הכותרת אמורה להיות 'מה אתה עושה פה?', אבל האתר החליט שהיצירה צריכה להיקרא '1', ואם אני אתקן את הכותרת התמונה תיעלם, אז שיהיה '1'.
ההילה היא בגלל שצילמתי אותו בערב והשמש מאחוריו.
אהבתי את ההילה שמסביב.
גם הקומפוזיציה- כמעט מושלמת.
השפן היה צריך להיות טיפה יותר שמאלה כדי שיהיה ממש טוב- על אחד מקוי השלישים. איך שהוא נמצא עכשיו הוא בין השליש לאמצע התמונה וזה קצת מעצבן את העין...
הרקע מאחורה יצא אאוט-אוף-פוקוס וזה יפה ומדגיש את השפן הקטן...
[ליצירה]
הכותרת אמורה להיות 'מה אתה עושה פה?', אבל האתר החליט שהיצירה צריכה להיקרא '1', ואם אני אתקן את הכותרת התמונה תיעלם, אז שיהיה '1'.
ההילה היא בגלל שצילמתי אותו בערב והשמש מאחוריו.
[ליצירה]
סגנון פיוטי, מתוח, כתפילת הנאחז בצוק. סיום מפתיע, גם בצורה ובעיקר בתוכן.
מעניין, יפה, ההתמקדות המוזרה בגרגירים מחדדת את השיר (לא מצאתי מילה ברורה יותר)
תודה
[ליצירה]
תודה, נרגעתי
נשמע כאילו גם את נרגעת תוך כדי הכתיבה. אני מקווה שהתקווה שאת מביעה בסוף השיר אמיתית ולא נועדה רק להרגיע אותנו.
לילה טוב, חיים יפים
prednisolone side effects in dogs go prednisolone 5mg tablets
[ליצירה]
בציטוט ראוי לציין את המקור. הכותרת וההתחלה הם מהשיר 'כל מה שנשאר' של גדי אלטמן (בוטן מתוק בקרקס, מצורף קישור)
התשובה שלך מעניינת, אופטימיות שלאחר יאוש.
[ליצירה]
או של עודף בכח אדם...
'בריאי כל העולם - התאחדו! אין לכם מה להפסיד פרט לשכניכם'
ציניות מיואשת, כבדה, חובקת-עולם, מרימה ידיים בלאות ומניפה אותן על כל הנשכחים.
[ליצירה]
ערך חיי האדם (לא כבוד האדם) הוא אמנם ערך יסודי, אבל לא יחידי ואף לא ראשון. הציווי הראשון הוא 'פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשה...', וה'ערך' הראשון (לא ברור איך אתה מגדיר את המושג הזה) הוא 'בראשית ברא א-להים'.
בנושא פסולי חיתון ההלכה 'קשיחה' יחסית, מאברהם שלא הרשה שיצחק יתחתן עם בנות הארץ, דרך עזרא שדרש שיגרשו את הנשים הנכריות ופרק 'עשרה יוחסין' ועד ימינו. אמנם היו חריגות רבות, והן מצוינות לשלילה: 'וירד יהודה מאת אחיו...', 'שאול בן הכנענית' (לפי רש"י מדובר בדינה, ועדיין זהו ציון לגנאי), 'והוא בן איש מצרי', 'והמלך שלמה אהב נשים נכריות... מן הגוים אשר אמר ה' אל בני ישראל לא תבאו בהם..'
הכללים ה'מטא-הלכתיים' נועדו לעדן את ההלכה או להגמיש אותה בהתאם לנסיבות, אבל יש להשתמש בהם תוך שיקול דעת ולא לשכוח את היסוד, שהוא ההלכה עצמה.
נכון, יש בעיות עם פסולי חיתון רבים, גוים ויהודים. האשמת הרבנים בקביעות והתעלמות לא תעלים את הבעיה. יש בעיות שההלכה לא פותרת - כוהן שנשא גרושה חייב לגרש אותה, ממזר לא יכול להתחתן עם יהודיה, ואח לא יכול להתחתן עם אחותו.
הכנסת נושא הגזענות ואנטי-גזענות לא שייך לעניין - גם אם אנחנו מצווים להציל חיי גויים, אנחנו עדיין לא מורשים להתחתן עמם.
בשביל 'להציע חלופה למודרניזם המערבי' ההלכה לא צריכה להפוך למודרניזם בעצמה. הבעיות שאתה מציג בחברה המודרנית (אלו באמת בעיות מודרניות? הן לא היו בעבר? אני לא בטוח) נובעות, בין היתר, מהימנעות מחובות ואיסורים. התורה לא נמנעת מלצוות או לאסור, גם אם לפעמים זה לא נח ומגביל.
השאלה שצריך לשאול היא על אילו כללים אתה מוכן לוותר? אילו הלכות אתה מוכן להגמיש? קידושין? גירושים? משכב זכר? ממזרות? נישואים עם גויים? גיור?
[ליצירה]
אני קורא את זה, ואז את 'שיר עארס פואטי' של סוערה, ושוב את זה, ושני הבחורים נשמעים כל כך דומים... שניהם יודעים בדיוק מה הם רוצים, ולא מפריע להם שהם מדברים עם עצמם ולא עם הבחורה.
(הבדל אחד - המשורר הבטיח להתקשר אם יגאו געגועיו, והעארס נתן לבחורה את הטלפון, בלי לדרוש הבטחות. ככה מתנהג ג'נטלמן אמיתי...)
[ליצירה]
(מדגדג לי, סליחה)
המשוררת מוקיעה את הדרמטיות הרגשנית אשר משוררים, ויותר מהם - מבקרים, נוטים למצוא בכל מטרד זעיר - גשם, עייפות, פרידה, מבוכה, גרוד בזרת. חיפוש אובססיבי אחר מסרים מסתיר לעיתים את המציאות, ואף את השירים.
ע"י פניה אירונית למבקרים מדגישה המשוררת שהחשש ממשמעויות נסתרות משתק את כתיבתה ומכריח אותה להצטמצם לניסוח מזערי - 'מציק לי צד שמאל של הזרת הימנית'. יתר השיר מדגיש שאין בשיר דבר פרט לתלונה הפשוטה הזו. (ולכן, בעצם, יש בשיר יותר ממה שהיא התכוונה לכתוב...)
(טוב, די, ממש לא נחמד מצדי)
שיר נחמד, אהבתי את השילוב של 'הבעיה האמיתית', 'ממש ממש', ו'נורא נורא' עם 'פשוט'. רפואה שלמה לזרת.
תגובות