הכותרת אמורה להיות 'מה אתה עושה פה?', אבל האתר החליט שהיצירה צריכה להיקרא '1', ואם אני אתקן את הכותרת התמונה תיעלם, אז שיהיה '1'.
ההילה היא בגלל שצילמתי אותו בערב והשמש מאחוריו.
אהבתי את ההילה שמסביב.
גם הקומפוזיציה- כמעט מושלמת.
השפן היה צריך להיות טיפה יותר שמאלה כדי שיהיה ממש טוב- על אחד מקוי השלישים. איך שהוא נמצא עכשיו הוא בין השליש לאמצע התמונה וזה קצת מעצבן את העין...
הרקע מאחורה יצא אאוט-אוף-פוקוס וזה יפה ומדגיש את השפן הקטן...
[ליצירה]
הכותרת אמורה להיות 'מה אתה עושה פה?', אבל האתר החליט שהיצירה צריכה להיקרא '1', ואם אני אתקן את הכותרת התמונה תיעלם, אז שיהיה '1'.
ההילה היא בגלל שצילמתי אותו בערב והשמש מאחוריו.
[ליצירה]
תודה על התגובות.
למילה 'נים' שתי משמעויות - שינה ('נים לא נים') וחוט או שערה או צינור דק ('כמלוא הנימה', נימים של צמחים)
כך שחרזתי שתי מילים שונות שכתיבתן דומה, וזה לא הורס בכלל.
[ליצירה]
'אחרי שהיתה בת שלושים וחמש ארבע שנים רצופות...'
סיפור מוזר (לא כל כך מונולוג), עם התחלה וסוף מעניינים ומעט מדי אמצע. הזמן שעבר עליו מגיל 24 וקצת עד מותו בגיל 48 בסוף אותה שנה צריך להיות יותר מעניין מ'התחיל ללכת לארועי תרבות, הרגיש שייך, פחות התרגש בעבודה'. נראה שהיה לך רעיון מעניין ולא היה לך כח להפוך אותו לסיפור (או שסתם לא הבנתי כלום).
הצעה לשיפור - נסה לקצר את המשפטים, להעביר אותם לזמן הווה, ו'לדחוס' את הסיפור. משהו כזה:
בזמן האחרון הימים חולפים לו במהירות לא טבעית
כל פעם שמתחלף התאריך הוא נבהל ומקבל החלטות רציניות ולא מתכוון לעמוד בהן.
...
הוא מתחיל ללכת לארועי תרבות.
כולם סביבו בני חמישים פלוס. זה מפתיע בפעם הראשונה אבל הוא מתרגל.
שם הוא מרגיש סוף סוף שייך.
...
[ליצירה]
סיפור סוער, מטורף, על יאוש ואובססיביות ועייפות נוראית שמתחקה אחרי כל רמז של אפשרות.
כתוב מצויין. מערכות קצרות ומרוכזות, עייפות שהולכת ומעמיקה עד הסיום השקט.
תודה רבה, ברוכה הבאה
[ליצירה]
איך אפשר להסביר למלומדים, שראו את האור וקראו את האמת, שיש עוד אוצרות לחפש בחושך? איך אפשר לגלות לנושאי דגל האושר כמה מעשיר טעם מלח הדמעות? מה יוכל לענות מי שיוצא מהיכלי הקודש כדי לבנות ארמונות בחול?
שיר יפה. סיום שקט\רועש. רועד ומתנדד על צוק התהיה בלי לסגת בכניעה או לגלוש למענה.
חוצמזה - מעניין להשוות לשיר 'צרחות אינן שירה', לכאורה הפוך (לברך על רעמים\לערסל את הציץ הנכמר) אבל בשניהם נרתעים מההגדרות הברורות מדי לשירה 'אמיתית'
[ליצירה]
(אם חייבים להגדיר) הרהורים קיומיים שזורים על זרם תודעה מבולבל.
(אבל לא חייבים להגדיר) טפשי כל כך, אהבתי!
[ליצירה]
[ליצירה]
שלום עמית
הנושא די נדוש (הייתי בודד, חיפשתי אותך, את אהבת חיי), וקשה לכתוב עליו שירים שיישמעו מעניינים. אפשר לנסות לכתוב בסגנון ייחודי, אבל קשה לכתוב 'מוזר' בלי שהשיר יישמע מאולץ וצולע. או שאפשר לתפוס פרט קטן בנושא ולכתוב עליו, למשל - להרחיב את 'כל חיי שליו הייתי', כך שהפגישה תישמע כמו פלישה לחיים הנוחים של הבודד (גם על זה כתבו הרבה, אבל פחות משירי אהבה ישירים). עוד דוגמה - אפשר להרחיב את 'ללמוד מה היא אהבה', במקום לכתוב 'ולאף אחד אין תשובה', לכתוב את התשובות שענו ולהראות למה הן לא מספקות, עד שהוא פוגש אותה ומבין.
החרוזים קצת בעייתיים. אתה חורז שורות ארוכות וקצרות (בלי להביט אחור\בלי לדעת מתי אחזור), רוב החרוזים צפויים (לדעת\לגעת, תשובה\אהבה), ואתה 'הופך' משפטים כדי לחרוז ('חשבתי שכך לעולם אחיה' במקום 'חשבתי שאחיה כך לעולם').
'גררתי את רגליי\בלי לדעת מתי אחזור' - מעניין, נשמע כמו אחד שמכריח את עצמו לעזוב. את מה הוא עזב? למה הוא רוצה לחזור?
ברוך הבא, בהצלחה
תגובות