להשתחוות.
להכפיף את העמידה
לבד, בלי עזרה
בקיפול מכנס, בהרכנת גוו
בנפילת ראש אל החזה.
להודות.
להכות ב'רק אני'
לפתוח את הברזל, הבטון
שבין לבין.
באבות וגם בהודאה
ברגע קט ובעוד כמה.
מנחם דוד
-
יליד תשל"ד כותב כשיוצא
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אופ לא מכיר את דגה ומה היה לו להתעקש לצייר רקדניות פריזאיות שמנמנות. אני מסתפק באחד שעושה ניגונים שמתאימים לבתי קפה או לגלריות שלידן. (ומצידי שילחין כמה רקדניות פריזיאיות (או פורטרטים של נשים עירומות)) סוערה מאמי - - אחח המשיכי למצוא בסיפורייך את הדרך הלא מרכזית ותעלי משם דמויות ציורים ולחנים לבושים (לבוש מלא) בתיאורים חיים. (- . [ליצירה]
- [ליצירה] לפעמים לבד זה פתרון, ולפעמים אפילו, הוא הפתרון הנכון. סוערה, סיפור נחמד... [ליצירה]
- [ליצירה] [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד [ליצירה]
- [ליצירה] חשבתי שזה מה שרצית לכתוב איש איש באמונתו יחיה ואני אינני מאמינה באיש באמונתו יחיה ואני אינני מאמינה באיש ואני אינני מאמינה ואני אינני [ליצירה]
- [ליצירה] הנה ההצעה שלי: הוא עמד בתחנת האוטובוס מחכה לקו הנכון שיביאו לעבודה בבית האבות. "היום שבת" אמרתי "אין אוטובוסים". הוא הביט בי משתאה בעיניו המלוכסנות, כיצד מסבירים בסינית את זמני הנסיעות? * ראיתי עורב שחור מקרטע על הדשא, כנפו האחת שמוטה. ניסה לעוף, ללא הצלחה. הוא הביט בי מתחנן, כמבקש את רחמיי, החזרתי מבטי, כאילו לומר כי אין באמתחתי שיטה לעוף עם כנף אחת שבורה. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את השפה של איך זה כתוב עצור ואטום אבל עם מלים שעוד רגע הולכות להתפוצץ ולהיפתח לעולם בבת אחת ברוך [ליצירה]
- [ליצירה] עשר שנים אחרי שהונחה פה, אני מקפיץ [ליצירה]
- [ליצירה] * [ליצירה]
- [ליצירה] * [ליצירה]
תגובות