Pure
מ י ב ל א ש
-
מתוך קטסטרופה היסטורית...
משתשמש זה כבר לא בשימוש. עברתי דירה ל-
Miblasch
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] הםם.. זה אומנם נותן תחושה טוהר , אבל רק בגלל הייצוג הקלישאי שלו (זה שלמישהו יש כנפיים לבנות זה לא אומר שהוא לא יוצא בלילות לדרוס חתולים למשל...). דווקא ביצירה שלך Kid & Kitty תפסת תמונה הרבה יוחר מוצלחת, לדעתי, של טוהר. כל זה, כמובן , לא פוגם בציור שהוא לכשעצמו די מוצלח ומעניין. יומטוב , שמואל [ליצירה]
- [ליצירה] האמת היא שהתחלתי מהפרצוף, ובהתאם למה שראיתי שם התאמתי את כל השאר... אבל צודקים, יש בזה מן הקלישאה... תודה על ההארה&הערה. מי. [ליצירה]
- [ליצירה] מי .זה פשוט מעולה רק תזהרי את קרובה לשלמות מכאן יש רק לאן לרדת [ליצירה]
- [ליצירה] נהדר. הגדרה טובה, אלרואי. הציור עצמו באמת מושלם. אומנם, אני חושב שאם תתני קצת עומק יותר בכותרות זה יהיה הרבה יותר מוערך. חוץ מזה, הכל נהדר. את פשוט מדהימה... תודה לך! [ליצירה]
- [ליצירה] יפה, אבל רצף החרוזים קצת תקוע. גם פספסתי את הרעיון שמאחורי הקטע... תודה. מיבלאש. [ליצירה]
- [ליצירה] אני מאוד אוהבת את היצירות ש"מחדשות" קטעי תנ"ך. סחטיין על הרעיון! נראה לי שאם היית מוסיף קצת יותר פיסקאות זה היה תורם לאסטטיקת היצירה. תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] היי, האמת היא שחיפשתי תמונת נבל באינטרנט ודי שמרתי על הפרופורציות, כך שזה בדיוק בגושל המתאים, אבל קח בחשבון שיש הרבה מאוד סוגים של נבלים, בגדלים שונים. רגל ימין באמת יוצר צרה - תודה, אני אתקן. וכן, זה אמור לעורר פרובוקציה מסויימת - אני דווקא תמיד בעד להרעיד קצת את המקובלויות החברתיות... בת"ש - אין לה צלב על הצוואר, זה סתם X, ואת תמיד יכולה להתייחס לקעקוע כאל ציור עט שנעשה בשעות המשעממות ביותר של השיעור, מכירה? אלה עם הטושים הזוהרים.. : ) עומר - צדקת לגבי החלק התחתון של הגוף - עכשיו שהסתכלתי מצאתי כמה עיוותים - תודה. אסף - לא התכוונתי לרושם שקיבלת, הסתכלתי שוב ובכל זאת לא הצלחתי להבין אין הגעת לזה, אבל כל אחד והפירוש שלו... תודה על התגובות! [ליצירה]
- [ליצירה] מיכל זה כ"כ מדהים, וואלה שיחקת אותה, זה כ"כ חי, אין מה לעשות הצבע עושה את זה- בגדול. ממש אהבתי! [ליצירה]
- [ליצירה] איפה הסוציאליזם? :) יפה! נושא שאי אפשר שלא להתחבר אליו... למרות שהבית האחרון אני ממש לא רואה כמציאותי משהו... מבנה הבתים, הקצב והחריזה מושלמים. [ליצירה]
- [ליצירה] הההם, בתור ציונית מושבעת, קצת קשה לי לא לפתוח את הקופסת "דברים לא יפים שיש לחשוב טוב טוב לפני שאומרים אותם". העולם מחולק לקבוצות. זו מציאות. מאוד נחמד היה לגור בגן עדן. מה לעשות, אכלו מהעץ. אפשר להעביר את הנצח בלשיר שירי געגועים לגן, וכמה שצריכים להתנהג כאילו ששום דבר לא השתנה, והנחלים עדיין זורמים עם יין, והץ פרי נותן פרי... הברירה הטבעית האבולוציונית כבר תדאג לאנשים האלה.... לפני שישים שנה היו כמה חברה באירופה שחשבו שאם הם ממש יתעלמו מההבדלים בינם לבין השאר, הם ייעלמו. (עיין ערך "מה קרה להם בטרבלינקה"). הציונות, אותה בגברת שאתה טוען שצריכה שתנוצח, זה אותם האנשים שהחליטו להתמודד עם המציאות הקשה, וסופסוף לפעול בכיוון מעשי. ע"י כיבוש. ע"י מלחמות. כן. אחרת היינו עדיין מנסים לשכנע יפה את עבדל יאסר אל חוסייני, במכתבים מתחננים, כמה שכדאי וזה בעצם רק פאייר, שנקבל כמה חלקות אדמה כאן. כשמנסים לעשות הסכם שלום, דואגים שיהיה מספיק נשקים כדי להוצי אותו אל הפועל. "אוטופיה" זו תאוריה מאוד יפה. אבל מעשית, כללי האבולוציה עדיין תקפים. אחוות עמים תושג בדרכים שלא דורשות שמשהו, מישהו, או אפילו רעיון - ינוצח. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי. אגב, הסוף כבר צפוי (מהפרק הקודם : )... אבל מחכה לראות איך בדיוק תנסח את זה... שבת שלום! [ליצירה]
- [ליצירה] ניתוח אישיות היי זהירות! תגובות כמו שלך הן הכי מעניינות... חבל שלא פירטת. יש לי תאוריה שכזו, שאנשים מגיבים למה שהם רואים עפ"י מה שיש להם בפנים - כך שרב היצירות שלי, למרות שלא ברמת ביצוע טובה בכלל, מנסות לעורר תגובות אצל האנשים, דרך תמונות ומצבים חזקים - לטוב ולרע. ליצירה זו ספציפית, כבר שאלו אותי על וולדמורט, פיצול אישיות ועוד, ככה ש"מגעיל" אני באמת לא הבנתי... אשמח אם תרחיב. לשאר המגיבים - תודה על התגובות. [ליצירה]
- [ליצירה] לא רציתי להיות הנודניקית היחידה, כי באמת התרשמתי מהשיר, אבל שלושת הזקנות המיטולוגיות, זה עיוות מאוחר יותר. במקור מדובר על the maid, the mother and the crone, שזה אומר שאחת צריכה להיות צעירה מאוד, אחת אימהית והאחרונה זקנה. הייתי ממש מציעה לך לקרוא "Sandman" של נייל גיימן. היצירות שלך ממש מקבילות לקו שלו. נהנית מאד. [ליצירה]
- [ליצירה] נחמד, אבל זה בערך כמו שאני אספר את סיפורם המרתק של אינדיאנים באמאזונס שהצליחו להלחם בציידי אבני חן וחיות בר אקזותיות, בתחילת המאה השמונה עשרה, בגבול בין ברזיל לקולומביה.... זה לא הדבר הכי מדבר אל האנשים כיום... [ליצירה]
תגובות