.jpg)
ואמונתך בלילות
ניצן ופרח
-
אני בן אדם. הפתעה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] תני לי לנסות להבין- ספר אלגברה, לצד קרטון שכתוב עליו "משניות" , חצד משהו שנראה כמו כפיה של ערבים, לצד משהו ירוק, אולי תיק, כנראה של צה"ל ... אז רצית להראות את חוסר המותאמות, או הדומה בין ארבעת הדברים העומדים על אותו שולחן? [ליצירה]
- [ליצירה] לא משהו נורא מפולסף. זה צילום מעיר האמונה, ורציתי להראות את חוסר הסדר - ספר אלגברה, קרטון, מעיל.. [ליצירה]
- [ליצירה] מעניין... דווקא די סידרנו שם את העניינים בפעם האחרונה שהגענו לשם. תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] מה פירוש אישי? אני לא מכירה באופן אישי אף אחד ממגורשי בית הקברות, אם לכך התכוונת, אבל השיר הוא אישי. [ליצירה]
- [ליצירה] רדף - גם אני משנה מילים. אבל כשיש לי סיבה. והקורא _מבין_ אותה, ולא רק מהרהר:"הו, כמה מרשים. יש כאן אקספרסיוניזם הגירתי המתבטא בדסטורציה לירית, כמה חבל שאני לא מבין את משמעות הביטוי "קרבות,הבלתי – פוסקייה",אך זה ללא ספק, מעניין ביותר". ואגב, שמואל משנה את הדקדוק העברי כרצונו גם בהודעות סתמיות, ולא רק בשירתו. [ליצירה]
- [ליצירה] על מה מדברים גלי הים על מה הם חושבים כשהם גואים בקצב וכשהם נוסכים רוגע ושקט האם הם חושבים על האדם והאדם נסער כמו גלי הים --->לא הבנתי מה ראית להתחיל את הבית בו' החיבור. רגשותיו מתערבבים עם המציאות ומאורעות אשר פוקדים את תקופות חייו עולים, יורדים, שוטפים ופוצעים. גלי הים מגיעים אל החוף וכאב האדם צורב עד הסוף -->אם בתוך שיר שלם אתה חורז רק שתי שורות ראוי שתהיה לכך סיבה. לא מצאתי אותה. האדם עומד ומביט אל הים נסער ונפעם מהמיית גליו והאדם האם ישבר מול הגל הסוער -->כנ"ל. ו' החיבור מיותרת. והאם גל גואה ישבור את האדם איך הים הגדול סוער בתוך לב האדם פנימה ומאיים להציף את חייו הים והאדם כאחד הם מנוחה אינם נותנים לעצמם האדם עומד אל מול פני הים והים מושיט אליו ידיים באופן כללי לקחת רעיון נחמד, אבל שוב: רעיון מוכר. ושירה ראוי לה שתחדש, שתיתן אמירה אישית ויצריתית של הכותב. וגם בתוך השיר עצמו החזרות המרובות על הרעיון המרכזי אינן תורמות אלא להפך. (ככל שהרעיון מובע בצורה תמצתית ומינימליסטית יותר - הוא חזק יותר) [ליצירה]
- [ליצירה] אין כמו לכתוב על חסימת כתיבה כדי לפרוץ את המחסום :-) נדמה שאת מדברת לא רק על חסימת כתיבה, אלא גם על איזו חסימה רגשית. וקצת מוזר לי הערבוב ביניהן. (לדוגמא: "מעייני יבש" - הוא ביטוי שמדבר בבירור על מחסום ביצירה, ולעומת זאת את השורה שאחריו "עלי קמלו" קשה קצת להבין בדרך זו. ואם התכוונת להמשיך את המטאפורה, אז דומתני שהדימוי איבד מדיוקו.) הבית האחרון יפה ומקורי -אהבתי את ההסתכלות על יצירות העבר כ"שלדים בארון". אולם, חבל לי שהחריזה חלקית. [ליצירה]
- [ליצירה] א. ח"ח על הנכונות לקבל. ב.הדבר עדיין לא מובן לי: על פי ההסבר שלך גופך ונשמתך מדומים לגפרור בוער, ואילו "אתה" מדומה לחלום. (במאמר מוסגר אציין שגם לעצם הדימוי הזה אין משמעות ברורה ביחס לשיר, אך מה שמפריע לי יותר הוא:) מיהו ה"אתה" הזה, שאיננו גופך ונשמתך? [ליצירה]
- [ליצירה] שי, איפה מצאת ולו רמז קלוש ליונה הנביא? (חוץ מהספינה והמים, שהיא מטאפורה פשוטה בהחלט וכלל לא מחויבת תנ"כיות?) [ליצירה]
- [ליצירה] נהדרת אחת שאת. [ליצירה]
- [ליצירה] התחלה נהדרת. חבל שקטוע באמצע, כי אפשר ללכת מכאן למקומות נפלאים. [ליצירה]
- [ליצירה] שווה פירוט ופיתוח. נסה לספר לנו: מה זה זה בעצם אומר לנו? כלומר - זו התחלה. נקודה מעניינת למחשבה, אבל לא מצאתי שהיא מובילה אותי לאנשהו. אותך היא כן? אז כדאי לפזר עוד קצת סימנים על השביל... [ליצירה]
- [ליצירה] כן, אבל הוא אומר בפרוש שבדעתו לשאת יותר מאישה אחת (אם כי טרם הבנתי מה מקומו של טקס הנישואין בהשקפותיו של ירושלמי) - השאלה היא האם ירושלמי ישאל את דעת אשתו אם ימצא חן בעיניה שישא עוד אחת. במידה ולא - הרי שזהו ניצול מצדו. (אגב, לפי ההלכה היהודית שהזכרת, גבר אינו יכול לשאת אישה שניה ללא הסכמת הראשונה, וכך זה היה תמיד, עד לחרם דרבנו גרשום.) ובמידה שהיא לא תסכים - הרי שהיא תהפוך למושא מאה שירים לפחות על דיכוי, כליאה ולא זוכרת מה עוד.. [ליצירה]
תגובות