.JPG)
מה אתה עושה כאן?
אסף ארצי
-
ליצן שקט. אוהב גשם, חושך, ורעיונות גרועים.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] פשוט מתוק! לגמרי [ליצירה]
- [ליצירה] נפלא. מה שם ההצגה? טוב לראות שגם לשפן יש הילה. [ליצירה]
- [ליצירה] הכותרת אמורה להיות 'מה אתה עושה פה?', אבל האתר החליט שהיצירה צריכה להיקרא '1', ואם אני אתקן את הכותרת התמונה תיעלם, אז שיהיה '1'. ההילה היא בגלל שצילמתי אותו בערב והשמש מאחוריו. [ליצירה]
- [ליצירה] זה העין גדי? תמונה מעולה! [ליצירה]
- [ליצירה] לא בעין גדי, ליד הבית (אחיה). [ליצירה]
- [ליצירה] מעולה. התאורה, הפוקוס.. פשוט נהדר. [ליצירה]
- [ליצירה] טימון ממלך האריות.. רק חסר את פומבה! סתם. תמונה מדהימה! כיף לראות תמונות כאלה! שמעיה [ליצירה]
- [ליצירה] הרבה זמן לא הייתי כאן ואני רואה שהשתדרגת (-: תמונה ממש יפה. הוא פשוט חמוד! תודה לך. [ליצירה]
- [ליצירה] אסף, כרובי שוב, אני רואה הילה, אבל לא שפן... (כרובי, דרך מתוחכמת לשאול מה זה:) [ליצירה]
- [ליצירה] קצת סדר: בתמונה רואים שפן סלעים, ה'שפן' ששכח לסגור הדלת היה בכלל ארנבון, וטימון הוא סוריקטה. הם אפילו לא דומים. תודה על התגובות [ליצירה]
- [ליצירה] הערות כללי - הגישה האישית (ופה ושם אף רגשית) מתאימה יותר ל'דעה' ולא ל'מאמר' האם נושא המאמר הוא חיוב נשים במצוות, או מעמד האשה? בנושא מעמד האשה יש עוד מקורות רבים, הדנים במשפט, ממונות, יחס גבר ואשה, אופי האשה וכו'. אם הדיון הוא בחיוב במצוות נראה שאתה חורג קצת לתחומים אחרים. 'נשים ועבדים פטורים...' לתפילין אין זמן מוגדר בתורה, לא מניחים תפילין בלילה כדי שלא יירדם בהם. 'הדבר נובע ממה ששנינו...' הפטור מקריאת שמע ותפילין לא נובע מהכלל, הוא גזירת הכתוב 'ושננתם לבניך'. הכלל המובא במקור השני נלמד בבנין אב מהפטור מתפילין וקריאת שמע. 'כל מצוות האב על הבן...' מה מקור הפירוש (נשים עסוקות ואין להן זמן)? מה הקשר בין עיסוקי הבית לפטור מלימוד תורה או לבישת ציצית? למה הן חייבות באיסורים שהזמן גרמם? 'מעניין שהחברה החרדית...' - כמו שציינת 'אין לדיין אלא מה שרואות עיניו', נראה לי שאתה שופט על סמך הכללות והנחות. 'נשים בברכת המזון, דאורייתא או דרבנן...' 'בכל מקרה...' - לא הבנתי מה המסקנה, חשוב לחכמים לחייב את הנשים? חשוב לחכמים שהנשים לא יהיו חייבות מהתורה? מה הגורליות העצומה של התשובה? 'הכל עולין...' 'הגמ' לא היתה מוטרדת...' - אז למה הברייתא עונה על השאלה הזו? (אשה עולה למניין שבעה, משמע - אשה מוציאה ידי חובה את הגבר) במקור הזה לא כתוב שאשה פטורה מקריאת התורה, ייתכן שהיא חייבת לשמוע את הקריאה אבל מנועה מלעלות משום כבוד הציבור. 'מרגישים רתיעה' - הידד! גישה אנתרופולוגית ונאורה, נקיה מדעות קדומות והתנשאות. 'אין ממנין שליח ציבור' להלכה זה כן נפסק, אבל ברוב התפילות לא מקפידים על כבוד הציבור, אלא שולחים את מי שמוכן לעלות. לא שולחים נשים כשליחות ציבור בגלל בעיות צניעות. 'מגולח כהלכה' - מה הקשר? 'תבוא מאירה' לא מספיק לענות אמן - 'עונה אחריהן מה שהן אומרין'. (קטן וודאי לא מוציא ידי חובה). 'תתבייש לך...' - אז למה לא תבוא מאירה על מי שגדול קורא לו? גם הוא לא יודע לקרוא. הרמב"ם: 'כל מצוות לא תעשה...' מצוות שהזמן גרמן הן לא בהכרח קולקטיביות - ציצית, קריאת שמע, קידוש בשבת הן מצוות עשה שהזמן גרמן, והן מוטלות על היחיד. 'הנשים אינן לוקחות חלק במצוות קהילתיות' - דוגמאות? 'אמר רב הונא...' יש להפריד בין זימון לברכת המזון. ייתכן שאשה לא מזמנת ועדיין חייבת בברכת המזון מהתורה. 'מערכת יחוס' - הקשר למשל לא ברור. איפה במשל ציר המספרים ניצבים ערכי התורה ודרכי הביצוע? 'המאה ה21 או המאה ה21 לפני הספירה' - לא ברור שההתפתחות הטכנולוגית והמדעית גררה גם התפתחות אנושית. האם האנשים היום חכמים יותר? מוסריים יותר? האם החברה היום טובה יותר? נ.ב. יש כמה בעיות עריכה ואיות - 'לפטור' ולא 'לפתור', 'אין זה מכבוד' ולא 'זי', 'אשה אינה מחוייבת(ואולי מותר לה לעשותן) במצוות אלו לא בגלל...' (שכחת את ה'לא'). את רוב הפסקאות כדאי לערוך ולסדר. [ליצירה]
- [ליצירה] מזל טוב! [ליצירה]
- [ליצירה] איזה שיר חלומי! ריח מלח, טעם דבש, חוף מעבר לאופק והתחלה שלא מתכלה, פשוט תענוג! הערה קטנה - חופים לא 'מכילים' אלא 'נושאים'. (לא הצלחתי לחשוב על מילה שגם תהיה נכונה וגם תישמע כמו 'התחלה', מצטער) תודה רבה. מועדים לשמחה. [ליצירה]
- [ליצירה] והסדר הזה - שומע ושואל ושוכח ומזדקן ומשיב ושוב שוכח ומת - הסדר הזה תמיד משתלט, בדייקנות של ארבע קושיות ועונות השנה. ומתי ישחט הקדוש ברוך הוא את מלאך המוות והגדי ויכריז 'דיינו'? לשנה הבאה... אה, שכחתי - תודה, פורט יפה על הרגש. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי, נכון... [ליצירה]
- [ליצירה] געגוע לגעגוע? זה מתחיל פשוט - מישהו מוצא שריד ישן ונתקף געגוע לעבר המפואר, שאותו מהללים באגדות נפעמות. זה ממשיך בהתלהבות ורצון עז להשיב את הרוח הקדומה. אין ספק שהשיר העצוב נכתב ברגש כן ועמוק יותר מכל השירים המהוללים. אין ספק גם שהיה פחות מרגש מהם, בדיוק משום כך. זה מידרדר לאיבוד עשתונות וכשלון מרפה-ידיים. כי האתגר היה רב מדי, אפילו ליוצרים הקדומים אליהם הוא נושא את עיניו. זה נגמר במשיכת כתפיים וכניעה. עוד יוצר המדמה שלעולם לא יגיע לקרסולי הענקים שעל תהילתם הוא מתרפק. אך אין הוא יודע, ואין הוא חש, שכך בדיוק צומחות האגדות. יום יבוא, ציף ציף, אני ואתה כבר לא נדע (דרך מצויינת עבורי להתחמק משאלות 'מתי? הן הבטחת!'), ואת השיר הזה יקראו תלמידים פעורי עיניים ויקנאו במרירות בשפעת מילותיך. אחד מהם אולי יכתוב שמצא בחדר של סבא מקלדת מאובקת, כזו שפעם חיברו למחשב, וניסה לכתוב שיר עצוב. מי יתן... [ליצירה]
- [ליצירה] שכחתי להוסיף - בתוך הכרוב מסתתר 'ילד.' [ליצירה]
- [ליצירה] כדי לדאוג לשוויון מוחלט, תצטרך לשלול מכולם את החופש (באופן שוויוני, כמובן). מי שעובד בהתאם ליכולתו, בלי יחס לפירות עבודתו, ומתפרנס בהתאם לאדיבות הכלל, והתחשבותו בצרכיו, הוא בעצם עבד. במקום לעבוד בהתאם לצרכיו, הוא מתחנן בהתאם לצרכיו. במקום להתפרנס בהתאם ליכולתו, הוא עובד בהתאם לאי-יכולתו להשתמט. 'קום התנערה עם חלכה עם עבדים מזה-רעב כרע, לחך פנכת פקידיך רק הפתי עמל לשווא' נכון, הכלל צריך לתמוך במי שלא יכול לדאוג לעצמו. בשביל זה אין צורך לפגוע במי שיכול לדאוג לעצמו. [ליצירה]
- [ליצירה] כמו זה (רק פחות מזמין פרשנות, ואם יורשה - פחות מעניין): [ליצירה]
- [ליצירה] שלום רב שובך ציפורה נחמדת מעודד לשמוע שלתקווה יש תקווה [ליצירה]
תגובות