.jpg)
"כי שמך צורב את השפתיים..." מבט ממזרח
ישי שור
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] האהא, זה מזכיר לי את הטיול שלי לקנדה, בו לקחתי תמונות בעיקר של עננים בצורות שונות, הזכיר לי קצת את פוו הדוב וחברו מנסים למצוא דמויות מסתתרים בין העננים :D [ליצירה]
- [ליצירה] זה טוב. השילוב בין הכותרת לתמונה. מזכיר לי את הנוף מהמושב שלי. תודה לך. [ליצירה]
- [ליצירה] בצילום כאן, זה צורב בעיניים, נורא כהה אצלי. אבל לא קשה לדמיין את היופי. שנה מתוקה, ישי. [ליצירה]
- [ליצירה] אם אשכחך ירושלים - (אלפיים שנה לא צרב את השפתיים עד שבאה הגברת חמישים מיליון ...) [ליצירה]
- [ליצירה] נשיקת שרף בין אדמה לשמיים ובאמצע ירושלים [ליצירה]
- [ליצירה] זה נותן לי תחושת ריחוף כזו, שאי אפשר להסביר.... ב"הצלחה בהמשך דרכך! [ליצירה]
- [ליצירה] זה כה גדול שזה לא יאמן. הראיה שלך כבר מעל ומעבר. יש נחת בכתיבה שלך שמשדרת המון. בעצם, זה לא נחת. ריחופים של ערב שבת, הייתי אומר (וכמה שאני מתגעגע לריחופים האלה, התוקפים בהפתעה משמחת). ובינתיים, המשיכי לרחף בנשמות הקוראים ומעבר... תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] דב, זה מעולה!!! אפרט מדוע: * החרוזים שהכנסת לא מכבידים מדי על השיר, ומובילים אותך יותר מאשר מעמיסים עליך בקריאה. אתה לא מכריח אותם להיכנס, אלא משלב אותם ומתאים/מטעים (משורש ט'ע'מ') אותם לפי השיר. * המעבר המקורי בין הבתים זוכה לשבח. * הרגש!!! יש פה רגש עצום. אתה נותן לקורא להרגיש מה אתה כותב בעזרת תיאורים נהדרים. * יש לך כתיבה מעולה ושפה מצויינת. * הדרך המיוחדת שלך לסיים שיר, בהכפלת משפט או בשינוי קטן שלו, פשוט מיוחדת. מוסיפה המון... רק משהו קטנטן הפריע לי: * "...ומשם אל הדרך, ההולכת בדרכה אל העיר..." זה רק אני שלא הבנתי מה המשמעות של המשפט הזה? האם התכוונת לעשות זו מבחינה ציורית מאד או שפשוט לא שמת לב? אה, אהדתי. תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] תדהמה. שינוי כיוון, שוב. מקסים. תקוות, רצונות. לאחוז, לא להרפות. עוצמתי. תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים! היטבת לכתוב את פרצייך, מים השקועים עמוק עמוק פנימה. השימוש הרב-סגנוני במילים מאפשר זרימה סוחפת כאלפי הבכיות של הבאר. דימוי נפלא. אפשר ממש לחוש את הרגש דרך האותיות. המשיכי לכתוב... זה ממש מהנה לקרוא מיצירותייך. אולי כדאי להתחיל להתגבר ולהרחיב את הקיצור בשירה שלך, בצורה בה העוצמה לא תיפגע ולא תדחק רק לסוף. בכל זאת, לכל זמן ועת. כשתהיי מוכנה לנסות ולראות אם מתאים לך... בהצלחה בכל! -ישי- [ליצירה]
- [ליצירה] אני דווקא חושב שהבית הראשון והשלישי היו הטובים מכולם. משפט סופי מצויין! רעיון מעולה, כתיבה נהדרת! "איך שיר נולד? כמו תינוק..." תודה לך! [ליצירה]
- [ליצירה] חביב ביותר! רעיון הזוי וחסר טעם, כיאה לנונסנס. חזון הרסני ושנון... יש מקום לערוך מחדש כמה דברים, בעיקרון של פיסוק וסידור. תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] אדיר! נשפכתי מצחוק... זה אמיתי? [ליצירה]
- [ליצירה] הכמיהה הטבעית והחזקה ביותר של הנשמה - אל המקור שלה. רואים דרך המלים היפות והכתיבה הטובה את הנשמה המפעמת והאקטיבית שלך, את הרוחניות הגוברת. זה עושה לי כ"כ טוב כשאנשים מפנים את כל כולם אל הבורא, אל נפלאותיו. כשאתה רואה את עצמך כחלק מהמארג האחיד של הבריאה, אתה בעצם מתמזג עם הבורא בכבודו ובעצמו. "ואהבת את ה' אלוקיך בכל לבבך, בכל נפשך ובכל מאודך...". שתזכי להרבה אהבה כזו, ושתחזי באהבתו אליך. נהניתי ואהבתי. תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] נהדר! אהבתי מאוד................. כתיבה נהדרת, יופי של שפה ומסר החודר עמוק. קבל הערכה! [ליצירה]
- [ליצירה] אוצרו היקר של האדם יש למה לצפות, יש במי לבטוח. האנושות עדיין לא הכזיבה. יש עדיין אור בקצה המנהרה. הקשיים לא יפילו אותנו, ונילחם בהם, עד כמה שהם יכאיבו לליבינו. הגמרא מציינת שעדיף לאדם למות מאשר להיות בדור הגאולה, ואנו, שנכלאנו לדור זה בדיעבד, ללא רצונינו, נקיים את מטרתינו בזמן כה חשוב לעולם ולעמינו. לא נוותר, לא על האדם הפרטי ולא על הכלל. אוצרו היקר ביותר של האדם הוא חבריו, ארצו, והמין האנושי. [ליצירה]
תגובות