הולך בתוך ערוץ נחל יעלים השמש מאחורי והצל לפני מתפתל בין האבנים והסלעים .לאט לאט השמש נעלמת , מוסתרת מהצוקים שמצדדי , רעש מעיכת החצץ מדגיש את היותי לבד , השקט הכניס אותי למצב רוח רגועה , קצת מלנכולי . הצבעים והטקסטורות של הסלעים מחזירים לי את התחושה שיש חיים בתוך הנחל בתקופה הגשומה , הסלעים הנמוכים ממש מעוגלים מזרימת המים . לאחר הליכה נעימה , ללא תחושת הזמן , הגעתי לצוק שממנו אין אפשרות להמשיך . מתוך הערוץ העמוק אפשר לראות את הקצה של ים המלח  .