הכותרת אמורה להיות 'מה אתה עושה פה?', אבל האתר החליט שהיצירה צריכה להיקרא '1', ואם אני אתקן את הכותרת התמונה תיעלם, אז שיהיה '1'.
ההילה היא בגלל שצילמתי אותו בערב והשמש מאחוריו.
אהבתי את ההילה שמסביב.
גם הקומפוזיציה- כמעט מושלמת.
השפן היה צריך להיות טיפה יותר שמאלה כדי שיהיה ממש טוב- על אחד מקוי השלישים. איך שהוא נמצא עכשיו הוא בין השליש לאמצע התמונה וזה קצת מעצבן את העין...
הרקע מאחורה יצא אאוט-אוף-פוקוס וזה יפה ומדגיש את השפן הקטן...
[ליצירה]
הכותרת אמורה להיות 'מה אתה עושה פה?', אבל האתר החליט שהיצירה צריכה להיקרא '1', ואם אני אתקן את הכותרת התמונה תיעלם, אז שיהיה '1'.
ההילה היא בגלל שצילמתי אותו בערב והשמש מאחוריו.
[ליצירה]
קצת מוזר
לא ממש הבנתי - היא היתה בהתחלה ביער האור, ברחה משם והגיעה שוב ליער האור? כמה יערות יש כאן? יער האור אמור להיות דימוי או שזה פשוט יער?
הרעש שהפחיד את הציפורים היה רעש העצים שקרסו או רעש אחר? קשה להבין את זה מסדר המשפטים.
'נערות עכורים' - אולי התכוונת 'נהרות עכורים'?
'שבילים מפוטלים' זה שבילים עם שיחי פטל? זה מתאים לסבכים שאת מזכירה אחר כך. או שהתכוונת לשבילים מפותלים? אני מעדיף את ההסבר הראשון, משחק מילים יפה.
למה יש קקטוסים ביער? קקטוסים גדלים במדבר
'פירותיו עסיסיים' - אולי עדיף 'פירותיהם' (של העצים)?
'מכוון שיפה' - 'מכיוון שיפה'
אני מרגיש שחסר בשיר משהו - היא היתה ביער האור, ברחה מהרעש, חזרה ליער האור, יפה שם, וזהו... אפשר להרחיב את התיאורים של היער והניגוד בין היער הבהיר והנהרות העכורים, ואז לסיים ב'יפה יער האור, על גדת הנהר העכור, שביער האפור'
בהצלחה
[ליצירה]
ככה את מנסה לנחם? לא יעזור לו שתגידי 'היא לא ראויה לך'...
הבית האחרון, שבו את מציעה את ידידותך כנחמה, בלי תרוצי 'עדיף לך בלעדיה' הוא הבית הכי יפה, גם בתוכן וגם בצורה.
לגבי החרוזים (ורק בגלל שביקשת) - החרוזים עצמם בסדר, אבל כדאי שהמשפט לפניהם יישמע 'טבעי'. למשל - במקום 'רגע זה' או 'כאב זה' אפשר לכתוב 'הרגע' או 'הכאב'.
'לעולם לא' זה לעתיד, יותר מתאים 'מעולם לא'.
'אתה מוכן לתת ולהזיע' נשמע כאילו זה מה שהיא אומרת, ולא ניגוד. אפשר במקום משהוא כמו 'כשאתה עובד ומזיע' (גם לא מוצלח...)
במקום 'רואה אני' בבית השני, אפשר לכתוב 'אני רואה', גם יותר זורם וגם מתאים למשקל.
בבית השלישי החרוזים קצת מאולצים, כמו שקורה הרבה כשמשתמשים בהטיה בשביל לחרוז. אפשר להעביר את ה'לב' לתחילת הבית ולהראות איך במקום להשקיע את טוב לבו באנושות הוא מניח לבחורה לשבור אותו:
'לבך הטוב והיקר
לא נתון לסביבה הסובלת
הוא שבוי בליבה הקר
והיא מכאיבה ושוברת' (משהו כזה, אבל השורה השניה עקומה מדי...)
הבית האחרון בסדר, גם החרוזים, גם המשקל והסגנון. (חוץ מ'כאב זה', עדיף סתם 'הכאב')
חרוזים הם כמו פאזל - לא מספיק שהשוליים מתאימים, גם הצורה והצבע צריכים להתאים. וצריך סבלנות, לא כח.
חוצמזה - בכלל לא צריך חרוזים. חרוזים הם לקישוט, וכדי 'לכוון' את הקריאה. יש דרכים אחרות, יפות יותר לסדר רעיון בצורה 'שירית'. המטרה היא לא 'לאבד' את הקורא באמצע. לכן רוב השירים הם קצרים, והשיא שלהם בסופם.
בשיר כמו זה אפשר להשתמש בשורה חוזרת. למשל - 'כרוך אחריה, אוהב ועיוור', ובכל בית להסביר בשורה או שתיים כמה היא לא ראויה לו, ואז לסיים עם הבית האחרון כמו שהוא. (סתם, דוגמא)
(אסור להזמין אותי להרצות, אני נסחף...)
תודה על השיר, בעיקר הבית האחרון. ואם זה סיפור אמיתי - אני מקווה ששניהם ימצאו אהבה מתאימה יותר
[ליצירה]
"קפאין הורג!"
אדיבות ורוגע ושלווה וחיוך וקצת מוות מעל הכל, כמו גלידה על עוגת שוקולד. בתמונה שבספר המתכונים זה נראה הרבה יותר יפה מבמציאות...
שיר נהדר, ארס מתוק ומלטף
[ליצירה]
סיפור קיצי צוהל על ההדר של החורף. דימויים מצחיקים, וגישה שונה לסופת ברקים.
נראה לי שאפשר להוסיף גם קטע על כליא-ברק (קולט ברקים)
מילד חורף אחר (נר רביעי) - תודה. גם אני מתגעגע
תגובות