הוא ברח שוב הלילה.

זרה הרס בכל מקום אליו הגיע. זרועותיו האפלות, המזהמות, שוב נגעו בפרחי הבר שקמלו בן רגע. יצור חסר מעצורים, טובח בכל אשר נקרה בדרכו. ודרכו ארוכה. המפלצת הולכת לכל מי שהכירה או עתידה להכיר, ומשבשת את חלומותיהם. חסרי האונים יידבקו ממגעו של הרשע ויחלו במגפה אותה הוא נושא. לאחר מכן, יצאו עוד רבים ויצטרפו אליו. יחד הם ישבו ויספרו על מעלליהם. המחלה האינסופית רק תגדל. בקרוב, יוכלו לעצור את העולם מלכת, מלבד הזיהום שיזרו בו. דמויות הצל יתפשו עמדה וימשיכו לרמוס ולשקר. אולי גם יצליחו להפיל ולהאפיל את השמש המאירה, כך שגם ביום, בחום, יוכלו לפתות נשמות. ובסופו של דבר, כשרעבונם יגדל, ישאבו אל קיבתם החלולה את קיומם של אדוני החשיכה האחרים.

בינתיים, הוא משוטט לבדו.

קשרתי את אמתחתי על גבי ובדקתי ששלושת חיציי בעלי ראשי הכסף תקינים. עוד לילה של מרדפים ארוך לפניי. כריך ומימיה לא יהיו רעיון רע. גם פנס יכול להיות יעיל. ארזתי את כל החפצים בנרתיק צד ווידאתי שהחדר מסודר. ההורים ישנו את שנתם כבכל לילה, למזלי. צעדתי בדממה לדלת. כלבי הצטרף אליי בהינף יד ויחד פרצנו בריצה לאוויר הקר.

הלילה עזבתי את הזאבים. הם יודעים שאיני זקוק להם במסעות שכאלה. איני זקוק ליותר משלושת חיצי הציד היקרים, וכלבי הנאמן – כוח הרצון. הם כל הנחוץ כדי לתפוס אותו.

הלילה יצאתי שוב

לצוד את עצמי.