חן גלים ולחן שמיים
ישובבו נשמת כל חי
בהטילם אלי חוף
מטען אלמוגים ומצולות
חן גלים ולחן שמיים
ישירו שירת מעמקים
בהטילם רכות גלים
מול חוף סלעים
זוג צעירים אוהבים,
עיניהם נשואות
אל תכול רקיע
נצח המון גלים
ופיהם אומר שירה
כים
אביב וסתיו
-
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] חן שירתך הענוגה, ולחנה, משובבים נשמתי ברכות סוערה. לו היה זה שירי, הייתי משמיטה את השורה הראשונה מהבית האחרון. לטעמי, זה מנמיך את העוצמה החבויה כאן, בחן רב. אך אין זה שירי, ועם זאת פי אומר שירה - כים. [ליצירה]
- [ליצירה] מאז שכתבתי את השיר (נובמבר02) למדתי כמה דברים וחצי :-) תודה [ליצירה]
- [ליצירה] אם כך דב, ברכותי על החצי :) [ליצירה]
- [ליצירה] * [ליצירה]
- [ליצירה] חיינו הם מסע מתמשך מתארך ולעיתים מתקצר [ליצירה]
- [ליצירה] לילה אפל. שם השיר והמילה החוזרת על עצמה מבשרים על הסוף האפל הממתין מאחורי הסיבוב. הבעה כאובה אך מרשימה יהי זכרם ברוך [ליצירה]
- [ליצירה] ואו זה מתוק, הנדידה הזו בלחיצת כפתור. [ליצירה]
- [ליצירה] נו נו, למישהו יש לחן לשיר הפראפרזה? [ליצירה]
- [ליצירה] --- תודה על תגובותיכם ! הנה שיפרתי את השיר והוספתי לו בתים, להנאתכם ! [ליצירה]
- [ליצירה] הניתוח השבועי שלי מה אשורר לך אהובה ומי הקט אנוכי עטי לא יעמיד הרי לך יתד נאמן את כחול עיניך מני אדרבא, הפוכי את הררי הצחור בינות שפתי הארגמן הדובר פונה אל הנמענת – האהובה. באמירה כי עטו לא יוכל לתאר את הודה והדרה =כאן לא הבנתי את התקשיר של "את כחול עיניך מני אדרבא הפוכי- את הררי הצחור בינות שפתי הארגמן" = מהי הכוונה כאן? אני הבנתי כי העט לא יוכל לתאר את יופיה והדרה של העומדת מול הדובר ידֵך הענוגות מעל ראשי הסֵרי נשליני אף משובל-שמלתך אחֶר אז תאהבי, לו התמסרי אמותה! די במלתך "ידך הענוגות מעל ראשי הסרי"- היא אוחזת בראשו. סומכת ידיה על ראשו, ואולי לא מדובר פה ביד פיזית. אולי המוזה היא זו שסומכת ידיה על ראשו ואינה מרפה, וגורמת לו לכתוב את השיר או לפנות אליה. "אחר אז תאהבי – לו התמסרי" זו תפנית בשיר – מה קרה בין הבית הראשון לבית השני- אין כתוב כאן ואין מידע, יש פער במידע, הקורא תריך להשלימו. שהרי בבית הראשון הדובר היה "דלוק" על העלמה ואילו בבית השני אנו מגלים שהוא אולי דוחה אותה. עד מוות: "אמותה! די במילתך!" [ליצירה]
- [ליצירה] נוגע ומאוד נשמתי [ליצירה]
- [ליצירה] שיר מעניין ומפתיע בסיומו, פריצת גל,נחשול וסערת ים נתפסים בדרך כלל כזרזים לאסון טבע או צונאמי, והנה באה הדוברת ומשייכת את הסערה להפתעה טובה הבאה לתקן את הלב השבור. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לכולם מברך את כולם בברכת שנה טובה [ליצירה]
- [ליצירה] משובח! שיר מלא תקווה וחלומות והרבה צבע של כחול ולבן [ליצירה]
תגובות