.JPG)
מה אתה עושה כאן?
אסף ארצי
-
ליצן שקט. אוהב גשם, חושך, ורעיונות גרועים.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] פשוט מתוק! לגמרי [ליצירה]
- [ליצירה] נפלא. מה שם ההצגה? טוב לראות שגם לשפן יש הילה. [ליצירה]
- [ליצירה] הכותרת אמורה להיות 'מה אתה עושה פה?', אבל האתר החליט שהיצירה צריכה להיקרא '1', ואם אני אתקן את הכותרת התמונה תיעלם, אז שיהיה '1'. ההילה היא בגלל שצילמתי אותו בערב והשמש מאחוריו. [ליצירה]
- [ליצירה] זה העין גדי? תמונה מעולה! [ליצירה]
- [ליצירה] לא בעין גדי, ליד הבית (אחיה). [ליצירה]
- [ליצירה] מעולה. התאורה, הפוקוס.. פשוט נהדר. [ליצירה]
- [ליצירה] טימון ממלך האריות.. רק חסר את פומבה! סתם. תמונה מדהימה! כיף לראות תמונות כאלה! שמעיה [ליצירה]
- [ליצירה] הרבה זמן לא הייתי כאן ואני רואה שהשתדרגת (-: תמונה ממש יפה. הוא פשוט חמוד! תודה לך. [ליצירה]
- [ליצירה] אסף, כרובי שוב, אני רואה הילה, אבל לא שפן... (כרובי, דרך מתוחכמת לשאול מה זה:) [ליצירה]
- [ליצירה] קצת סדר: בתמונה רואים שפן סלעים, ה'שפן' ששכח לסגור הדלת היה בכלל ארנבון, וטימון הוא סוריקטה. הם אפילו לא דומים. תודה על התגובות [ליצירה]
- [ליצירה] אפשר לראות בזה משל עמוק לשיעבוד היוצר ליצירתו, ועל משבר אכזבת ההשקעה האובדת. אבל נחמד בהרבה פשוט לקרוא את הסיפור כמו שהוא, עד ה'סוף מרגש עם פואנטה' תודה [ליצירה]
- [ליצירה] שלום עמית הנושא די נדוש (הייתי בודד, חיפשתי אותך, את אהבת חיי), וקשה לכתוב עליו שירים שיישמעו מעניינים. אפשר לנסות לכתוב בסגנון ייחודי, אבל קשה לכתוב 'מוזר' בלי שהשיר יישמע מאולץ וצולע. או שאפשר לתפוס פרט קטן בנושא ולכתוב עליו, למשל - להרחיב את 'כל חיי שליו הייתי', כך שהפגישה תישמע כמו פלישה לחיים הנוחים של הבודד (גם על זה כתבו הרבה, אבל פחות משירי אהבה ישירים). עוד דוגמה - אפשר להרחיב את 'ללמוד מה היא אהבה', במקום לכתוב 'ולאף אחד אין תשובה', לכתוב את התשובות שענו ולהראות למה הן לא מספקות, עד שהוא פוגש אותה ומבין. החרוזים קצת בעייתיים. אתה חורז שורות ארוכות וקצרות (בלי להביט אחור\בלי לדעת מתי אחזור), רוב החרוזים צפויים (לדעת\לגעת, תשובה\אהבה), ואתה 'הופך' משפטים כדי לחרוז ('חשבתי שכך לעולם אחיה' במקום 'חשבתי שאחיה כך לעולם'). 'גררתי את רגליי\בלי לדעת מתי אחזור' - מעניין, נשמע כמו אחד שמכריח את עצמו לעזוב. את מה הוא עזב? למה הוא רוצה לחזור? ברוך הבא, בהצלחה [ליצירה]
- [ליצירה] נוגע ללב שילוב יפה של הווה, זיכרון ונוסטלגיה. עצוב ומקסים. [ליצירה]
- [ליצירה] עבור על המאמר בסבלנות, רוב השגיאות הן י' מיותר ('לעיתים' במקום 'לעתים'), המילה 'היגיוני' רשומה בפסקה האחרונה, ובפסקה השלישית רשמת 'הדאון האנושי למד להתמש...' נכון שהאופי האנושי גמיש. אולי כי הטבע האנושי גמיש, ואולי בגלל שאנשים מתגברים על טבעם, התוצאה דומה. ההערה שלי היתה לגבי ההגיון - הטבע האנושי לא מציית תמיד לקול ההגיון, ולכן - גם אם הסוציאליזם הגיוני הוא עדיין יכול להיות ('יכול', כתבתי, לא 'בהכרח') מנוגד לטבע האנושי. כדי להראות שהסוציאליזם מתאים לטבע האנושי אתה צריך להראות שאנשים נוטים לסוציאליזם מטבעם (כולל וויתור על זכות לרכוש פרטי), כלומר - מתנהגים כסוציאליסטים גם כשלא כופים זאת עליהם. [ליצירה]
- [ליצירה] נחמד - מנוחת יום שנגמר, נחמת השינה, תקוות יום חדש. וכל זה בקצב מתנגן ומתחרז. [ליצירה]
- [ליצירה] זרם? כנראה תודעה? [ליצירה]
- [ליצירה] זה סתם קטנוניות ומרמור. יאוש זה להרגיש שאפילו מוות לא יפתור את בעיותיך. [ליצירה]
- [ליצירה] מה פירוש 'רק בזכותך'? איזה ערך יש לפעולות היחיד ללא עצמת ההמונים? אלא אמור 'רק בזכות העם הקובני החבר פידל עלה לגדולה. ואחרי שהתעשר על חשבונם ורדה בהם שנים רבות הואיל לפרוש ולהוריש את רודנותו לאחיו. יחי הסוציאליזם השוויוני!' [ליצירה]
- [ליצירה] סיפור פשוט ומוכר, על חיים ומוות וגשם ובצורת, אבל כתוב יפה, לפעמים מטפטף בקצב הסטקטו של הגשם ולפעמים שוקע באיטיות הכבדה של השרב. (הפונט הזעיר מציק קצת, אבל הולם את אווירת ה'גשם' של הסיפור) אהבתי, תודה [ליצירה]
- [ליצירה] שם יאה. תקן שגיאות וערוך את היצירה, ואז יוכלו גם לקרוא אותה ולהגיב. [ליצירה]
תגובות