וואו, מדהים. כמה עצבות, כמה בדידות מובעת פה...
אהבתי מאד את העינין שהבובה מוחזקת על ידי בובה אחרת,. ויופי של צללים, ממש כל אחד במקום.
לאהודות.
תודה, נהניתי מאד.
פעם רביעית שאני מנסה לנסח את עצמי, אז בקיצור- הניסיון להבין מה קורה בציור, הפה המעוקם בעצבות, הריקנות והשקיפות של הבובה(שאילהם שמתי לב בהתחלה) שוו אותי.
יופי(לא שגרתי) עם הרבה מאוד אופי.
(ויש עוד מה לדבר על הציור הזה)
[ליצירה]
וואו, מדהים. כמה עצבות, כמה בדידות מובעת פה...
אהבתי מאד את העינין שהבובה מוחזקת על ידי בובה אחרת,. ויופי של צללים, ממש כל אחד במקום.
לאהודות.
תודה, נהניתי מאד.
[ליצירה]
פעם רביעית שאני מנסה לנסח את עצמי, אז בקיצור- הניסיון להבין מה קורה בציור, הפה המעוקם בעצבות, הריקנות והשקיפות של הבובה(שאילהם שמתי לב בהתחלה) שוו אותי.
יופי(לא שגרתי) עם הרבה מאוד אופי.
(ויש עוד מה לדבר על הציור הזה)
[ליצירה]
עפרונות, אם לדייק. 8B לשחורים, 2B לגוונים בפנים, ותספות של 6B ו 7B כשצריך.
אני שמח שאהבת. לפי מה שהספקתי להציץ בדפיוצר שלך, גם את לא בדיוק קוטלת קנים (:
[ראו ערך: "דרקון (2)"]
[ליצירה]
אהבתי. עכשיו אני אנסה להסביר למה.
החלק הראשון מתחכם, זורם, יפה, בלי קלישאות צפויות (למרות ה"נופת צופי" המתקתק מדי). החלק השני נראה בהתחלה כסאטירה - מנתן לחנן, אבל אז הוא מתגלה כסאטירה בוטה וישירה, ולבסוף אתה מבין שזו אינה סאטירה כלל.
נדמה לי שבגלל זה אהבתי (:
[ליצירה]
המצויר הוא אני, אם להודות באמת...
מי, יש לי הרגשה שייפית אותי. במציאות אני הרבה פחות... יפה? בובתי?
אבל בתור ציור שלא קשור אלי, אהבתי (:
צריך קצת יותר תלת מימדיות בחולצה, הייתי אומר.
[ליצירה]
(:
קראתי את שלושת החלקים, אבל החלטתי להגיב פה..
אהבתי את הכתיבה. במיוחד אהבתי את המודעות לעצמך... הרומנטיות הטיפה קיטשית, והסוגריים שמאזנים אותה. את יודעת בדיוק איזה רושם יתקבל אצל הקורא.
האושר בא בסוף, ככה זה. זה הטוב משלושת הקטעים, לדעתי.
אני לא בטוח שהייתי מקטלג את זה כנונסנס. זה די ברור ובעל הגיון (לפחות נראה די ברור...).
אגב, אין שום דבר רע ברומנטיקה, גם אם היא מעט קיטשית (יש לי חולשה לרומנטיקה.. אכן, חיים קשים).
תגובות