בולעת את הכל בשקדנות, לא להשאיר פירור, לפעמים לא מספיקה ללעוס, בכוח הכל נדחף פנימה, גם בלי להתכוון, עד שזה עולה וגואה ונשפך
בלי שליטה עם מיצי הקיבה
מקיאה מילים
ספטמבר 2006
תת הכרה נפתחת כמו מניפה
-
.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] או מיי גאד............................סליחה, אבל... שיר? [ליצירה]
- [ליצירה] חבל שלא הסברת את התגובה שלך. אם יש לך משהו להגיד- תגידי אותו בצורה ברורה. תגובה כזאת נראית כאילו הכוונה היחידה שלה היא לפגוע, והיא בטח לא מהווה ביקורת בונה - שבשבילה יש את האפשרות להגיב. אם, למשל, היית מסבירה שמה שכתבתי גורם לך לתחושת אי-נוחות ואפילו גועל, הייתי יכולה להגיד שזה חלק ממה שהשיר אמור להעביר ולפיכך אני שמחה על תגובתך, שמעידה על זה שהצלחתי בכך. [ליצירה]
- [ליצירה] אני חושב שהמסר עבר טוב אם מה שניסית זה להעביר לקורא תחושה לא נעימה, הצלחת, ובגדול. אבל קצת קשה לי לשמוע שאת מרגישה שכתיבתך היא "הקאת מילים". אני חושב שאם באמת היית "מקיאה מילים", שירייך היו לא ממוקדים (חסרי פוקוס), ואולי אפילו חסרי משמעות אמיתית, ולעניות דעתי אין זה כך! אני מאמין שמה שבאמת קורה בכתיבתך, זה כמו שקית הזלפה של קצפת: כל פעם את מוציאה ממנה טיפה, ולכל טיפה את נותנת עיצוב משלה, ולמרות הכמות המועטת, ההנאה ממנה מרובה... תודה [ליצירה]
- [ליצירה] אחרי שכתבת "מקיאה מילים" קראתי שוב,ואכן המטאפורה יפה ומתאימה..קצת חבל שהיית חייבת לעורר בקורא כזה גועל...(ואני דווקא באה ממקום של מי שעברה הפרעות אכילה ולא שהנושא לא מוכר או לא נוגע לי..אז כנראה שאני לא נגעלת סתם) זה לא שיר יקירתי.אין כאן מוטיבים של שיר אין מבנה של שיר...אין חריזה ..אין... זה בדיוק בדיוק אבל ממש-קטע! [ליצירה]
- [ליצירה] בקריאה שניה כשהסתכלתי על שירך שוב, הבנתי למה כוונתך. בתגובתי הקודמת דיברתי על זמן היווצרות השיר בראש, וכשקראתי שוב, הבנתי שמדובר על הנקודה שבה מתחילים לכתוב, כשהעיפרון זז במהירות בלתי נשלטת ללא כל שליטה חורט את מילות הלב עם דיו אדומה מדם על הנייר הקרוב ביותר... תודה [ליצירה]
- [ליצירה] בלי להתייחס לשאלה האם זהו שיר או לא, אני יכולה להגיד, מהיכרות קרובה מדי עם בולמיה, שלהקיא מילים בהחלט עדיף. אבל בשביל להקיא את המילים בצורה שתועיל לך צריך יותר חופשיות ממה שמורגש פה. צריך להתנפץ אל הדף בכל הכוח, בלי לעצור כל כך מהר, ובלי לסגנן את המילים. [ליצירה]
- [ליצירה] איש התווים- בדיוק! הבנת את הכוונה. תודה רבה על התגובות והמחמאות. זהירות שביר- צר לי לשמוע, אני מקווה שזה מאחוריך. גועל לא היה המטרה העיקרית שלי בשיר, וחבל אם זה מה שעובר. טוב לשמוע את זה מכם. חוצמזה, אני ממש לא מתעקשת על הסיווג, קרה כבר שפרסמתי תחת "קטע" ובתגובות כתבו שזה "שיר" ושיניתי בהתאם. אז אני אעשה את זה גם הפעם לכיוון ההפוך. אבל חשוב לי להגיד, ששיר בעיניי הוא לא רק עם מבנה מוגדר וחריזה וכו', ובמקרה הספציפי הזה המבנה (או הצורה) אמור לשרת את הרעיון ולהיות מותאם לו. שוב תודה לשניכם על הביקורת הכנה והבונה, ועל ההזדהות. [ליצירה]
- [ליצירה] אולי זה עצוב, אבל על כל מה שאומרים על שירה אפשר להגיד גם הפוך. אז אי אפשר לקבוע שזה לא שיר, למרות שלא הבנתי אותו, אגב. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי של דימוי! וגם הכתיבה נפלאה. לשאלתך, אכן הייתי מוותרת על ה"שלא יחשוד". ואם יורשה לי, גם על ה"תתחבא" שבסוף. לעומת זאת, החזרה על ה"מחכים" ועל ה"שולחן" ממש במקום לדעתי. בקיצור, נהניתי ותודה לכוכב. [ליצירה]
- [ליצירה] תגובה לאודיה מממ... מה זה אומר? [ליצירה]
- [ליצירה] אוי-אוי-אוי. עצוב. אבל טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] כנראה שכן. א. אני לא מתיימרת להיקרא משוררת. ב. מה שחשוב לדעתי זה לא "למה התכוון המשורר" אלא מה השיר מעורר בקורא ומה הוא אומר לו. ג. אני באמת לא לגמרי זוכרת מה עבר במוחי כשכתבתי את זה לפני 6 שנים, אבל יש לי כמה רעיונות שלא זה המקום לפרטם. ד. הרבה פעמים - ובמיוחד באותה תקופה - אני כותבת בלי תכנית מסודרת ורעיון מוגדר, אלא "שופכת" משהו שעולה בי. ובדיוק בגלל זה- ר' סעיף א'. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה לך. הביקורת בהחלט במקומה, אבל היתה מתקבלת טוב יותר אם היית מפרסמ/ת עוד שירים שכתבת ולא נשאר/ת צופה מהצד. [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא הבנתי את זה ככה. לדעתי זו לא הסתערות לשם התבלטות אלא לשם התאבדות וזה הקשר לכותרת, הצינית כמובן. אני מנהיג ומוביל (למה דוגמן? אולי זה מישהו ספציפי), אבל אופס- שכחתי את הנשק, שהוא המסווה ליצר האובדני. [ליצירה]
- [ליצירה] לפי המילון שפתחתי בעקבות תגובתך, זימה זו מזימה, כוונה רעה. אמנם יש למילה גם משמעויות אחרות ובמקור "שטוף בזימה" משמעו להוט אחרי מעשה זנות וניאוף, אבל נראה לי שזה לגיטימי לעשות מעין שילוב של השניים. בכל מקרה, תודה על המחמאה (גם אם היא לא מכוונת אלי אלא לקוראים...). [ליצירה]
- [ליצירה] א. היא כתבה שזה נראה סגנון של בן שמנסה לחקות בת - ולא שאתה כותב כמו בת (אפילו להיפך- שרואים שאתה בן למרות ניסיונותיך להסוות זאת...), ב. אני מניחה (?) שכתבת את זה בצחוק. ובכל זאת- למה זה מעליב?! אם כבר, זו רק יכולה להיות מחמאה. לתשומת לבך. [ליצירה]
- [ליצירה] זכותך המלאה. אבל בעיניי החיים הם הכי חשובים ולדעתי המחויבות הראשונה של הורה צריכה להיות כלפי ילדו. נראה לי הגיוני שהורה אמור לאהוב את ילדו ולשמור עליו מכל משמר. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה על ההרחבה, מעניין לשמוע השקפות שונות ומגוונות. [ליצירה]
תגובות