זה לא היה שתן
נזילתו של מיץ התפוזים שגנבתי
מהמקרר שלך בהחבא
צעדתי זקופה מדמיינת שכך איש אינו חושד בי
החצאית שיוותה לי מראה אמין
וחזייתי רופדה בתכשיטים שפוזרו ברשלנות על יד המראה
לו רק היית מתבוננת היטב
היית שמה לב כי שרוולים מנופחים אינם באופנה.
[ליצירה]
זה לא היה שתן
נזילתו של מיץ התפוזים שגנבתי
מהמקרר שלך בהחבא
צעדתי זקופה מדמיינת שכך איש אינו חושד בי
החצאית שיוותה לי מראה אמין
וחזייתי רופדה בתכשיטים שפוזרו ברשלנות על יד המראה
לו רק היית מתבוננת היטב
היית שמה לב כי שרוולים מנופחים אינם באופנה.
[ליצירה]
למרות שיש ביצירות שלך, או על כל פנים אלו שהספקתי לקרוא, כמות מאוד גדולה של יומרה שלעיתים עולה על כנות ומשמעות- מצאתי את עצמי אוהבת דווקא את השיר הזה, שלדעתי פחות עמוס ויותר "נקי". בשיר הזה אהבתי את אופן הכתיבה ומה גם שאת הרעיון, שבראש שלי הוא מינימליסטי ועם זאת מאוד דוקר.
לפעמים אני מרגישה שכשאני מבקרת, חושבת או מנתחת שירים אני הורסת אותם, אז סלחי לי כי במבט שני ייתכן ועשיתי זאת.
[ליצירה]
ל-sought,
ראשית כל אני רוצה להודות לך על התגובה, מאוד נהניתי לקרוא אותה- הן משום שאת מנסחת את רעיונתייך באופן ברור והן מכיוון שגרמת לי להביט על מה שכתבתי ועל מה שהעלינו פה ולבחון אותם מחדש מזווית אחרת. וכמו כן להודות לך על כך שזו תגובה מעמיקה ומושקעת, מי ייתן ואני אוכל לתת כאלו תגובות טובות.
עם זאת, כן רציתי להתייחס לחלק ממה שאמרת:
לגבי א- אני בהחלט מסכימה שיש לנו, כחברה, השפעה על כדה"א, על צורת המשטר בה אנו חיים, לחופש, לחירות לזכויות ולדברים שונים ומשונים, וכן גם לפרט יש השפעה על אלו; אולם מה שטענתי מתייחס לכך שלפרט אין חשיבות והשפעה בנוגע לחייו שלו עצמו, מבחינת המשמעות הנעלמת המצוייה בהם, המהות והסיבות לקיומו.
בקשר למה ששאלת אותי איך, אני התכוונתי למשהו שונה; לא התכוונתי שבעת אותו ניסיון אנחנו נפנה גב לבני אדם אחרים ונפעל לפי רצונותינו, תשוקותינו ומאווינו בלבד- כלל וכלל לא. גם אני כמוך מכירה בחשיבות של עשיית מעשים למען הזולת (אם כי מפקפקת בנסיבות האמיתיות, אולם בכל מקרה נכספת לאלטרואיזם וכו') והכוונה שלי ל"ניסיון הקיומי" הוא לחיות את החיים כפי שהם, בקטנותם שכן אין בהם גדולה כלשהי, וכן כל שאר הקלישאות- ליהנות מהדברים הקטנים, למצוא גדולה בקטן ובחסר חשיבות.
ומוסר- הובכן, לדעתי מוסר בהחלט קשור עבותות לנורמות חברתיות. בעבר הומוסקסואליות נחשבה למעשה לא מוסרי בעליל, וכן אפילו בחברות של המאה ה-19 שחשבו עצמן מתקדמות באיזשהו מובן מאבותיהם ומהאנשים בימי הביניים, וראו עצמם כניחנים ביותר נאורות, הרי גם בתקופה זו ניתנו עונשים ומאסר על דברים שכיום בעינינו הרבה יותר מקובלים, ולפיכך אולי הם גם פחות "חטא" ולא בהכרח "לא מוסרי". על כן, בעתיד בוודאי ילעגו לערכים שאנחנו טיפחנו ולדברים האבסורדיים שקראנו להם מוסר וצדק. הנורמה שלנו היא כזו, ורק עקב הזמן ואירועים היסטוריים תשתנה החברה שלנו וכך גם המוסר שלה (וגם שינוי טכנולוגיה מסיבי יביא לשינוי חברתי.. או אולי התפרקות הטכנולוגיה שכן יהיה שיטפון כלל עולמי :)
תודה רבה,
ירדן
[ליצירה]
אני אוהבת את הסיפורים שלך. הם חדים וטובים ומעוררים בי הרגשות והזדהות ואת הרצון לקרוא עוד מהם.
גם איכשהו הסיפורים שלך יוצאים בדרך כלל פסימיים, או אולי צריך להגיד עצובים כאלה, שמותירים משהו קצת מריר ומלנכולי בלב. ואני מאוד מתחברת לתחושות שהם מעבירים, וגם אוהבת את האופן שבהם הם מועברים.
ממני,
מיקה
תגובות