בולעת את הכל בשקדנות, לא להשאיר פירור, לפעמים לא מספיקה ללעוס, בכוח הכל נדחף פנימה, גם בלי להתכוון, עד שזה עולה וגואה ונשפך
בלי שליטה עם מיצי הקיבה
מקיאה מילים
ספטמבר 2006
תת הכרה נפתחת כמו מניפה
-
.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] או מיי גאד............................סליחה, אבל... שיר? [ליצירה]
- [ליצירה] חבל שלא הסברת את התגובה שלך. אם יש לך משהו להגיד- תגידי אותו בצורה ברורה. תגובה כזאת נראית כאילו הכוונה היחידה שלה היא לפגוע, והיא בטח לא מהווה ביקורת בונה - שבשבילה יש את האפשרות להגיב. אם, למשל, היית מסבירה שמה שכתבתי גורם לך לתחושת אי-נוחות ואפילו גועל, הייתי יכולה להגיד שזה חלק ממה שהשיר אמור להעביר ולפיכך אני שמחה על תגובתך, שמעידה על זה שהצלחתי בכך. [ליצירה]
- [ליצירה] אני חושב שהמסר עבר טוב אם מה שניסית זה להעביר לקורא תחושה לא נעימה, הצלחת, ובגדול. אבל קצת קשה לי לשמוע שאת מרגישה שכתיבתך היא "הקאת מילים". אני חושב שאם באמת היית "מקיאה מילים", שירייך היו לא ממוקדים (חסרי פוקוס), ואולי אפילו חסרי משמעות אמיתית, ולעניות דעתי אין זה כך! אני מאמין שמה שבאמת קורה בכתיבתך, זה כמו שקית הזלפה של קצפת: כל פעם את מוציאה ממנה טיפה, ולכל טיפה את נותנת עיצוב משלה, ולמרות הכמות המועטת, ההנאה ממנה מרובה... תודה [ליצירה]
- [ליצירה] אחרי שכתבת "מקיאה מילים" קראתי שוב,ואכן המטאפורה יפה ומתאימה..קצת חבל שהיית חייבת לעורר בקורא כזה גועל...(ואני דווקא באה ממקום של מי שעברה הפרעות אכילה ולא שהנושא לא מוכר או לא נוגע לי..אז כנראה שאני לא נגעלת סתם) זה לא שיר יקירתי.אין כאן מוטיבים של שיר אין מבנה של שיר...אין חריזה ..אין... זה בדיוק בדיוק אבל ממש-קטע! [ליצירה]
- [ליצירה] בקריאה שניה כשהסתכלתי על שירך שוב, הבנתי למה כוונתך. בתגובתי הקודמת דיברתי על זמן היווצרות השיר בראש, וכשקראתי שוב, הבנתי שמדובר על הנקודה שבה מתחילים לכתוב, כשהעיפרון זז במהירות בלתי נשלטת ללא כל שליטה חורט את מילות הלב עם דיו אדומה מדם על הנייר הקרוב ביותר... תודה [ליצירה]
- [ליצירה] בלי להתייחס לשאלה האם זהו שיר או לא, אני יכולה להגיד, מהיכרות קרובה מדי עם בולמיה, שלהקיא מילים בהחלט עדיף. אבל בשביל להקיא את המילים בצורה שתועיל לך צריך יותר חופשיות ממה שמורגש פה. צריך להתנפץ אל הדף בכל הכוח, בלי לעצור כל כך מהר, ובלי לסגנן את המילים. [ליצירה]
- [ליצירה] איש התווים- בדיוק! הבנת את הכוונה. תודה רבה על התגובות והמחמאות. זהירות שביר- צר לי לשמוע, אני מקווה שזה מאחוריך. גועל לא היה המטרה העיקרית שלי בשיר, וחבל אם זה מה שעובר. טוב לשמוע את זה מכם. חוצמזה, אני ממש לא מתעקשת על הסיווג, קרה כבר שפרסמתי תחת "קטע" ובתגובות כתבו שזה "שיר" ושיניתי בהתאם. אז אני אעשה את זה גם הפעם לכיוון ההפוך. אבל חשוב לי להגיד, ששיר בעיניי הוא לא רק עם מבנה מוגדר וחריזה וכו', ובמקרה הספציפי הזה המבנה (או הצורה) אמור לשרת את הרעיון ולהיות מותאם לו. שוב תודה לשניכם על הביקורת הכנה והבונה, ועל ההזדהות. [ליצירה]
- [ליצירה] אולי זה עצוב, אבל על כל מה שאומרים על שירה אפשר להגיד גם הפוך. אז אי אפשר לקבוע שזה לא שיר, למרות שלא הבנתי אותו, אגב. [ליצירה]
- [ליצירה] זה היה כוכב אחד מעז בתגובה על יצירתה (הנפלאה) של רבקה. [ליצירה]
- [ליצירה] אני מסכימה. זה גם מה שאני מרגישה לגביו... [ליצירה]
- [ליצירה] תשני את הכותרת! תשאירי את זה לסוף... איזה סיפור מרגש ונוגע. כל הכבוד. [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא כ"כ יודעת להסביר, אבל תודה... [ליצירה]
- [ליצירה] "הרוח סובב והולך ועל סביבותיו שב הרוח" - איזה יופי של משפט. והרוח שב גם בשורה האחרונה... אני לא יכולה להגיד בוודאות שהבנתי את השיר, אבל בפירוש נהניתי ממנו. פורים שמח! [ליצירה]
- [ליצירה] לשי שאלה טובה... (: כנראה שבאותו רגע פחות הזדהיתי איתו ויותר איתה. אכן זה מוזר שפתאום הוא נעלם. אבל נראה לי שיש לו הדים בבית האחרון ובעצם החתולה מוצגת בניגוד - או בהשוואה - אליו (היא לא נראית מסכנה וחבולה כמוהו אבל גם היא לא מקבלת חיבה). ולהדס- תודה... [ליצירה]
- [ליצירה] עומר, לא ממש הבנתי את התגובה שלך, לצערי. [ליצירה]
- [ליצירה] מסכימה, אבל חושבת שצריך לסווג את זה ב"דעה". [ליצירה]
- [ליצירה] המון תודה על התגובות המחממות. ישועות- אכן. הכותרת אמורה להכניס קצת הומור עצמי על החלומות על האביר על הסוס הלבן... [ליצירה]
- [ליצירה] תודה על ההרחבה, מעניין לשמוע השקפות שונות ומגוונות. [ליצירה]
תגובות