אימי אופה את הלחם במהירות,
ואת התהילים היא קוראת מתון מתון.

ואני, איני אופה לחם
ואיני קוראת תהילים.
תפילתי תמיד במהירות ובדחיפות,
ואת העוגות אני אופה לאט-
בתשומת לב
ובתשומת יד
ומתמלאת מהם,
כאילו אין לי אנשים או אלוהים.

אם אפגוש איש כאבי, אוהבנו כאימי.
והוא יפנה ממני אל אישה כמוה,
שתאפה לו לחם,
ובזמן שיאכל תזמר תהילים.

אולי אלמד אז להתפלל.