את
מאכילה אותי
אצבעות שוקולד.
אני נוגס
לאט
לאט
נזהר
לא לנשוך
את קצות אצבעותייך.
שי דוידס
-
"שיר החושף עצמו בשבעה מתוך עשרה, הוא שיר טוב, אך שיר החושף עצמו בחמישה מתוך עשרה, לא יישכח לעולם." (באשו)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] שוקולד, דבר מתוק שכמותו. תנשוך, תנשוך. הן יותר מתוקות. והיא תאהב את זה. [ליצירה]
- [ליצירה] ומי יאכיל אותי אצבעות שוקולד ? מי ? מי ? [ליצירה]
- [ליצירה] אנשים עם אצבעות שוקולד!!! [ליצירה]
- [ליצירה] יש לך יצירה דומה מאוד, מאוד, מאוד, אם זכרוני אינו מטעני... [ליצירה]
- [ליצירה] לא. יש לי שיר עם שוקולד אבל לא בסגנון הזה. נראה לי שקוראים לו "שוקולד". [ליצירה]
- [ליצירה] מצטרפת- מתוק לאללה. :) [ליצירה]
- [ליצירה] מתוק מתוק מדבש. (או - משוקולד). [ליצירה]
- [ליצירה] איזה כיף ללקקרוא את זה. באמת מתוק. [ליצירה]
- [ליצירה] חמוווד :-) [ליצירה]
- [ליצירה] כן, כרגיל ... קראתי ואהבתי! אני. [ליצירה]
- [ליצירה] תגובה ליצר 5? [ליצירה]
- [ליצירה] יש כאן ההדרגתיות. [ליצירה]
- [ליצירה] איה, זה לא תופס כי אין כאן אי- סדר ברור. אם את רוצה להמחיש את הכאוס, את האנדרלמוסיה, זה חייב להיות ברור וכאן, רק בקריאה מדוקדקת זה עולה וגם אז- לא עולה בדעת. רצונך באנדרלמוסיה? שתהיה מסודרת! [ליצירה]
- [ליצירה] מסר עקר. אני מבין מה שאתה אומר אבל לא זאת הייתה כוונתי. הרי, אתה השתמשת בדימוי של שנת לימודים כתיאור הרגשתך. "חדרים" ו"פרוזרורים", יש בלב. מכאן ההשאלה. נכון? אם כך- זה נכון וידוע ששנת לימודים אקדמית נפתחת באוקטובר אבל זה לא משליך על מצבך שלך (על המצב האמיתי שבו אתה שרוי ומשתמש באקדמיה רק כמטאפורה). מבין? לכן, הסיום הזה לא מספק ולא מספיק (לעניותי). [ליצירה]
- [ליצירה] אפשר להתמכר לשמן זית. ואז "נתקעים" חזק יותר. ערוגה- הגזמת. [ליצירה]
- [ליצירה] אבל הבנת על מה מדובר? (השערה בלבד?) [ליצירה]
- [ליצירה] ** [ליצירה]
- [ליצירה] איה- תודה. צחית- מה יש לעבוד? מה לא נראה לך? [ליצירה]
- [ליצירה] תמי תמי [ליצירה]
- [ליצירה] ובנוסף גם מסכן, היא צירפה את השכן [ליצירה]
תגובות