יום אחד בעודי מחזיק שטר של 50 ש"ח בידי מוכן לקנייה.

פתח השטר את פיו ואמר: שמע תעשה לי טובה עייף אני, כבר זקנתי, ואתה יודע כמה ידיים עברתי:

אני עוד זוכר טוב מאוד את יומי הראשון, איזה משה אחד חרדי עם משקפיים הוציא אותי מהכספומט החזקתי אצלו כמה שעות עד שהוא העביר אותי לדוד מהשוק כשקנה כמה מלפפונים וגזרים.

אצל דוד דווקא היה די נחמד היה לו ארנק חום והיה לי הכבוד להיות עם שטרות יותר גדולים ממני, עד שיום אחד הוא הוסיף אותי על איזה שטר של 20 וקנה איתי ספר כבישים.

הייתי אז מונח בתוך קופה בחנות ספרים והיה די משעמם יום אחד הוציאו אותי ואז עברתי בכל מיני חניות: נעליים בגדים צעצועים וגם איזה מישהוא קנה איתי מיתרים לגיטרה וגם נתנו אותי לצדקה אפילו קנו איתי מאות כרטיסיות לאוטובוס, עברתי משם לפה ומפה לשם. כבר אין לי כח, מעבירים אותי לידיים מלוכלכות וגם מקמטים אותי, אפילו אנשים תמוהים מקשקשים עלי כל מיני מספרים וצורות כדי שאולי אחזור לידיים המקוריות אבל לבנתיים עוד לא יצא לי לחזור לאותו אדם.

טוב,עצרתי את השטר המקטר מה אתה רוצה שאעשה איתך ,אמר השטר ללא היסוס שים אותי באלבום אוסף שטרות שלך שם אנוח על משכבי בשלום.

וכך עשיתי, עד שיום אחד אבד לי האלבום, מסכן השטר חשבתי לעצמי בטח הוא שוב מסתובב לו בעולם  וימשיך להתרוצץ עד שיעבור זמנו ורק אז ינוח לנצח או שיתבלה ויושמד.