בס"ד

חלפה שנה

ונותרתי לבדי עם אותן ההרגשות,

עודני זוכרת את השיחות, הבירורים,

זוכרת כל,

רק אני- לבדי.

האם ישנה עוד נפש

החווה את אותן החוויות.

שחשה את אותן התחושות,

רק נפש אחת?!

רק עצמיות מחשבתי יכולה לדעת, לחוש, להבין---

אותי.

למי אוכל לספר את רחשי ליבי,

המבקש, הזועק לקרבה, לשיחה...

היש אדם הניחן באוזן קשבת לעצמו,

?ולאחרים מלבדו

קשה הייתה עליי התקופה,

שכמו חוזרת עתה,

קשות המחשבות,מעיקות

לא נותנות מנוח,

לא ברורות,לא...

מתי תחשף מול עניי- האמת,

הברורה, הנעימה, השלווה?

אך- גם בבוא זו העת,

מחשבות חדשות, זרות יעלו במוחי,

שוב יתרוצצו,שוב האמת תחבא...

הכל למענו, הכל למעננו,

כל הנעשה בעולמנו-

הוא רק בשביל התפילה, הזעקה,

בקשת ההארה,

להבנת החיים, האדם,

לחיפוש אחר המשמעות, האמת,

למנוחת הנשמה

אפשר להטות את זה לכל כיוון בחיים...הבחירה בידכם..בכוונה לא שייכתי לנושא מסויים..