בן רגע
פערתי פה כדי לשתוק
ונמאס לי, נמאס
לדבר
מיקה נדריי
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אני אישית יותר אוהבת ניואנסים וכתיבה מאופקת. אני חושבת שזה יותר בוגר ויותר קשה, לבטא את הרגשות שלך מבלי לציין אותם באופן חד משמעי. מה גם שחשתי שהיצירה שכתבת היא יותר בשביל עצמך מאשר שיקראו אותה. אבל שלא תבין אותי לא נכון: אני כן חושבת שיש לך כישרון, אני פשוט סבורה שהוא יכול לבוא לידי ביטוי באופנים אחרים ושונים מאלו שהם הופיעו פה. [ליצירה]
- [ליצירה] עד לשתי הפסקאות האחרונות- אהבתי, ומשם הדברים התחילו להתגלגל באופן מעט צפוי מדי, מעט עשוי מדי. יומטוב [ליצירה]
- [ליצירה] זה אומנם משהו שכבר נשמע בעבר, אבל בכל זאת מקסים וחובט בדרכו. [ליצירה]
- [ליצירה] תמיד הייתי נחושה מטבעי... [ליצירה]
- [ליצירה] אני אוהבת את הסיפורים שלך. הם חדים וטובים ומעוררים בי הרגשות והזדהות ואת הרצון לקרוא עוד מהם. גם איכשהו הסיפורים שלך יוצאים בדרך כלל פסימיים, או אולי צריך להגיד עצובים כאלה, שמותירים משהו קצת מריר ומלנכולי בלב. ואני מאוד מתחברת לתחושות שהם מעבירים, וגם אוהבת את האופן שבהם הם מועברים. ממני, מיקה [ליצירה]
- [ליצירה] מבלי יותר מדי לנתח, אהבתי את השיר. החרוזים, הקונספט. הכל הסתדר לי. ובאותה הזמנות אגיב גם על "נחשים במיטתי"- יצירה קומפקטית ונהדרת, שעוררה בי תחושת עצבות והזדהות. [ליצירה]
- [ליצירה] לא נפגעתי מהערותייך, ואני שמחה שהערת אותם. אני מודעת לכך ש" יש לי כלום להגיד" הוא משפט לא כל כך תקין (או אפילו בכלל לא), ושמחשבות לא יכולות להיאזל עד כדי אפס מחשבות.. אומנם לא מסיבתך שלך, שבגלל שאדם נברא בצלם המחשבות שלו לא יכולות להיגמר ולהיעלם, אולם המוח כל עוד האדם חי לא מפס לייצר מחשבות, ואף כשהמוח נפגע ורק חולם- הרי זה גם סוג של מחשבה, מסכימה עם זה. הרעיון מאחורי זה היה קצת לשבור כללים טכניים דקדוקיים, ולשבור רעיון. אני בטוחה שאיש לא חושב שמגיע הזמן בו לאדם פשוט אין מחשבות והוא ריק- מצב כזה לא יעלה על דעתנו. האדם ומחשבותיו הם רבדים על גבי רבדים, ומעבר לתת מודע אני מתייחס כאן ל3 רבדים מרכזיים: החיצוני, הרגשי והאינטלקט (ואם תרצה, הרוחני). כרגע אני מתארת את המחשבות שעוסקות בעיקר בחיצוני כחוסר בהן, אף על פי שזה לא כך ואני מודע לכך שיש גם עומק מעבר. כאן הקצנתי, במחילה ממך, שכן התיאור של מה שכתבתי עתה יכול להידמות מתנשא, או שלא במקום. ברגע שהמחשבות כמו מתרוקנות מהאדם- זה מותיר מקום לפרשנות שלך (אני כנראה לא אצליח להתחמק מפוסט אחרי כל מה שאומר, הא?). ואני מסכימה איתך שהשימוש כאן בביטויים טיפש וחכם היו די פשטניים, אבל הכוונה שלי לא הייתה לומר שאכן יש אנשים טיפשים חסרי עומק, ואנשים אחרים חכמים נשגבים. כלל וכלל לא. המציאות מורכבת יותר, בזאת אני בטוחה... אבל המטרה שלי כאן הייתה להציג איזשהו הלך רוח, שמתייחס לקהל בני האדם, החכמים והטיפשים שבהם, ועל איזשהו מצב תודעתי שהם לדעתי נתקעים בו, בדור שלנו על כל פנים. הטיפשים כאן, באופן קיצוני, הם לא טיפשים אלא הם אנשים (ייתכן בנאלי, אבל אני עומדת מאחורי זה). אשמח לשמוע מה דעתך על כך, אני בטוחה שיש לך מה להגיד. [ליצירה]
- [ליצירה] כחדשה במערכת, ובעניין פרסום יצירות בכלל, לא הצלחתי להתחבר לדברייך, אף על פי שהרגשתי שיש בהם מן האמת. ובקשר לשיר- החרוזים, המילים, המבנה והכל נתן לי משהו טוב, ועם זאת מר, לכתוב. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את הסיפור. העלילה זרמה, הייתה קצבית, והיה מעבר חלק בין כל דמות ודמות שהיא גילמה. אולם הסוף היה מאכזב ומעט בנאלי. יומטוב [ליצירה]
- [ליצירה] קידת פרידה מרשימה. [ליצירה]
תגובות