להשתחוות.
להכפיף את העמידה
לבד, בלי עזרה
בקיפול מכנס, בהרכנת גוו
בנפילת ראש אל החזה.
להודות.
להכות ב'רק אני'
לפתוח את הברזל, הבטון
שבין לבין.
באבות וגם בהודאה
ברגע קט ובעוד כמה.
מנחם דוד
-
יליד תשל"ד כותב כשיוצא
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] זה נשמע לי מצוין למרות שלא הבנתי לגמרי את העיקרא אבל קפצתי איתך מגג לגג על המקף הזעיר(א) תמיד מעניין לקרוא אותך... [ליצירה]
- [ליצירה] ה"היתה יהודיה" מטריד אותי כי לא הצלחתי לקשר אותו לכל השיר והוא חוזר פעמיים בשיר.. (כלומר יש לי רעיון שתיים איך הוא קשור אבל אי הוא קשור??) [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד [ליצירה]
- [ליצירה] כן שמעתי את אלג'יר [ליצירה]
- [ליצירה] * מצטרף לאמור בתגובת מאיר. אגב לא ידעתי סמאדהי מהו. וכך מצאתי סמאדהי: מצב של תודעת - על שנוצר עקב מדיטציה עמוקה, שבה המבקש מתאחד עם מושא המדיטציה שלו. [ליצירה]
- [ליצירה] הדימוי של המטחנה הזכיר לי שיר של קוסמן הנה: http://www.tzura.co.il/tshsd/book.asp?arid=99 [ליצירה]
- [ליצירה] נחמד מאוד [ליצירה]
- [ליצירה] על הצב המת אני לא יודע אם סיפרת אבל על זה שהיא אומרת שכל הוויתך היא צב קטן שיכור, סיפרת גם סיפרת. ולי זה עשה רק טוב הנה לינק [ליצירה]
- [ליצירה] לפחות אפשר לקוות שיהיה שיר סקוטלנד, קיץ, 2005 בו תכה בך שוב השכחה. הצלחתי להתבלבל לרגע, בשורות "נתתי לשקט שבו לצעוק על הרעש שבי לשתוק!" אך הם תפסו אותי. על זה נאמר: אשרי אדם שוכח תמיד. הלוואי. [ליצירה]
- [ליצירה] לא דחיה ראשונית - חלילה. התכוונתי שאני לא אוהב להציע לאחרים שינויים ביצירתם ובכל זאת בגלל שמאוד אהבתי חשבתי על ההערה שכתבתי [ליצירה]
תגובות