סינבאד פתח תיק השקעות בחברה זרה. הוא ישב מול הנציג מצוייד המזוודה, והקשיב להצעות עד שבחר. כשסיים להתלבט קם מן הכיסא ולחץ בחוזקה את ידו של הנציג. סינבאד נודע בהיותו נעים הליכות.
כשהגיע לשוק לאסוף תפוחים וכדים בשביל אשתו, המוכרת היללה אותו וצבטה לו באוזן. הוא חייך, טפח על כתפיו של בנה הקטן והתחיל לחזור הביתה. גשם זלעפות הרס את התכניות, והוא נאלץ להישאר בפונדק קרוב. כשהתיישב ספוג מים על הדלפק וביקש כוס בירה, הברמן שהיה גם בעל הפונדק הביא לו שתיים. אשתו של הברמן הייתה מוכרת התפוחים. אחרי שסינבאד השתכר הוא בירר אם אשתו הייתה אי פעם תחתיו או מעליו. סינבאד אמר את האמת גם כשהיה צריך לנגב עצמו מהרצפה. בעל המקום השפריץ עליו משקה מהחבית וסינבאד החל לדדות לעבר היציאה. נוכל מקומי שם לו רגל, וסינבאד השתטח ממש לפני הדלת. הדלת נפתחה אחרי שניות ספורות, ובפתחה עמדה אישתו של סינבאד, לאוזניה עגילי זהב מיצלצלים ולבושה בחולצה לבנה והדוקה. סינבאד התיישר בקושי רב. היא צעקה על זה שחיכתה לו כבר הרבה זמן. היא סטרה לו, ואף פעם לא עשתה זאת. סינבאד למחרת ביטל את תיק ההשקעות בחברה זרה, ועבר לחברה מקומית.
