.JPG)
מה אתה עושה כאן?
אסף ארצי
-
ליצן שקט. אוהב גשם, חושך, ורעיונות גרועים.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] פשוט מתוק! לגמרי [ליצירה]
- [ליצירה] נפלא. מה שם ההצגה? טוב לראות שגם לשפן יש הילה. [ליצירה]
- [ליצירה] הכותרת אמורה להיות 'מה אתה עושה פה?', אבל האתר החליט שהיצירה צריכה להיקרא '1', ואם אני אתקן את הכותרת התמונה תיעלם, אז שיהיה '1'. ההילה היא בגלל שצילמתי אותו בערב והשמש מאחוריו. [ליצירה]
- [ליצירה] זה העין גדי? תמונה מעולה! [ליצירה]
- [ליצירה] לא בעין גדי, ליד הבית (אחיה). [ליצירה]
- [ליצירה] מעולה. התאורה, הפוקוס.. פשוט נהדר. [ליצירה]
- [ליצירה] טימון ממלך האריות.. רק חסר את פומבה! סתם. תמונה מדהימה! כיף לראות תמונות כאלה! שמעיה [ליצירה]
- [ליצירה] הרבה זמן לא הייתי כאן ואני רואה שהשתדרגת (-: תמונה ממש יפה. הוא פשוט חמוד! תודה לך. [ליצירה]
- [ליצירה] אסף, כרובי שוב, אני רואה הילה, אבל לא שפן... (כרובי, דרך מתוחכמת לשאול מה זה:) [ליצירה]
- [ליצירה] קצת סדר: בתמונה רואים שפן סלעים, ה'שפן' ששכח לסגור הדלת היה בכלל ארנבון, וטימון הוא סוריקטה. הם אפילו לא דומים. תודה על התגובות [ליצירה]
- [ליצירה] גם בתגובות אתה מערבב טענות? 1. שמתי לב שכתבת שיהדות היא הונאה. זו הטענה שביקשתי ממך להסביר. 2. נכון - ביהדות יש בדלנות, אבל בגלל שזו בדלנות ולא שנאת זרים היהדות לא דורשת מהמאמינים לצאת למסעי צלב, ג'יהאד, כיבוש העולם או מהפכה. 3. נראה לי שהזלזול בדת וב'ילידים', שמתגלה לעיתים בציונות, נובע מהתרבות האירופית כפי שהיא מתבטאת בתנועת ההשכלה. אולי אני טועה. 4. מה הקשר לנאצים? [ליצירה]
- [ליצירה] ערך חיי האדם (לא כבוד האדם) הוא אמנם ערך יסודי, אבל לא יחידי ואף לא ראשון. הציווי הראשון הוא 'פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשה...', וה'ערך' הראשון (לא ברור איך אתה מגדיר את המושג הזה) הוא 'בראשית ברא א-להים'. בנושא פסולי חיתון ההלכה 'קשיחה' יחסית, מאברהם שלא הרשה שיצחק יתחתן עם בנות הארץ, דרך עזרא שדרש שיגרשו את הנשים הנכריות ופרק 'עשרה יוחסין' ועד ימינו. אמנם היו חריגות רבות, והן מצוינות לשלילה: 'וירד יהודה מאת אחיו...', 'שאול בן הכנענית' (לפי רש"י מדובר בדינה, ועדיין זהו ציון לגנאי), 'והוא בן איש מצרי', 'והמלך שלמה אהב נשים נכריות... מן הגוים אשר אמר ה' אל בני ישראל לא תבאו בהם..' הכללים ה'מטא-הלכתיים' נועדו לעדן את ההלכה או להגמיש אותה בהתאם לנסיבות, אבל יש להשתמש בהם תוך שיקול דעת ולא לשכוח את היסוד, שהוא ההלכה עצמה. נכון, יש בעיות עם פסולי חיתון רבים, גוים ויהודים. האשמת הרבנים בקביעות והתעלמות לא תעלים את הבעיה. יש בעיות שההלכה לא פותרת - כוהן שנשא גרושה חייב לגרש אותה, ממזר לא יכול להתחתן עם יהודיה, ואח לא יכול להתחתן עם אחותו. הכנסת נושא הגזענות ואנטי-גזענות לא שייך לעניין - גם אם אנחנו מצווים להציל חיי גויים, אנחנו עדיין לא מורשים להתחתן עמם. בשביל 'להציע חלופה למודרניזם המערבי' ההלכה לא צריכה להפוך למודרניזם בעצמה. הבעיות שאתה מציג בחברה המודרנית (אלו באמת בעיות מודרניות? הן לא היו בעבר? אני לא בטוח) נובעות, בין היתר, מהימנעות מחובות ואיסורים. התורה לא נמנעת מלצוות או לאסור, גם אם לפעמים זה לא נח ומגביל. השאלה שצריך לשאול היא על אילו כללים אתה מוכן לוותר? אילו הלכות אתה מוכן להגמיש? קידושין? גירושים? משכב זכר? ממזרות? נישואים עם גויים? גיור? [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי. מחלון לחלון, ממלך להלך, מסוררת לשׂוררת, מחולה למתה, מאהבה לגאווה. מיכל ועיניה וגבות אהוביה ולחישות המתים. 'ואומת' - נהדר בתוך המבנה, המשקל והחרוזים השיר משתולל - הזמנים מתערבבים, נסתר הופך לנוכח, שקט ורעש מתחלפים, ועל כל רוחה הקופאת של מיכל בת שאול, הנסיכה, המלכה, המתה. [ליצירה]
- [ליצירה] חשוך וקריר ונוצץ ויפה תודה [ליצירה]
- [ליצירה] שנות החמישים העליזות? אידיליית הבית עם הגדר הלבנה? אמנם לא חייתי אז, אבל אני לא בטוח לגבי ה'אידיליות' של אותה תקופה. 'אַל תֹּאמַר, מֶה הָיָה - שֶׁהַיָּמִים הָרִאשֹׁנִים, הָיוּ טוֹבִים מֵאֵלֶּה: כִּי לֹא מֵחָכְמָה, שָׁאַלְתָּ עַל-זֶה.' (קהלת ז' י') ההרהור עצמו מעניין, וכתוב יפה. נוסטלגיה מרדנית תחת עריצות מודרנית קרירה. [ליצירה]
- [ליצירה] שכחה למת כמוות לחי אני קורא שוב ושוב, והשיר הקצר לא נגמר. אחרי פתיחה שהיא בעצם סיום, והמשך אחרי שהכל נגמר, השיר מסתיים שנית עם רמז לפתיחתו. תודה [ליצירה]
- [ליצירה] שלום עמית הנושא די נדוש (הייתי בודד, חיפשתי אותך, את אהבת חיי), וקשה לכתוב עליו שירים שיישמעו מעניינים. אפשר לנסות לכתוב בסגנון ייחודי, אבל קשה לכתוב 'מוזר' בלי שהשיר יישמע מאולץ וצולע. או שאפשר לתפוס פרט קטן בנושא ולכתוב עליו, למשל - להרחיב את 'כל חיי שליו הייתי', כך שהפגישה תישמע כמו פלישה לחיים הנוחים של הבודד (גם על זה כתבו הרבה, אבל פחות משירי אהבה ישירים). עוד דוגמה - אפשר להרחיב את 'ללמוד מה היא אהבה', במקום לכתוב 'ולאף אחד אין תשובה', לכתוב את התשובות שענו ולהראות למה הן לא מספקות, עד שהוא פוגש אותה ומבין. החרוזים קצת בעייתיים. אתה חורז שורות ארוכות וקצרות (בלי להביט אחור\בלי לדעת מתי אחזור), רוב החרוזים צפויים (לדעת\לגעת, תשובה\אהבה), ואתה 'הופך' משפטים כדי לחרוז ('חשבתי שכך לעולם אחיה' במקום 'חשבתי שאחיה כך לעולם'). 'גררתי את רגליי\בלי לדעת מתי אחזור' - מעניין, נשמע כמו אחד שמכריח את עצמו לעזוב. את מה הוא עזב? למה הוא רוצה לחזור? ברוך הבא, בהצלחה [ליצירה]
- [ליצירה] כשהנשמה אפילה גם שמי ירח מלא נראים עוטי עננים הסיום מצויין, מאפיל על האווירה הקודרת שקדמה לו [ליצירה]
- [ליצירה] כמה קשה להרים מי שנושא על גבו את כל כובד חייו. כתוב יפה, אהבתי. תוכל להסביר את השם? למה ללא כותרת? מה הקשר לאבות ישורון? תודה [ליצירה]
- [ליצירה] 'אוהב אותך לנצח'? בשינוי קל של תיאור או שניים הופך סיפור אהבה לסיפור אימה. [ליצירה]
תגובות