כשאחזור מהרחוב
בו ינופצו החלונות
של אוטובוסים נושאי אבק, ואפר
שהובא זה מקרוב
מתוך המחנות
להיטמן באדמתי המשוספת
התחכי לי, להפחית
את הכאב המנוכר,
דואגת כמו תמיד ומתחשבת,
ללקוט שברי זכוכית
מתוך גופי המר
ולחבוש את הפצעים ביד אוהבת?
אורי עמירם
-
בן 47, נשוי ואב לארבעה. מנהל מכירות.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אוי זה מזעזע... האיזכור הזה, בנשימה אחת של "מחנות-המוות" ו"האוטובוסים המנופצים" (הטרור הפלסטינאי של ימינו)- זה בהחלט במקום! חיות-האדם האלה, הפלסטינאים, אכן- גרועים כמו הנאצים...כן, בהחלט במקום! שיר חזק, וטוב שכך! [ליצירה]
- [ליצירה] לא רוצה להרוס פה לאפאחד את ההתלהמות,אבל זה לא האוטובוסים ולא המחנות,גם לא הקבורה ה"אגבית" באדמה הקרועה, זה האיסוף והטיפול ובעיקר הדאגה,שבזכותם,ממש כמו אצל החלונות המנופצים של ג'וליאני,-ממילא למה שקרה כבר אין כל כך משמעות. שיר יפה מאוד. [ליצירה]
- [ליצירה] באמת יפה. יופי שיש יצירה אקראית.. (ומיותר להגיד שאני מסכים על יעל:-)) [ליצירה]
- [ליצירה] כאן מרב כאן מרב "איזה חג תאהב" אשר כבר שנה עוקבת על שרשור זה ומתלהבת אומנם איני כמו אבי שיודע הוא לחרוז להפליא אך אולי קיבלתי בתורשה את המוזה שלי החדשה כי אחרי כמה שנים התחלתי גם אני להפנים את היופי בשרשור זה שבזכות אבי וממזר הוא כזה. וכאן את ברכותיי אומר לשנה חדשה כלומר שירבו זכויותינו כרימון ונשמח ונחגוג המון שנה מתוקה וטובה לכולכם ממני באהבה המשיכו לחרוז כאן חרוזים ולכתוב שירים עם רמזים ממרב עמירם שלאתר מנויה לשנה הבאה בירושלים הבנויה [ליצירה]
- [ליצירה] ---- הלינקים האלה מוכרים וחביבים, אך אינם פותרים את הבעייה כי העובדה היא שאחרי עשרים וארבע שעות היצירה כבר "מתה" מבחינת תשומת הלב שהיא מקבלת . והראייה- הסתכלו בתגובות הזורמות כאן- רק לעיתים נדירות תמצאו תגובה על יצירה שכבר חל עליה חוק ההתיישנות. אני עדיין חושב שההצעה שלי תחייה יצירות שנקברו בעודן באיבן ותיתן להן "הזדמנות נוספת". [ליצירה]
- [ליצירה] לממזר פרחים ובכן שוב בגדול פיספסת ובמפה כלל לא חיפשת כי לעומת מקום מרב אילת צפונית מאוד עכשיו ובאילת כן, חם אמנם אך במשחק ה"קר או חם" אתה נמצא בקור עמוק וממרב מאוד רחוק! [ליצירה]
- [ליצירה] ------ לשון הרע זה רק עובדות וגם אם לא נוקטים עמדות (לכתוב דברים ללא סיבה זאת היא כבר הוצאת דיבה) [ליצירה]
- [ליצירה] --- גם לי, ממזר, לקח קצת זמן אך תגובתי כדלקמן: אני, ממזר, רוצה עכשיו לתבוע את עלבון מרב. בתגובתך עברת גבול (ואין הכוונה לחו"ל) כי את מרב כה העלבת (בצחוק ??? - את זה ספר לסבתא!) כאילו לכולם ייטב אם לא נזכיר כאן את מרב! זאת הוצאת דיבה רעה וכי במה מרב חטאה? על כך אני דורש, ממזר שתתנצל מהר מהר! (והנה קונטרה לסיכום "נכון" - "קיפוד" = חרוז עקום!) [ליצירה]
- [ליצירה] ---- אלדד בוסקילה! גדול! דפקת הופעה! ואידך זיל חמור.... [ליצירה]
- [ליצירה] --- קצין שירשורים (מזן ממזרים) איננו רועה בשדות של זרים וכאן המקום אודותיו לסנגר: שהנ"ל כקצין (או אולי רק חוגר) את זמנו מבלה רק בתוך שדות האש ובודק שירשורים - בין מוקש למוקש, וליתר דיוק - אם זה עוד לא מובן ממזר הפרחים הוא חייל נאמן! ואשר למרב - בשליחות ההורים היא אכן מבלה בשדות של זרים, אך מכאן עד לרמז (מרושע לא מעט) כאילו בכל מורשתה היא תבעט, גדול המרחק כמו ניו יורק עד מוסקבה וכמו איסלנד עד כף התקווה הטובה. בקיצור אורנתי - עוד מרב לא יורדת והיא עם כולנו תשוב למולדת! [ליצירה]
- [ליצירה] ---- ובכן חלפה כמעט שנה ושוב הולכים לקנות גבינה (עדנה לתנובה ולשטראוס אבל כל הדיאטות - ראוס!) וגם מירב שלי גדלה נו, איך אומרים? כמעט כלה... ימים חולפים, שנה עוברת רק השירשור ממשיך במרץ... אך השירשור- מזמן הופקע משני יוזמי ההפקה והוא הפך לרכוש ציבור מבלי לשאול רשות דיבור אז..מה זה פה? ואיך העזתם ? כיצד בעגלתי חרזתם ? תפסתם טרמפ על הסגנון (טוב, גם אני לא ש"י עגנון) ובלי לשאול כיצד ולמה פה הצטרפתם למקאמה ובכן סחתיין! יוזמנה יפה! לכל מי שזורק כפפה וזה הזמן להתוודות שכאן אני חייב תודות: לולא חרזתם בעגלתי מי כבר היה זוכר אותי ? [ליצירה]
- [ליצירה] --- רסיס לילה- אף אחד לא מנסה לטעון שאפשר להזדהות עם הכאב. אבל להתעלם??? הכותבים מנסים לשתף את הגולשים במה שעובר אצלם בראש. לא במה שעובר בראש של המשפחות שאיבדו את יקיריהן. גם זה אסור? האם גדולי משוררינו לא כתבו על האבל והשכול, על השואה ועל הגבורה? מצטער - אבל אני דוחה את הגישה שלך מכל וכל. [ליצירה]
- [ליצירה] ------ אז קח מספר, עמוד בתור עד שמרב תחליט לבחור כי למועד יש עוד חזון לכן - אל נא בחיפזון! עד שנגיע לתנאים אולי מרב תאכל רק "עִם" וזה יהיה די לא מתאים אם לשניהם הכל טעים... [ליצירה]
תגובות