הכותרת אמורה להיות 'מה אתה עושה פה?', אבל האתר החליט שהיצירה צריכה להיקרא '1', ואם אני אתקן את הכותרת התמונה תיעלם, אז שיהיה '1'.
ההילה היא בגלל שצילמתי אותו בערב והשמש מאחוריו.
אהבתי את ההילה שמסביב.
גם הקומפוזיציה- כמעט מושלמת.
השפן היה צריך להיות טיפה יותר שמאלה כדי שיהיה ממש טוב- על אחד מקוי השלישים. איך שהוא נמצא עכשיו הוא בין השליש לאמצע התמונה וזה קצת מעצבן את העין...
הרקע מאחורה יצא אאוט-אוף-פוקוס וזה יפה ומדגיש את השפן הקטן...
[ליצירה]
הכותרת אמורה להיות 'מה אתה עושה פה?', אבל האתר החליט שהיצירה צריכה להיקרא '1', ואם אני אתקן את הכותרת התמונה תיעלם, אז שיהיה '1'.
ההילה היא בגלל שצילמתי אותו בערב והשמש מאחוריו.
[ליצירה]
ברוכה הבאה לאתר.
אני מקווה לא להיות אותו 'איזהשהו גוף', אבל השיר קצת חלש:
התוכן 'קמצני' - את מרגישה תלויה באנשים, מכריזה על עצמאות, נתקלת בהערה ונכנעת. וזהו. כמעט בלי התרסה, בלי מאבק בכלל, אפילו לא מרגישים שקט מתוח, כאילו יש לך מה לומר אבל את לא מצליחה לענות וזה מכאיב.
החרוזים מאולצים וחלשים. אחרים\נותנים זה בקושי חרוז, 'לעצמי אני אומרת...' ארוך בהרבה מ'ורגעים כשיש בי...', 'שקטה' מוטעמת במלרע ו'מתה' במלעיל.
השפה לא אחידה - בחלק מהמשפטים 'הפוכים' בשביל לחרוז ('ההכרה בקיומי הם אלו שנותנים', 'מאחרים לי לא אכפת'), שפה 'גבוהה' מעורבת בשפת דיבור ('מדוע אני כה תלויה', 'ההכרה בקיומי', 'זהו!! מאחרים לי לא אכפת', 'יורק לי בפרצוף').
דקדוק - עדיף לא להשתמש בסימן קריאה כפול או שתי נקודות, 'ברגעים שיש' או 'כשיש' לא 'רגעים כשיש'.
'נשארת מאוד שקטה' לא נשמע מתאים - היית שקטה קודם ואת נשארת שקטה, או ניסית לדבר ופתאום השתתקת? אם הכוונה היא לשקט ממושך אולי כדאי להפריד אותה מ'אז' - 'ואני אז שותקת ונשארת מאוד שקטה' (בערך...)
הרעיון עצמו מעניין. בד"כ הביטוי 'מריונטה' מתאר מי שעושה מה שאומרים לו בלי לחשוב, לא מי שחושש מתגובות ו'מעמיד פני מת' כדי לברוח מביקורת. אולי כדאי להסביר את הדימוי - מי מפעיל את הבובה, איך הוא שולט בה, מה הוא גורם לה לעשות, ומה היא מרגישה כשהוא עוזב את החוטים, ברגע הקצר שבו היא עומדת לבד לפני שהיא צונחת כמתה...
אני מקווה שההערות לא ירתיעו אותך. נראה לי שאם תשקיעי בשיר הזה הוא יכול להיות ממש יפה.
בהצלחה
[ליצירה]
כנראה צריך להכיר את ז'ורז' בטאי בשביל למצוא משמעות בסבך הדימויים התמוהים. ראיתי כאן האשמה חריפה, אבל לא הבנתי את מי האשמת או איזו עלילה טפלת עליו. ליתר ביטחון - אני לא מודה בכלום.
[ליצירה]
מיכל - ככה נראים נגני נבל:
http://www.karlaross.com/images/harpo.jpg
http://www.stanwiest.com/harp_player.jpg
הנבל מושען אחורה על הכתף, האצבעות כפופות, העיניים לא חייבות להסתכל על המיתרים, אבל המבט שלה נראה 'בוהה', כאילו היא לא ממש במקומה.
אגב - הרפו נראה לי אוביקט מצויין לציור (אם כבר מדברים על פרובוקציות)
[ליצירה]
הפרש בינינו, גיל בינינו, והוא הפרש עליו נרכב אל האופק, ואני שלושה צעדים אחרייך.
רעיון יפה. הכתיבה מעט ישירה מדי, אבל משחק המילים על 'גיל' נחמד.
[ליצירה]
בהינד דפדף
שיר יפה, עם סיום מצויין.
אם יורשה לי - משהו חסר באמצע, אחרי הפתיחה הכבולה והעצורה, מתבקשת תנופה פראית לארבע הרוחות, חוויות-תמונות-דמויות ממרחבי הנייר.
תודה, יום טוב
תגובות