מרשמת
אילה רייזל
-
מבע הנפש של מי שאומרים- יש לו נפש אמן,נגיעות של העט בעולם של דפים,פרחים יבשים של חיים, הפוכים,ואין מבע נפש מספיק לעולם שכזה ואומרים:הוא חי במקומות אחרים.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] העין מדהימה! הרישום יפיפה! (האף טיפה מוצלל מידי יחסית לשאר הפרצוף). [ליצירה]
- [ליצירה] התמונה כולה עוטה טישטוש קל, את הכמוס הזה - אני אוהבת. [ליצירה]
- [ליצירה] האף אדום מידי, ונראה לי שאת הראש צריך להרחיב, כלומר- להוסיף עוד שיער מאחורה. אבל הרישום מאד עדין ומאד לטעמי. יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא רואה שום צורך בהרחבת הראש, אך האף אכן מעט כהה. יצירה יפה ומרשימה. תודה לך! [ליצירה]
- [ליצירה] אני דווקא אהבתי את התמונה. [ליצירה]
- [ליצירה] לכל המעונינים להבין רישום? זאת סקיצה ראשונית, אשר מכינים מספר כמוה, על מנת להגיע אל הרישום או הציור אליו מתכוונים כסופי. הביטו על היד הבטוחה, הקווים החזקים ללא פשרות, ללא שום מחיקות, גם וקווים מסוימים חרגו מהאובייקט, או לא הבליטו כראוי את שנראה לעין הצופה. האומן בכל סקיצה כזאת מתמקד על הרצוי לו ביותר, לשם השגת אפקט מקסימלי. בין אם זה סנטר בלבד, עין, מצח או אוזן. עד כאן על רישום. לי במקרה זה נראה, שניסית להשיג כאן הבעה! ומטרתך הושגה בשלמות. סקיצה מרשימה ביותר המדברת אל הצופה בלי מילים. באימה או הפתעה וגם פחד כל שתרצו. תודה מכל לבי: חיים [ליצירה]
- [ליצירה] שלא תגידי שאני לא מגיב... [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי מ א ד! איזו עדינות... אני גם אוהבת את ההבעה. זה ממש ממש מזכיר ציורים של אבי כ"ץ. עייני בספר "חלומו של מולה" של מינה איתן, ותגלי הרבה דמיון. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי מ א ד! איזו עדינות... אני גם אוהבת את ההבעה. זה ממש ממש מזכיר ציורים של אבי כ"ץ. עייני בספר "חלומו של מולה" של מינה איתן, ותגלי הרבה דמיון. [ליצירה]
- [ליצירה] זה יפה, וחבל שזה קטן. [ליצירה]
- [ליצירה] גם לי יש- דוקומנט 6 מה שלומך, הודיה? כך שאלתי את אחותי שעמדה מאחורי. אנא, הביאי כסא ושבי, למה תעמדי? למה? "כי בא לי", קטלה אותי אחותי האהובה עליי ביותר. ולא, זה לא שהיא רוצחת, אלא מהכוונה של הלבין פני חברו ברבים, כאילו שפך דמים? יו נועו? "לא עשיתי לך כלום!" נזדעקה אחותי. "מה עשיתי לך? אה? אה? אה? אז ככה יפה? אה? איפה הצדק, איפה?" טוב, זה לא מה שהיא אמרה, זה סתם מוחי שמחפש אקשנים, ואצבעותי שרצות על פני המקלדת בחוסר שליטה. "באיטיות!" צווחה אחותי כדי להרוס לי את הסיפור. לא ילך לך, אחותי יקרה. זה הסיפור שלי, ושלי בלבד "לא נכון!" כן נכון! "לא!" כן! "אמא, תגידי לה, היא כותבת אותי!!!!!!!!!!!" "מה קרה? אילה, מה את עושה לה? אני לא מרשה להגיז לי אותה" "תגידי לה שתכבה את המחשב" "שתכבי את המחשב אבל עכשיו!" אבל אמא, אני באמצע לכתוב סיפור על אחותי יקרה. "מה קרה?" (כך אמי) נשברה הקערה?..." הלשינה אחותי בלי לדעת מה היא עושה. זה לא אני! לא הייתי בסביבה בכלל! "קרציה אחת..." מלמלה אחותי והלכה בשרוך רגליים. "אל תלכי ככה, איך תמצאי לך שידוך?" עזבה אותי אמי בהתבדחות. "לך אני מרשה להמשיך לכתוב, את ממילא לא תמצאי זיווגך בקרוב." מחיתי את דמעותיי מעל פני. בחור יקר- האם תרצה את אחותי במתנה? <אבל היא עוד קטנה!!!!!!!> סיימה לי אחותי את סיפורי, הסיפור שלה. <"אין המלאכה נקראת אלא על שם גומרה!!!!!!!!"> [ליצירה]
- [ליצירה] מצוין! סיפור ממש חמוד- אולם אתה לא חושב שהוא עלול לעודד ילדים תמימים לעבודה זרה? מתי נראה אותו שובר ת'כוס? [ליצירה]
- [ליצירה] מעניין, מסקרן. אז-מה אם היא לא בתולה? תשובה קדמה לעולם הנחש בא רק אחר כך (זה מרגיז, אוך) [ליצירה]
- [ליצירה] יופי יקירתי, שיהיו לך המון מעיינות מפכים... [ליצירה]
- [ליצירה] :) [ליצירה]
- [ליצירה] נרחב הלב. [ליצירה]
- [ליצירה] באמת נחמד, העיצוב, המקצב. כל טוב! [ליצירה]
- [ליצירה] אני מוציא את ראשה מן החלון? [ליצירה]
- [ליצירה] מצפים לאביב ולפריו... חבל שלא הגיבו. מזל שאני ראשונה. [ליצירה]
- [ליצירה] נניל'ה שתהיה רפואה! ... [ליצירה]
תגובות