הכותרת אמורה להיות 'מה אתה עושה פה?', אבל האתר החליט שהיצירה צריכה להיקרא '1', ואם אני אתקן את הכותרת התמונה תיעלם, אז שיהיה '1'.
ההילה היא בגלל שצילמתי אותו בערב והשמש מאחוריו.
אהבתי את ההילה שמסביב.
גם הקומפוזיציה- כמעט מושלמת.
השפן היה צריך להיות טיפה יותר שמאלה כדי שיהיה ממש טוב- על אחד מקוי השלישים. איך שהוא נמצא עכשיו הוא בין השליש לאמצע התמונה וזה קצת מעצבן את העין...
הרקע מאחורה יצא אאוט-אוף-פוקוס וזה יפה ומדגיש את השפן הקטן...
[ליצירה]
הכותרת אמורה להיות 'מה אתה עושה פה?', אבל האתר החליט שהיצירה צריכה להיקרא '1', ואם אני אתקן את הכותרת התמונה תיעלם, אז שיהיה '1'.
ההילה היא בגלל שצילמתי אותו בערב והשמש מאחוריו.
[ליצירה]
סיפור משונה, אגדה עממית בסגנון כוורת.
נראה שהכלל היחיד הסיפור הוא ששום דמות בסיפור לא תשמור על הכללים.
אם סבס אי פעם יחזור לאתר (האגדה פורסמה לפני שנה) - צריך להגיה, נמרצות....
חוצמזה - אם בכל תאונה מוסרת קלה עתיקה מעל יער קסום, ממלכת האגדות כבר מזמן כוסתה בג'ונגלים פראיים וכל הנסיכות עברו לגור על הענפים. נראה לי שאנחנו יכולים להירגע סוף סוף ולהפסיק לחלום בזמן הנהיגה.
[ליצירה]
איזו אבירות!
המגן הנועז, לא יגלה פחד מאיש בצאתו לקרב למען בת חסותו, ולא יחשוש אף להמתין בבית ולנקות את השטיחים כאחד האדם.
רק ממנה הוא ירא מעט...
[ליצירה]
ברור שהיא מופתעת. התכוונתי ליד הגדולה- זו שמחזיקה את הביצה.
א. היא לא איש, וציירת כבר דברים קשים יותר.
ב. חלבון נקרש בחום, לא מתאדה, וגם בלי זה היא נראית ערנית מדי יחסית לגוזל שבקע.
את בטוחה שזו ביצת שד ולא ביצת עגור? היא די גדולה.
[ליצירה]
בציטוט ראוי לציין את המקור. הכותרת וההתחלה הם מהשיר 'כל מה שנשאר' של גדי אלטמן (בוטן מתוק בקרקס, מצורף קישור)
התשובה שלך מעניינת, אופטימיות שלאחר יאוש.
[ליצירה]
קצת כמו סיכום של אגדות - כיפה אדומה ושלגיה והנזל וגרטל והמכשפה ששתתה דם של ילדות כדי להישאר צעירה. ולכן גם קצת צפוי - האם אדישה, הטרף צעיר ותמים, הכפריים חסרי רחמים, הצייד מפחיד, חומל וכושל, והמכשפה אכזרית ומקסימה.
המרדנות של הילדה, שמתעקשת להיות תמימה ושמחה למרות המוות השורץ סביבה הופכת את הסיפור למעניין - מצחיק יותר, אפל יותר.
נראה לי שכדאי לערוך, גם טעויות כתיב וגם בעיות סגנון פה ושם.
מועדים לשמחה, תודה
[ליצירה]
עבור על המאמר בסבלנות, רוב השגיאות הן י' מיותר ('לעיתים' במקום 'לעתים'), המילה 'היגיוני' רשומה בפסקה האחרונה, ובפסקה השלישית רשמת 'הדאון האנושי למד להתמש...'
נכון שהאופי האנושי גמיש. אולי כי הטבע האנושי גמיש, ואולי בגלל שאנשים מתגברים על טבעם, התוצאה דומה.
ההערה שלי היתה לגבי ההגיון - הטבע האנושי לא מציית תמיד לקול ההגיון, ולכן - גם אם הסוציאליזם הגיוני הוא עדיין יכול להיות ('יכול', כתבתי, לא 'בהכרח') מנוגד לטבע האנושי.
כדי להראות שהסוציאליזם מתאים לטבע האנושי אתה צריך להראות שאנשים נוטים לסוציאליזם מטבעם (כולל וויתור על זכות לרכוש פרטי), כלומר - מתנהגים כסוציאליסטים גם כשלא כופים זאת עליהם.
תגובות