.jpg)
Doll
לביא זוהר
-
"כשרוני בפוטנציה, לא משקיע מספיק"
לקט יצירות
- Most Beautiful
- WorkProcess
- Heaven is somewhere out there, but you are too afraid to seek
- ללא כותרת
- Can U See Death?
קשור אלי
- [ליצירה] בובה זה נכון אבל רק למבוגרים אם רוצים שהילד לא יסבול מסיוטים. רישום טוב מאד: תודה: חיים [ליצירה]
- [ליצירה] וואו, מדהים. כמה עצבות, כמה בדידות מובעת פה... אהבתי מאד את העינין שהבובה מוחזקת על ידי בובה אחרת,. ויופי של צללים, ממש כל אחד במקום. לאהודות. תודה, נהניתי מאד. [ליצירה]
- [ליצירה] פעם רביעית שאני מנסה לנסח את עצמי, אז בקיצור- הניסיון להבין מה קורה בציור, הפה המעוקם בעצבות, הריקנות והשקיפות של הבובה(שאילהם שמתי לב בהתחלה) שוו אותי. יופי(לא שגרתי) עם הרבה מאוד אופי. (ויש עוד מה לדבר על הציור הזה) [ליצירה]
- [ליצירה] אוי.. זה חמוד! [ליצירה]
- [ליצירה] ... לא, זה לא חמוד. [ליצירה]
- [ליצירה] בס"ד הזכיר לי את השיר לא אומרת כלום. [ליצירה]
- [ליצירה] עצוב [ליצירה]
- [ליצירה] אני אנסה להסביר לך, למרות שזה הורס את ההבנה העצמית של כל אחד + זה ישמע פלצני להפליא. קודם כל ניתוח קצר. האישה הזקנה (כן זו אישה) נזכרת בזמן מוקדם יותר בחייה. בית הקולנוע לא נמצא באמת מאחוריה, כפי שאפשר לראות ע"י ההפרדה של ה"הילה" שמסביב לראשה. בזיכרון יש בית קולנוע, ובו סרט קלאסי ישן עם זוג אוהבים מתנשקים. סוף ניתוח. הרעיון. או שהיא נזכרת בזמנים בהם היתה הולכת לקולנוע - כנראה עם אהובה, כפי שאפשר ללמוד מהסרט. נזכרת בימי החיזורים והאהבה בצעירותה. אם זה הרעיון, אז זוהי בעצם נוסטלגיה שמעוררת חיוך ועצב במידה שווה, וקצת מלנכוליה. אבל יתכן, שהאשה הזקנה הזו היא השחקנית בסרט. אם זהו הרעיון, זהו מבט מעט מפוכח על היופי האנושי, למרות שגם מעט מנחם. פעם היא הייתה יפה ונערצת, ועתה היא זקנה כמו שקורה לכולם. מצד שני, יכול להיות שהיא נזכרת בזה לא כהשוואה למצבה הנוכחי, אלא בסיפוק, שהיא הספיקה לנצל את ימי הזוהר שלה. ויכול להיות שהענין הוא בכלל אחר, אבל זה מה שעלה במוחי כשאני ציירתי את זה. אתה מבין, רובינהוד יקר וצעיר שלי, הרעיון מתפתח תוך כדי העבודה, ולא לפניה (לרוב). עזר? [ליצירה]
- [ליצירה] באמת טוב שאתה מתקן אותי מגאוני לזורם, אחרי שאני מתלהב מהיצירה. סבבה. זה לא גאוני. זה זורם. הטוויסטים צפויים, הכתיבה נחמדה. בידידות, לביא. [ליצירה]
- [ליצירה] הממ.. אני מבין למה את מתכוונת... אני חושב שאת צודקת בשתי הנקודות. ננסה לשפר פעם הבאה (: זה ממש כיף לקבל תגובות שלך, מי. אולי אני צריך ללמוד ממך בנושא הזה P: ? [ליצירה]
- [ליצירה] מה זה חשוב, מה יותר? שיר יפה. שלושת הבתים האחרונים יותר, שלושת הראשונים פחות. אבל בכלליות, שיר טוב. מעורר הזדהות מצידי, יש לציין (: [ליצירה]
- [ליצירה] יפה ממש. [ליצירה]
- [ליצירה] עפרונות, אם לדייק. 8B לשחורים, 2B לגוונים בפנים, ותספות של 6B ו 7B כשצריך. אני שמח שאהבת. לפי מה שהספקתי להציץ בדפיוצר שלך, גם את לא בדיוק קוטלת קנים (: [ראו ערך: "דרקון (2)"] [ליצירה]
- [ליצירה] תודה תודה, טל. גם לשלך. כל שיר.. מקסים. לצערי, לא הספקתי עדיין בחיי הקצרים לקרוא את הזמיר והשושנה של וילד. אולי פעם אני אקרא את זה (קודם את התרגום, אם יש, ואז במקור...) [ליצירה]
- [ליצירה] בקשת המלצות? here you go: הצללות יותר טובות, כמו שעשית באינשטיין. נראה שהאור חזיתי, מה שמשטח מעט את הציור תמיד, אבל עדיין אפשר לשפר את זה. התבוננות על ציפורים ונוצות מקרוב. תגלי שהן לא קשקשים :P בכלליות, עבודה עם פחות קווי מתאר ויותר כתמים. אבל זה באמת השקעה. [ליצירה]
- [ליצירה] לא מדוייק, ועדיין אחרי שני פרוטרטים נשיים, החלטתי לסיים את הסאגה לעת עתה בציור האשה היפה בעולם, לטעמי. לא משמעות ולא שום דבר, טכניקה גרידא, בשביל שאני אוכל בשקט לעבור לצייר דברים אחרים (: אני יודע שזה לא מושלם, מצאתי כמה וכמה פגמים בַּדיוק לעומת התצלום המקורי (מתוך הסרט tomb raider), אבל אני חושב שבכל זאת זו עבודה לא רעה. מה דעתכם? [ליצירה]
- [ליצירה] (: קראתי את שלושת החלקים, אבל החלטתי להגיב פה.. אהבתי את הכתיבה. במיוחד אהבתי את המודעות לעצמך... הרומנטיות הטיפה קיטשית, והסוגריים שמאזנים אותה. את יודעת בדיוק איזה רושם יתקבל אצל הקורא. האושר בא בסוף, ככה זה. זה הטוב משלושת הקטעים, לדעתי. אני לא בטוח שהייתי מקטלג את זה כנונסנס. זה די ברור ובעל הגיון (לפחות נראה די ברור...). אגב, אין שום דבר רע ברומנטיקה, גם אם היא מעט קיטשית (יש לי חולשה לרומנטיקה.. אכן, חיים קשים). [ליצירה]
תגובות