הכותרת אמורה להיות 'מה אתה עושה פה?', אבל האתר החליט שהיצירה צריכה להיקרא '1', ואם אני אתקן את הכותרת התמונה תיעלם, אז שיהיה '1'.
ההילה היא בגלל שצילמתי אותו בערב והשמש מאחוריו.
אהבתי את ההילה שמסביב.
גם הקומפוזיציה- כמעט מושלמת.
השפן היה צריך להיות טיפה יותר שמאלה כדי שיהיה ממש טוב- על אחד מקוי השלישים. איך שהוא נמצא עכשיו הוא בין השליש לאמצע התמונה וזה קצת מעצבן את העין...
הרקע מאחורה יצא אאוט-אוף-פוקוס וזה יפה ומדגיש את השפן הקטן...
[ליצירה]
הכותרת אמורה להיות 'מה אתה עושה פה?', אבל האתר החליט שהיצירה צריכה להיקרא '1', ואם אני אתקן את הכותרת התמונה תיעלם, אז שיהיה '1'.
ההילה היא בגלל שצילמתי אותו בערב והשמש מאחוריו.
[ליצירה]
מצחיק, מה שאנשים יכולים לעשות כשהם מחכים לרמזור... אבל מי עומד באדום בירושלים?
הכתיבה מבולבלת בכוונה. זה משעשע בקריאה הראשונה אבל משבש את כל הרעיונות בסיפור ובסופו לא נשאר כלום. מי זה ש.? מה היה בסופם של האנשים הממוקדים והמרוכזים? דילגת מהצעת התכנית לשלב שבו היא בוטלה בגלל בילי מוסקונזה, האם לא קרה שום דבר מעניין באמצע? האם ירושלים לא הפכה לנמרצת וממוקדת יותר? האם שוטרים חפים מפשע לא נפגעו במהלך קרבות רמזורים שיצאו משליטה? ויותר חשוב - מה קרה כשרמזורים נפגעו והולכי הרגל לא יכלו לדעת אם הם אדומים או ירוקים? האם הם עדיין מחכים ויורים?
[ליצירה]
תודה אניה
יש שיר נוסף, שמשלים את השיר הזה - 'האיש בלי ברירה'. זה יסביר קצת יותר את השיר.
לגבי שם השיר - בדרך כלל המתמכר צריך להיגמל מההתמכרות. במקרה זו הממכר, אסיר התודה, מנסה להיגמל מההתמכרות.
[ליצירה]
לוגן - את האמת אולי קשה להשיג, אבל קל לזהות שקר ורשע. ומהם כדאי להתרחק.
נראה שהביקורת שלך חורגת מהשיר, ביקורת ציבורית עדיף לכתוב ביצירות עצמאיות ולא בתגובות.
לגבי השיר - השקעת בסימני הקריאה יותר מבמילים עצמן. במילים יש עוצמה שסימני קריאה וחזרות מעמעמים.
ברוב השיר את מקפידה על צורת ציווי, לכן 'תחזרי' במקום 'חזרי' צורם.
למה בסיום את עוברת מיחיד לרבים (מ'רוחי, נפשי' ל'אלינו - הגופים')?
הסיום סותר מעט את השיר - 'עלי רוחי, עלי אל האור, במעלות הקדושה... אבל אל תישארי למעלה - חזרי והביאי ניצוץ קדושה אל הגוף'. נראה לי שאם תדגישי את הסתירה הזו השיר יהיה מעניין יותר.
שנה טובה
[ליצירה]
מתווכחת עם עצמה על הכל ועל כלום ועל כוונה, במקום ללכת מהחלומות שלו אל המציאות שלה.
אובדת בשרשראות מלים, מתנחמת בשכחה וחוסר תחושה, והימים נעלמים
תגובות