נקודה פסיק,
את מחכה לפליק?
וזה מבאג לייף והולך ככה: "תראה מי עומדת בנקודת התצפית, השפיץ הקטן" - דוט זה נקודה
"נקודה פסיק את מחכה לפליק?
תשכחי ממנו המפסידן הזה לא יחזור
..
[ליצירה]
לא הבנתי אם זו שירה או סיפורת - אני אתייחס לזה לפרוזה.
אתה מתקמצן על סימני פיסוק. גם אם זו היתה שירה - זה עדיין חסר. שורה ראשונה יש לך נקודה מיותרת במקום פסיק. המשפט על צחוק הגורל נחמד, אבל קצת תלוש. ולמה אתה מתחיל פיסקה חדשה מיד אחר כך?
שים נקודות בסופי משפטים, כי גם משפטים מגניבים על חרמשים ושטנים ושות' מתמסמסים אם לא חותמים אותם כמו שצריך. סופח אליו - ביטוי לא במקום, ספוג סופח מים, אי אפשר לספוח אנשים - לספח, אולי, אבל גם זה רק במובן הרכוש. בגלל שהיה שונה - אין כזה דבר 'בגלל ש'. מפני ש, כי, בגלל זה ש. לא 'בגלל ש'.
איום ונורא מכל דבר איום ונורא אחר - באמצע הדרמה, אתה מכניס הומור, וזה חבל כי אתה יכול לכתוב חזק. המשפט על הנערים והגברים - ברור מה ניסית להעביר, אבל אתה מאבד את התמצית של זה ומורח, וזה לא עובר טוב. סך הכל הקטע הזה, אני חושבת, עוד לא החליט אם הוא סאטירי, אירוני או דרמטי. הוא לא מצליח להיות כולם ביחד. ותארגן את הטקסט ככה שיבינו עם איזה ז'אנר אנחנו מתעסקים, כי בשלב מסוים המבנה בשורות קצרות גרם לי לחשוב שזו שירה - ואולי זה באמת ככה, לא סגורה על זה. וממש אהבתי את הסיום.
[ליצירה]
כשילד בוטש באדמה בגלל שמשעמם לו זה לא נשמע כל כך מלחיץ, או שלא הבנתי פה משו.
כלומר ברור שלא הבנתי..ממתי אני מבינה דברים שלך ? ; )
אבל אני אשמח אם תסבירי לי ..
[ליצירה]
אני יסביר לך.
כל אחד יראה את העולם הזה בתור דפוק, פסימי, מייאש. אבל הפסימיות שלך יכולה להיות קרן האור היחידה שלי בתוך כל החושך.
ולעזאזל, יש חושך.
אז מה?
אז זה ככה.
גדול.
[ליצירה]
הכל כ"כ נחדל כשאנו מגיעים אל תוך הים, שוכבים על הסלעים בצורה מבויימת והולכים ללמוד צילום אומנותי.
כ"כ נחדל.
ואני אומרת את זה מתוך נסיון אישי עתיר בשנים.
כמה שאנחנו גדולים ויודעים לצלם תמונות של אנשים שוכבים על שפת הים ואז לכתוב - חידלון.
גדול!
מסטיק מתנפח אדיר אדיר אדיר.
וזה הבעיה!
אחותי, מה המצבים איתך לאחר כל הריק האופף?
הייתי מוכרחה לצחוק.
ולו במעט.
על מנת להקל על הרגשתי.
תמונה זו הביאה פורקן לנפשי, הנרגעת.
שוחה בים של אפילה וערפל.
(ועוד כל מיני דברים עם האות פ.)