אמירה /שי דוידס
את אומרת שאת בדרך אליי
לחבוש את הפצעים.
כדור ההרגעה שלקחת לא הספיק
ולכן לא
חשבת כשחצית את הכביש.
אורות אדומים
ואת בדרך למיון.
כשהגעתי
בדיוק החליפו תחבושת.
[ליצירה]
1. אין המטרה לנכס שיר זה אליי. זוהי תוצאה של עבודה משותפת.
2. המילה נשאה היא עם שוא נע.
3. איני רואה צורך בהרחבת השיר. כך אני אוהב אותו. אם אינך אוהב- אמחוק/ אעביר אותו אליך ותעשה בו כרצונך.
בידידות
[ליצירה]
נפלא. צירוף התיאורים לכוונה. מושלם. אולם, יש ההרגשה שהשורה הראשונה עומדת מאליה, כאילו נכתבה כהתחלה ומשם השאר נוצר. האם יכול לוותר על שורה זו לטובת שיר אחר? כדאי.
תגובות