הכותרת אמורה להיות 'מה אתה עושה פה?', אבל האתר החליט שהיצירה צריכה להיקרא '1', ואם אני אתקן את הכותרת התמונה תיעלם, אז שיהיה '1'.
ההילה היא בגלל שצילמתי אותו בערב והשמש מאחוריו.
אהבתי את ההילה שמסביב.
גם הקומפוזיציה- כמעט מושלמת.
השפן היה צריך להיות טיפה יותר שמאלה כדי שיהיה ממש טוב- על אחד מקוי השלישים. איך שהוא נמצא עכשיו הוא בין השליש לאמצע התמונה וזה קצת מעצבן את העין...
הרקע מאחורה יצא אאוט-אוף-פוקוס וזה יפה ומדגיש את השפן הקטן...
[ליצירה]
הכותרת אמורה להיות 'מה אתה עושה פה?', אבל האתר החליט שהיצירה צריכה להיקרא '1', ואם אני אתקן את הכותרת התמונה תיעלם, אז שיהיה '1'.
ההילה היא בגלל שצילמתי אותו בערב והשמש מאחוריו.
[ליצירה]
התוכחה הזו - 'השלטון מעל חיי אדם', דווקא מקובלת ומושמעת ע"י רבים, לא רק מרזל וטיבי וירושלמי. היא אמנם מושמעת תמיד, לכל שלטון, בכל מקום ובכל תקופה, אבל תוכחה, שלא כמו יצירות, לא חייבת להיות מקורית.
רוב השיר חוזר על הסגנון הלא-רגיל של שמואל, סימני קריאה, מקפים פסיקים וסמיכויות לרוב, הטיות לא שגרתיות ופעלים יחודיים.
אבל שימו לב ל'פרובוקציה פרובוקציה רודפת', לא סתם בלבול מילים בשביל החריזה, החזרה על המילה 'פרובוקציה' פעמיים מדגישה את המסר - 'פורבוקציה פרובוקציה רודפת'! (מבוסס כנראה על 'צדק צדק תרדוף', אבל כאן החזרה לא רק מדגישה, אלא מייצגת חזרה של התופעה במציאות)
[ליצירה]
בהינד דפדף
שיר יפה, עם סיום מצויין.
אם יורשה לי - משהו חסר באמצע, אחרי הפתיחה הכבולה והעצורה, מתבקשת תנופה פראית לארבע הרוחות, חוויות-תמונות-דמויות ממרחבי הנייר.
תודה, יום טוב
[ליצירה]
מזכיר אגדות רוסיות על בבא יגא, אבל הסיום מעניין יותר.
אפשר לקרוא לזה פשוט 'ילדה טובה', לא? או אולי 'שיבת השוֹבה' או משחק מילים דומה על שבי ושיבה. (לא מדהים... לא מצאתי כותרת מעניינת יותר.)
שבת שלום
[ליצירה]
קשה לקרוא. יותר מדי שינויי פונטים, סימני קריאה, מילות קריאה...
התאמצתי, קראתי, לא ראיתי כאן ההשקעה או כנות. אני לא שומע צלילים בצעקות.
אם אכפת לך מדמות שהמצאת (אם הבנתי נכון), שהרכבת מדימויים חינוכיים, נסי להאמין שהיא אמיתית, חיה, לא כבובת וודו שצריך לדקור בצעקות וסימני קריאה אלא אדם אמיתי שאת מנסה לגעת בליבו.
[ליצירה]
יש נהגת אגד! לפחות אחת, ראיתי בכפר סבא. אבל זה היה מזמן, אולי כבר פיטרו אותה. שוביניסטים!
זה לא ממש שיר, זה הרהור בשורות קטועות. אם תחבר את השורות לא ישתנה כלום. רק ההרהור השלישי נוטה להיות 'שירי'.
[ליצירה]
'אכול ושתה כי מחר נמות'
אבל, אם חלילה לא נמות מחר, נסבול קשות מהאנג-אובר וכאב בטן...
מאמר חינוכי בדרכו המשונה. הלוגו אכן גאוני.
(חוצמזה - למה צריך תירוץ לטירוף? הטירוף הוא תירוץ לעצמו, לא?)
תגובות