החורף צבע את עליו בצבעים
שרק הוא ידע.
פרח, לא גדול, לא קטן,
מהבינוניים.
הגשם מילא את כולו במים צוננים ששתה אותם
לרוויה.
פסק הגשם, יבשו המים,
נפלו עליו-
העלים שהיו לו לכותרת.
קרא הוא ליוצרו:
קח אותי!
לא היתה לי האדמה לקרקע עוד.
אם תקחני, לא תהיה זו אלא-
המתת חסד.
כי אני, אני כבר
מת.
תגובות