הכותרת אמורה להיות 'מה אתה עושה פה?', אבל האתר החליט שהיצירה צריכה להיקרא '1', ואם אני אתקן את הכותרת התמונה תיעלם, אז שיהיה '1'.
ההילה היא בגלל שצילמתי אותו בערב והשמש מאחוריו.
אהבתי את ההילה שמסביב.
גם הקומפוזיציה- כמעט מושלמת.
השפן היה צריך להיות טיפה יותר שמאלה כדי שיהיה ממש טוב- על אחד מקוי השלישים. איך שהוא נמצא עכשיו הוא בין השליש לאמצע התמונה וזה קצת מעצבן את העין...
הרקע מאחורה יצא אאוט-אוף-פוקוס וזה יפה ומדגיש את השפן הקטן...
[ליצירה]
הכותרת אמורה להיות 'מה אתה עושה פה?', אבל האתר החליט שהיצירה צריכה להיקרא '1', ואם אני אתקן את הכותרת התמונה תיעלם, אז שיהיה '1'.
ההילה היא בגלל שצילמתי אותו בערב והשמש מאחוריו.
[ליצירה]
רוקד על חתונות
סוג מיוחד של טפילות. פורח על אושרם של אחרים.
כתיבה נלהבת, נחפזת, שמתאימה בדיוק לדמות. אפשר לחוש את הרטט באצבעות והריר הגואה למראה ההזמנה.
חסר לי משהו - במקום לסיים עם ההפתעה, כשמגלים מה הצייד מחפש, אתה מסיים עם ההסברים שאחרי. אם הופכים את הסדר ('הייתי מעדיף את רגע הפגישה, אבל להתאהבות לא מזמינים מראש', ואח"כ הוא מושיט את האצבע לצוד...) אולי זה יהיה סיום הולם יותר?
(אגב - השדכנים עוזרים לצייד, הם פורשים בשבילו את המלכודות)
אהבתי את הרעיון והסגנון, במיוחד בקטע השיא.
תודה
[ליצירה]
מיכל - ככה נראים נגני נבל:
http://www.karlaross.com/images/harpo.jpg
http://www.stanwiest.com/harp_player.jpg
הנבל מושען אחורה על הכתף, האצבעות כפופות, העיניים לא חייבות להסתכל על המיתרים, אבל המבט שלה נראה 'בוהה', כאילו היא לא ממש במקומה.
אגב - הרפו נראה לי אוביקט מצויין לציור (אם כבר מדברים על פרובוקציות)
[ליצירה]
עולם אבוד, בעולם משלו. חסר משקל, כי אין אל מי להימשך.
מסתנוור מחושך, ממאמץ לחדור את העלטה.
נותר רק עם עצמו, מלבה ומכבה שרידי תקוה. וכשגם היא דועכת, נותר עולם ללא עצמו.
אהבתי את הדימוי, הסגנון, ובכלל.
תודה
נ.ב
בבית האחרון, נראה לי שכדאי לשנות את 'כמו ומעולם היא לא הייתה' ל'כמו מעולם לא היתה'.
[ליצירה]
אה?
שזרת כמה הרהורים, עצרת באמצע, וחזרת הביתה. איפה הסיום?
איך הצלחת להתבדר כל כך בקטע קצר כזה? ולמה? אתה יכול להוסיף עוד פסקה אחת, לשזור בה את הקצוות המשוחררים, ולהפוך את הסלט הזה ליצירה מעניינת.
בהצלחה
[ליצירה]
כדי לדאוג לשוויון מוחלט, תצטרך לשלול מכולם את החופש (באופן שוויוני, כמובן). מי שעובד בהתאם ליכולתו, בלי יחס לפירות עבודתו, ומתפרנס בהתאם לאדיבות הכלל, והתחשבותו בצרכיו, הוא בעצם עבד.
במקום לעבוד בהתאם לצרכיו, הוא מתחנן בהתאם לצרכיו. במקום להתפרנס בהתאם ליכולתו, הוא עובד בהתאם לאי-יכולתו להשתמט.
'קום התנערה עם חלכה
עם עבדים מזה-רעב
כרע, לחך פנכת פקידיך
רק הפתי עמל לשווא'
נכון, הכלל צריך לתמוך במי שלא יכול לדאוג לעצמו. בשביל זה אין צורך לפגוע במי שיכול לדאוג לעצמו.
quetiapine dosage for sleep asser.nl quetiapine overdose amount
תגובות