תעודות זהות. אתמול הלכתי לי בסמטאות ירושלים. פתאום הרמב"ם והרמב"ן עברו בסמוך התפלפלו אם יש או אין למנות כמדומני הנה, הנה... רבי עקיבא בן יוסף! שוחק צועד ולידו רבי יהודה הלוי מי אשר ידע על מה הם מסתודדים אולי על מה זאת אהבה או בעניינה של ארץ ישראל... וכשהגענו לאַחַד שעריך נפלה עלי פתאום מַחֳשבה וקפאתי על מקומי: איך אעלה בהר ה' הלא אין אני נקי כפיים ולא בר לבב! אז חיכיתי לרבי עקיבא ורבי יהודה אתגנב בצילם... בכניסה עמד מגבני"ק אחד עם מקוצר ואמר: תעודות זהות בבקשה! לא היו להם. אמרתי לו: מה קורה איתך, מגבני"ק זה-- זה רבי עקיבא, שנשמתו יצאה באחד, רבי יהודה הלוי, שהוא הוא החבר--- אתה לא מכיר אותם? אבל הוא לא הקשיב לי, המגבני"ק. רק אמר שלא, ושהוא צריך תעודות, תעודות זהות. ושאין מה להתווכח פה. צעדתי לבדי אל הקודש ועיני מושפלות ארצה ושניהם נותרו שם לבדם מאחור מביטים בי מקווים. (תמוז תשנ"ו, תמוז תשס"ג).