אלוקים הוּא עדי

שֶׁחָפְצָה בַּזֹּאת נַפְשִׁי

לֶאֱסֹף מטלטלי ולְהִיוָּותֵר לבדי.

גם שֶׁזָּלְגוּ דמעותייך וְדָמַעְתִּי יַחַד איתך.

לא דִּמְיַנְתִּי את הַשְּׁאוֹל שֶׁעוֹמֵד לִקְרָאתִי

שציפורניי שָׂרְטוּ את קִירוֹת חדרי.

בַּדָּד נִשְׁאַרְתִּי לְבַדִּי עִמָּדִי

ונַפְשִׁי רָצְתָה להצטנף שׁוּב בחיקך

אַךְ אליי כְּבָר לֹא  אווה לִבֵּךְ.

ובמשכבי בַּלֵּילוֹת

שָׁמַעְתִּי בַּת קוֹל שֶׁשּׁוֹאֶלֶת

"לוּ נִתָּן לְךָ הַיְּכֹלֶת

לְהַחֲזִיר הַגַּלְגַּל

הַאִם מַעֲשֶׂיךָ הָיוּ כְּקֶדֶם?"

אֲזַי לְלֹא הִסּוּס

הָיִיתִי מֵשִׁיב:  

"כְּקֶדֶם הָיִיתִי אוֹרֵז מיטלטלי

וְעוֹזֵב אוֹתִי לנפשי

וְאַתָּה אלוקים,

אַתָּה הוּא עדי"