הדברים כולם נגמרים בלחישה דקה.
כי אהבתי.
אותך. ורק אותך. ועל אף שכתבתי לאחרת
אינך מאמינה. ואיך תאמיני?
ספר המידות מודד לי קצר קצר וסוגר כריכתו העבה על שפתיי.
את- אינך מאמינה
ואני- שהתחלתי להאמין. מתקשה מתרכך ונשבר.
שי דוידס
-
"שיר החושף עצמו בשבעה מתוך עשרה, הוא שיר טוב, אך שיר החושף עצמו בחמישה מתוך עשרה, לא יישכח לעולם." (באשו)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] נהדר. מה עוד יש לומר? [ליצירה]
- [ליצירה] מק מק סים [ליצירה]
- [ליצירה] רמת גן מתירה לי לישון להיות לא להיות חורפן מחורפן שכמותי [ליצירה]
- [ליצירה] והכדורים? לא עוזרים. [ליצירה]
- [ליצירה] מצחיק. אך היזהר בכבוד חכמים. [ליצירה]
- [ליצירה] שוב, מה טובה? ומה פירוש "מזדהה עם מה שלא"? [ליצירה]
- [ליצירה] עעעע [ליצירה]
- [ליצירה] זו את? ושוב הכתום הזה? [ליצירה]
- [ליצירה] תמי- "זהו בּוֹרוֹ של החיסרון המביא אותנו לכתיבה רגשית". [ליצירה]
- [ליצירה] אני מכיר א תהעקרון ההומאופתי אבל פה את מסיימת כשארית כפיס עץ שעלה באש. איך פתאום המים נכנסו לכאן? אני מבין את זה אסוציאטיבית אבל לתוכן.. לא ממש. אם א תרוצה לחבר זאת לכאן אולי כדאי לך להוסיף את המילה "גם". = גם מים זוכרים. [ליצירה]
תגובות