.JPG)
מה אתה עושה כאן?
אסף ארצי
-
ליצן שקט. אוהב גשם, חושך, ורעיונות גרועים.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] פשוט מתוק! לגמרי [ליצירה]
- [ליצירה] נפלא. מה שם ההצגה? טוב לראות שגם לשפן יש הילה. [ליצירה]
- [ליצירה] הכותרת אמורה להיות 'מה אתה עושה פה?', אבל האתר החליט שהיצירה צריכה להיקרא '1', ואם אני אתקן את הכותרת התמונה תיעלם, אז שיהיה '1'. ההילה היא בגלל שצילמתי אותו בערב והשמש מאחוריו. [ליצירה]
- [ליצירה] זה העין גדי? תמונה מעולה! [ליצירה]
- [ליצירה] לא בעין גדי, ליד הבית (אחיה). [ליצירה]
- [ליצירה] מעולה. התאורה, הפוקוס.. פשוט נהדר. [ליצירה]
- [ליצירה] טימון ממלך האריות.. רק חסר את פומבה! סתם. תמונה מדהימה! כיף לראות תמונות כאלה! שמעיה [ליצירה]
- [ליצירה] הרבה זמן לא הייתי כאן ואני רואה שהשתדרגת (-: תמונה ממש יפה. הוא פשוט חמוד! תודה לך. [ליצירה]
- [ליצירה] אסף, כרובי שוב, אני רואה הילה, אבל לא שפן... (כרובי, דרך מתוחכמת לשאול מה זה:) [ליצירה]
- [ליצירה] קצת סדר: בתמונה רואים שפן סלעים, ה'שפן' ששכח לסגור הדלת היה בכלל ארנבון, וטימון הוא סוריקטה. הם אפילו לא דומים. תודה על התגובות [ליצירה]
- [ליצירה] קל ויפה 'אנשי אנשים' - בכוונה? [ליצירה]
- [ליצירה] 'באתי לנחם ויצאתי מהורהרת...' [ליצירה]
- [ליצירה] קל להתווכח עם יצירי דמיון, הם תמיד טועים [ליצירה]
- [ליצירה] תודה על התגובות. למילה 'נים' שתי משמעויות - שינה ('נים לא נים') וחוט או שערה או צינור דק ('כמלוא הנימה', נימים של צמחים) כך שחרזתי שתי מילים שונות שכתיבתן דומה, וזה לא הורס בכלל. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר נחמד על אהבה, השתחררות (התפקחות?) וכאב. דילוג מעניין בין פניית הכותבת לחבר ופניה לעצמה. [ליצירה]
- [ליצירה] בהיר וחד, ומעורר חרדה [ליצירה]
- [ליצירה] שיא וסיום של תיאור ארוך ועצוב. כנראה שהיא באמת זקוקה לתמיכה [ליצירה]
- [ליצירה] יום אחד, יום אחד - גם תביעה לסבלנות, גם תליית ציפיות, וגם איום. ואמא ציפור כועסת ומאיימת וצועקת ומקווה, אבל לשיר דרכים משלו. משל מאלף, שיר חזק ומטלטל. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה סיפור עצוב ומייגע... אבל רק בשביל הסיום שווה להעלות אותו מתהומות השכחה. [ליצירה]
- [ליצירה] לרדף 'יקום פרקליטי' - צודק, תיקנתי 'אחריותם אחריתי' - אפשר להחליף ב'סמכותם', למשל, אבל משחק המילים מתאים מדי, והמשקל לא נהרס לגמרי. (לא כתבתי על מבקרים קטנוניים אלא על הסניגור והקטיגור ביום הדין. וההערות שלך דווקא מעניינות) 'מבין' - אבל זה לא 'מקלעים' ולא 'בין קלעים' אלא 'מבין קלעים'. (קצת מפר את המשקל, נכון, אבל בקושי מרגישים) 'מיתמם', 'הוא יידון' - ניסיתי לשמור על חריזה פנימית (קרעים\התם עם, עשויה\ידון מה) 'הזו' - 'האם זו?' (בתמיהה) 'להצדיק' - לא מצאתי מילה נרדפת שתתחרז. וזה לא הורס לגמרי את החרוז כי הק' נחה (קרא בקול את הבית ותשמע בעצמך) 'יגעים, נלאים' - כשנאנחים בצער מדברים לאט. 'ינוד דן למשבתי' - כמו 'שחקו על משבתה', הדן ינוד בראשו על משבתי 'השורה' - צודק, תיקנתי. 'ויצמיאי' - הגעגועים הם תוספת ולא נרדפת. אם בתחילת דרכי הייתי חש את הגעגועים לא היו נפרעים בטליתי קרעים. תודה על ההערות [ליצירה]
תגובות