כשראיתיך מפרפרת
לא חשבתי:
היא הולכת למות.
חשבתי:

כמה כח יש בשריריה.

כשהשקיתיך בסירופ חיים מתוק מדי
ונשכת את שפתייך
וחשקת את שינייך
חשבתי:

כמה שתינו צמאות.

כשנתתי לך זריקה את- יודעת- היכן
(את הכאב הרגשת אחר כך)
חשבתי:

אתן למדע לעזור.

כשחבקתי אותך ולא הרגשת
אותי,
ידעתי שלא תזכרי
חשבתי:

שתינו צריכות אמא.

כשנשקתי לך ואת לא היית איתי
נתתי לנשמותינו להתקרב.

 

(תודה לה' שנתן לי אותך, שוב.)