זה לא היה שתן
נזילתו של מיץ התפוזים שגנבתי
מהמקרר שלך בהחבא
צעדתי זקופה מדמיינת שכך איש אינו חושד בי
החצאית שיוותה לי מראה אמין
וחזייתי רופדה בתכשיטים שפוזרו ברשלנות על יד המראה
לו רק היית מתבוננת היטב
היית שמה לב כי שרוולים מנופחים אינם באופנה.
[ליצירה]
זה לא היה שתן
נזילתו של מיץ התפוזים שגנבתי
מהמקרר שלך בהחבא
צעדתי זקופה מדמיינת שכך איש אינו חושד בי
החצאית שיוותה לי מראה אמין
וחזייתי רופדה בתכשיטים שפוזרו ברשלנות על יד המראה
לו רק היית מתבוננת היטב
היית שמה לב כי שרוולים מנופחים אינם באופנה.
[ליצירה]
אני אישית יותר אוהבת ניואנסים וכתיבה מאופקת. אני חושבת שזה יותר בוגר ויותר קשה, לבטא את הרגשות שלך מבלי לציין אותם באופן חד משמעי. מה גם שחשתי שהיצירה שכתבת היא יותר בשביל עצמך מאשר שיקראו אותה. אבל שלא תבין אותי לא נכון: אני כן חושבת שיש לך כישרון, אני פשוט סבורה שהוא יכול לבוא לידי ביטוי באופנים אחרים ושונים מאלו שהם הופיעו פה.
[ליצירה]
כחדשה במערכת, ובעניין פרסום יצירות בכלל, לא הצלחתי להתחבר לדברייך, אף על פי שהרגשתי שיש בהם מן האמת. ובקשר לשיר- החרוזים, המילים, המבנה והכל נתן לי משהו טוב, ועם זאת מר, לכתוב.
[ליצירה]
מבלי יותר מדי לנתח, אהבתי את השיר. החרוזים, הקונספט. הכל הסתדר לי.
ובאותה הזמנות אגיב גם על "נחשים במיטתי"-
יצירה קומפקטית ונהדרת, שעוררה בי תחושת עצבות והזדהות.
[ליצירה]
למרות שיש ביצירות שלך, או על כל פנים אלו שהספקתי לקרוא, כמות מאוד גדולה של יומרה שלעיתים עולה על כנות ומשמעות- מצאתי את עצמי אוהבת דווקא את השיר הזה, שלדעתי פחות עמוס ויותר "נקי". בשיר הזה אהבתי את אופן הכתיבה ומה גם שאת הרעיון, שבראש שלי הוא מינימליסטי ועם זאת מאוד דוקר.
לפעמים אני מרגישה שכשאני מבקרת, חושבת או מנתחת שירים אני הורסת אותם, אז סלחי לי כי במבט שני ייתכן ועשיתי זאת.
תגובות