והנה אדם מוצב ארצה
שאון דילוגי צבאים מוחלף ב
צחנת גשם ראשון הנשכחת ל
שריטת בצק רך שזה עתה נילוש.
מסב פניו למראה שדה חמניות
ומעוותן למרירות סוכריה.
וראשו מגיע השמיימה
פעמוני כרובים מצלצלים בהשתחוום,
ניחוח לחם הפנים מתערב ב
ליטוף רוח על לחי המכוון ל
מראות אלוקים חיים
כצפיחית בדבש.
תגובות