חן גלים ולחן שמיים
ישובבו נשמת כל חי
בהטילם אלי חוף
מטען אלמוגים ומצולות
חן גלים ולחן שמיים
ישירו שירת מעמקים
בהטילם רכות גלים
מול חוף סלעים
זוג צעירים אוהבים,
עיניהם נשואות
אל תכול רקיע
נצח המון גלים
ופיהם אומר שירה
כים
חן שירתך הענוגה, ולחנה,
משובבים נשמתי ברכות סוערה.
לו היה זה שירי, הייתי משמיטה את השורה הראשונה
מהבית האחרון.
לטעמי, זה מנמיך את העוצמה החבויה כאן, בחן רב.
אך אין זה שירי, ועם זאת פי אומר שירה - כים.
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
חן שירתך הענוגה, ולחנה,
משובבים נשמתי ברכות סוערה.
לו היה זה שירי, הייתי משמיטה את השורה הראשונה
מהבית האחרון.
לטעמי, זה מנמיך את העוצמה החבויה כאן, בחן רב.
אך אין זה שירי, ועם זאת פי אומר שירה - כים.
[ליצירה]
ירושלמי
אתה מדבר מהבטן ומניסיון, הרי יש לך ניסיון בשביתות ובמחאות
הרי בלכר כתב על זה שלפני כמה שנים עשית שביתת רעב מול העיריה בכדי שיפתחו מוזיאון גלויות
prednisolone side effects in dogs bilie.org prednisolone 5mg tablets
[ליצירה]
"נטשתי חיבוק קדרותך" -יען נטשת משהו יציב אך קודר
עליתי לאדמת החיים -ו - המוות (הוא מופרד) -יען עלית למקום שבו משמשים קדרות ושמחה וחיים זה בזה.
הקדרות כה היכתה בנושא השיר עד כי לא טרח לשלוח מבט אל הדוברת.
ואולם -בבית השני מתגלה כי נשוא השיר הוא נאמן לאין ערוך, יציב קודר אך נאמן:
"תעמוד לצד כסאי הריק "
הוא לא ישוב לסדר היום:
"לא תביט, לא תשמע, לא תשפוט".
אזי הדוברת רואה כל זאת ומחליטה לשוב בחזרה.
שם השיר -אביב, אולי קצת לא נראה במבט ראשון.אך לדעתי נראה כי הדוברת ביקשה קצת אביב לנפשה. אותו אביב השורר מעל פני האדמה.
השיר מזכיר לי מעט את סיפורה של "אצבעונית" שאותה ניסו להשיא לחולד השוכן בעמקי האדמה, והיא סירבה לקבל את דין הקדרות השוררת מתחת לאדמה ולא השלימה עם ה"שידוך" הזה.
חג אביב שמח!
תגובות