליצן קטן, מאוד נחמד
אשר רוקד עם כל אחד
על כן תדרוך נפשך עוז,
אז פתח את פיך וחרוז!
[ליצירה]
-----
נושא אלומותיו - נשמע רעיון נהדר. אולי באמת צריך לפתוח אתר אינטרנט שבו הורים ינסו למצוא שידוך כשר לילדיהם...
השירשור הזה אבל ממש לא קשור לזה. אני דווקא חזרתי אליו כדי לתבוע את עלבונה של הבת שלי ואחת הגולשות פה כדרך אגב ביקשה הצעות שידוך לעצמה.
אלא שבניגוד להבנתך, הפואנטה כאן כמובן אינה התוכן עצמו כי אם שנינות החריזה. אם זה מיצה את עצמו או לא - לא אתה תחליט. יש כאן מסתבר אנשים שמתענגים על חריזה שנונה ולחובבי הז'אנר הזה - זה לא מסוג הדברים שממצים את עצמם. למה דידי מנוסי למשל ממשיך כבר חצי יובל לכתוב חרוזים שנונים בידיעות אחרונות?
לא כל אחד חייב לקרוא את זה. בוודאי לא מי שלא יודע להעריך מקאמה אמיתית.
אגב, מה שבטוח מיצה את עצמו זה תפקיד המשתלח הציני התורן שנטלת כאן על עצמך. לי היה נדמה בכלל שכבר מזמן עזבת אותנו בטריקת דלת.
[ליצירה]
----
הלינקים האלה מוכרים וחביבים, אך אינם פותרים את הבעייה כי העובדה היא שאחרי עשרים וארבע שעות היצירה כבר "מתה" מבחינת תשומת הלב שהיא מקבלת
. והראייה- הסתכלו בתגובות הזורמות כאן- רק לעיתים נדירות תמצאו תגובה על יצירה שכבר חל עליה חוק ההתיישנות. אני עדיין חושב שההצעה שלי תחייה יצירות שנקברו בעודן באיבן ותיתן להן "הזדמנות נוספת".
[ליצירה]
[ליצירה]
---
לעדי - גם לפני ט באב לא משהו, אבל לפחות אף אחד לא חושב שזו מציאה גדולה. אבל מי שנולד בחג נוטים לחשוב שהוא בר מזל, תיאוריה שהשיר הזה מנסה להפריך.
תגובות