להשתחוות.
להכפיף את העמידה
לבד, בלי עזרה
בקיפול מכנס, בהרכנת גוו
בנפילת ראש אל החזה.
להודות.
להכות ב'רק אני'
לפתוח את הברזל, הבטון
שבין לבין.
באבות וגם בהודאה
ברגע קט ובעוד כמה.
מנחם דוד
-
יליד תשל"ד כותב כשיוצא
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] הרעיון שלך על כי תצא הוא פנינה אמיתית. נהנה כרגיל לקרוא מרעיונותיך [ליצירה]
- [ליצירה] * [ליצירה]
- [ליצירה] ואני דוקא דמיינתי שעברו שנתיים... חשים היטב את הדחיסות שהמילים אמורות ליצור אצלו. והדחיסות הזו מתאימה מאוד לתנועת המשיכה-דחיה. זהו. זה יפה. אני אזכור (לפחות) את השיר. [ליצירה]
- [ליצירה] זר, זה ממש כתוב באופן מטלטל. שתזכה לשנים ארוכות ושתהיה לך כתיבה טובה השנה. [ליצירה]
- [ליצירה] * אהבתי את שורות הסיום. כתוב יפה מאוד [ליצירה]
- [ליצירה] השימושים השונים בביטוי שבע ועשרים - נהדרים - - בעזרת השם תגיעי סמוך לשלושים עם כתיבה על ימים ארוכים וזוגיים. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד, אשריך [ליצירה]
- [ליצירה] אודיה, זה יפה מאוד. אני חושב שהיה כדאי דוקא יותר לפתח את החלק הראשון של השיר שעוסק (אני חושב) בישראליות האקטואלית ופחות בנסיקה לדמיון הבזלת ורכב האש. אבל אולי זו הערה שנובעת מתוך חוסר הסכמה מסוים עם הרצון הזה לחזרה לשנות העבר. [ליצירה]
- [ליצירה] כן שי, לעת עתה נראה לי שאשאיר את זה ככה. נח לי עם זה ששני הגירסאות נמצאות כאן. וזה מספיק על אף התיקונים הקלים שהיה צריך לערוך בכל אחד מהם. .. . ובכל זאת אומר שהסיום של הגירסא שבתגובות "זו שירה" חביבה עלי יותר. מנחם שנזכר במעט געגוע איך שב תלמד היה ביטוי מוביל בישיבתו. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד [ליצירה]
תגובות