הדברים כולם נגמרים בלחישה דקה.
כי אהבתי.
אותך. ורק אותך. ועל אף שכתבתי לאחרת
אינך מאמינה. ואיך תאמיני?
ספר המידות מודד לי קצר קצר וסוגר כריכתו העבה על שפתיי.
את- אינך מאמינה
ואני- שהתחלתי להאמין. מתקשה מתרכך ונשבר.
שי דוידס
-
"שיר החושף עצמו בשבעה מתוך עשרה, הוא שיר טוב, אך שיר החושף עצמו בחמישה מתוך עשרה, לא יישכח לעולם." (באשו)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מלך האריות? [ליצירה]
- [ליצירה] משובחחחחח [ליצירה]
- [ליצירה] תודה!! [ליצירה]
- [ליצירה] באמת? [ליצירה]
- [ליצירה] תודה ארז. ניפגש בקרוב. (נכון מנחם?) [ליצירה]
- [ליצירה] שירה. נפלאה. [ליצירה]
- [ליצירה] השיר שופץ, עודכן ותובלן ... [ליצירה]
- [ליצירה] הכוונה היא שלא מצאתי לשיר הזה סוף. [ליצירה]
- [ליצירה] מסכים עם ליתוש בעיקר בגלל השתיים האחרונות ועוד, השורה "איני מבינה כל כך הרבה"- לא מוסיפה הרבה לכן נסי בלעדיה. חוצמיזה: מרגש וטוב. [ליצירה]
- [ליצירה] ונתתי לך שיקוי ורוד ירוק אדום ושתית מלא התוכן. פקחת את עיניי וראית שם אותי ניגשת ואמרת שלום. וכששמתי ידי ללטף נרתעת זה לא יכול להיות אמרת לא מכירה לא מבינה מאין בא ומאז מצטער על שיקוי הפלאים שנרקח. [ליצירה]
תגובות