כשראיתיך מפרפרת
לא חשבתי:
היא הולכת למות.
חשבתי:
כמה כח יש בשריריה.
כשהשקיתיך בסירופ חיים מתוק מדי
ונשכת את שפתייך
וחשקת את שינייך
חשבתי:
כמה שתינו צמאות.
כשנתתי לך זריקה את- יודעת- היכן
(את הכאב הרגשת אחר כך)
חשבתי:
אתן למדע לעזור.
כשחבקתי אותך ולא הרגשת
אותי,
ידעתי שלא תזכרי
חשבתי:
שתינו צריכות אמא.
כשנשקתי לך ואת לא היית איתי
נתתי לנשמותינו להתקרב.
(תודה לה' שנתן לי אותך, שוב.)
תגובות