את
מאכילה אותי
אצבעות שוקולד.
אני נוגס
לאט
לאט
נזהר
לא לנשוך
את קצות אצבעותייך.
שי דוידס
-
"שיר החושף עצמו בשבעה מתוך עשרה, הוא שיר טוב, אך שיר החושף עצמו בחמישה מתוך עשרה, לא יישכח לעולם." (באשו)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] שוקולד, דבר מתוק שכמותו. תנשוך, תנשוך. הן יותר מתוקות. והיא תאהב את זה. [ליצירה]
- [ליצירה] ומי יאכיל אותי אצבעות שוקולד ? מי ? מי ? [ליצירה]
- [ליצירה] אנשים עם אצבעות שוקולד!!! [ליצירה]
- [ליצירה] יש לך יצירה דומה מאוד, מאוד, מאוד, אם זכרוני אינו מטעני... [ליצירה]
- [ליצירה] לא. יש לי שיר עם שוקולד אבל לא בסגנון הזה. נראה לי שקוראים לו "שוקולד". [ליצירה]
- [ליצירה] מצטרפת- מתוק לאללה. :) [ליצירה]
- [ליצירה] מתוק מתוק מדבש. (או - משוקולד). [ליצירה]
- [ליצירה] איזה כיף ללקקרוא את זה. באמת מתוק. [ליצירה]
- [ליצירה] חמוווד :-) [ליצירה]
- [ליצירה] כן, כרגיל ... קראתי ואהבתי! אני. [ליצירה]
- [ליצירה] עעעע [ליצירה]
- [ליצירה] מה, כבר אי אפשר לחבק עמודים היום? [ליצירה]
- [ליצירה] ירושלמי. אני אוהב את הרעין אבל אני מאמין שאפשר למצותו באומנות האחרת. כלומר, השירה. אחרת. אחרת איך יהיה מעניין? כתבה או חלק ממנה. לכן- השיפור בהעברה. ואולי זה רק אצלי. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר נהדר. רק- פחות מהמילה "אלמנה". זו מילה חזקה לשיר זה. שלא תתמסמס. [ליצירה]
- [ליצירה] החיים. כסרט. הערצה- הליכה בעקבות מצפון. הלב. אבל- אולי אשליה? [ליצירה]
- [ליצירה] תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] חברים, היום זה היום! "ביקור בית"/ שי דוידס היום אתה מקבל חופשה לצאת לסיבוב בחצר. מעין ביקור בית. היום זה היום שלך אז בוא התרווח על הדשא אכול מן התופינים הרווה צמאונך במשקאות קלים (הרי "קולה" אין לכם שם למעלה) תנשום. החליטו לקחת אותך בקיץ בימים הכי ארוכים בשנה. אז בוא כיבוי אורות בשעה מאוחרת אפשר לעשות עוד סיבוב. היום זה היום בו אתה חוזר להיות צעיר בן 26. אז אולי נצא נשב על איזו בירה נשמע מוסיקה טובה. יש זמן. שערי שמיים פתוחים לרווחה נצא מן השער נשכח את העבר ונחיה את היום הזה עד תום. היום זה היום שלך אז למה כולם כל כך עצובים? [ליצירה]
- [ליצירה] תגובה ליצר 5? [ליצירה]
- [ליצירה] היצירה עודכנה. מה חושבים? [ליצירה]
- [ליצירה] השיר. עצוב. [ליצירה]
תגובות