כשאחזור מהרחוב
בו ינופצו החלונות
של אוטובוסים נושאי אבק, ואפר
שהובא זה מקרוב
מתוך המחנות
להיטמן באדמתי המשוספת
התחכי לי, להפחית
את הכאב המנוכר,
דואגת כמו תמיד ומתחשבת,
ללקוט שברי זכוכית
מתוך גופי המר
ולחבוש את הפצעים ביד אוהבת?
אורי עמירם
-
בן 47, נשוי ואב לארבעה. מנהל מכירות.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אוי זה מזעזע... האיזכור הזה, בנשימה אחת של "מחנות-המוות" ו"האוטובוסים המנופצים" (הטרור הפלסטינאי של ימינו)- זה בהחלט במקום! חיות-האדם האלה, הפלסטינאים, אכן- גרועים כמו הנאצים...כן, בהחלט במקום! שיר חזק, וטוב שכך! [ליצירה]
- [ליצירה] לא רוצה להרוס פה לאפאחד את ההתלהמות,אבל זה לא האוטובוסים ולא המחנות,גם לא הקבורה ה"אגבית" באדמה הקרועה, זה האיסוף והטיפול ובעיקר הדאגה,שבזכותם,ממש כמו אצל החלונות המנופצים של ג'וליאני,-ממילא למה שקרה כבר אין כל כך משמעות. שיר יפה מאוד. [ליצירה]
- [ליצירה] באמת יפה. יופי שיש יצירה אקראית.. (ומיותר להגיד שאני מסכים על יעל:-)) [ליצירה]
- [ליצירה] ---- דחוף לתחרות הסיפור הקצר! הכתיבה שלך פשוט גאונית! אין לי מילים אחרות! נשארתי פעור פה! [ליצירה]
- [ליצירה] ---- עשר !!! אבל עשר פרחים ???? [ליצירה]
- [ליצירה] ---- מה לעשות אבל גם לתינוק מת יש רגע של הולדת, ואת אורנה,לקחת על עצמך את המשימה לחלוק איתנו את החוויה הקשה. סגנון הכתיבה קולח וסוחף. יישר כוח. [ליצירה]
- [ליצירה] --- ממזר אם כן, נשאר ממזר וכראוי למתגייס כמעט אל כל פזמון חוזר- ז'רגון צבאי הוא מייחס ממזר, רק את אוזניך שטוף כי יש הבדל עוד לפעמים בין תוף סתמי לעור התוף (או שמא שמת אטמים???) [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים עד כדי סינוור [ליצירה]
- [ליצירה] נפלא - מקורי ביותר! מחכה לקרוא עוד מפרי עטך! [ליצירה]
- [ליצירה] אפילוג בגלל חשש מאוד סביר ששוב יתחיל כאן פינג-פונג שיר נקפוץ ישר לאפילוג ושוב לא נצטרך לדאוג לחריזה בסיטונות ולמרוץ אחר שנינות ובעניין השיר - נכון אכן כתבתיו בגיל תיכון או קצת יותר - (עכשיו נזכרתי) כשאת אם-מרב פגשתי והוא עבר כאן קצת צנזורה בגלל שינוי בקליינטורה כי במקור השיר נועד רק לאישה אחת בלבד (אך כשכותבים לחבורה נדרש מעט שינוי "צורה") ובעניין שנִיוּת הלוח כדאי שדעתך תנוח כי זה דווקא מאוד מוסיף לחזור אלי אותו מוטיב וכך משוררים עושים אז אל תשלח "לפספוסים". ולסיום שוב ד"ש מחו"ל אכן - חזרנו למסלול (וגם מרב למסלולה) שהוא כרגע - בגולה לכן את איחולי הדרך תשמור לעוד שנה בערך [ליצירה]
- [ליצירה] ---- תופעה ידועה. זה קורה לפעמים וקוראים לתופעה הזאת "לינגוויקרנציה". נא לעיין במילון לועזי עברי ולמצוא שבעצם סליחה טעות - אין מילה כזאת. נא לעיין גם בשירי "משירי אי אחד" ולגלות (באמת!)למרבית ההפתעה שהפטנט הזה כבר רשום על שמי! [ליצירה]
- [ליצירה] ----- 水の期間は休館しております。この間にいただいたお問い合わせについて5以降、順次対応させていただきます。 - 応募者多数の場合、講演会参加及び見学日時がご希望に沿えない場合もございます。ご了承ください。 [ליצירה]
- [ליצירה] --- הדיון שצמח מהשיר הזה הוא חיובי ביותר. השאלה שאין לטאטא מתחת לשטיח היא שאלת ההתמודדות בימינו עם "אירוטיקה" (וכן, ילד - מצד ההלכה, למה לא?) ולא השאלה: למה נכנסת כלה לחופה, אשר כולנו יודעים את התשובה לה, גם בלי עזרת יצירות מסוג זו הנוכחית. סוערה יקרה - נא לא לייחס לי דברים שלא אמרתי. לא אמרתי "איחס" ולא ירדתי על איש, אפילו לא עירערתי על עצם פירסומו של השיר, אלא הסברתי איך לעניות דעתי יהודי צריך להשתדל להתייחס (או לא להתייחס) ליצירה כזאת. ואגב, עצם התייחסותך לשיר השירים כאירוטיקה שוב מקוממת אותי. אולי זה עניין של סמנטיקה, אך בהתייחסות זו מסתתר לדעתי השורש של הבעייה: אנו נוטים לייחס מושגים מהעולם החומרני כדי לתאר דברים שהם בקדושה, והנגזר מכך הוא שבדיעבד, אליבא דציבור רחב, אם "שיר השירים" הוא אירוטיקה, אז אירוטיקה היא דבר "כשר" ומכאן הדרך להכשרת הפורנוגרפיה אינה רחוקה. אני למשל מזדעק כשאני רואה יהודים דתיים מאוד עומדים בתור עם העגלות של הסופר ביום שישי ובתוך העגלה כל הרפש שבעולם: מעריב, ידיעות, כל העיר או העיר ואם אפשר אז גם לאישה. הרי התמונות וניבולי הפה המופיעים בעיתונים אלה, היו רק לפני ארבעים שנה שייכים לאסכולה הפורנוגרפית הרשמית מבית "פלייבוי". את מדמיינת לעצמך יהודי דתי קונה "פלייבוי" בסופרמרקט? ועוד מביא אותו הביתה לשולחן השבת, כדי שגם הילדים יעיינו בו לפני או אחרי הארוחה ? האם הזמן מכשיר את השרץ?- לא! זה רק אנחנו מכשירים אותו! והתרוצים לכך- אין סופיים. החל מ"אני אדע לעמוד בפרץ" וכלה ב(כן!) שיר השירים. ואני שואל את עצמי מה יהיה בעוד ארבעים שנה? האם יצירות שהיום מוצאות להן בית ב"במה חדשה" ייחשבו "על הגבול" באתר "צורה", ושוב מישהו יזעיק את שלמה המלך להגן עליהן? [ליצירה]
תגובות