אתה מחפש את הנקודות האמתיות בחייך
וכשאתה פוגש בָּאמת
אתה פורש
לפינה בצד ומתחיל
נשימות. אחת ועוד אחת
נעצרת. בטן מלאה
צעקה חנוקה, נחנקֶת
ושוב- בריחה.

נעמד מול מראה הרי
אתה אוהב את עצמך
קריצה קורצה
שפה חוּשקה
ושוב- פיתוי. פוּתה.

הנקודות האמתיות בחייך
מרקדות סביבך מעגלים
הולכים ונסגרים- סוגרים
מכל הכיוונים
עכשיו, כבר אי אפשר לברוח
לא- כבר אין הכח
לשכוח
למרוח
אלא לפקוח
לפתוח
את הלב

לסלוח.

(אחרי כביסה מתפנה מקום
לכתמים חדשים)