האהא, זה מזכיר לי את הטיול שלי לקנדה, בו לקחתי תמונות בעיקר של עננים בצורות שונות, הזכיר לי קצת את פוו הדוב וחברו מנסים למצוא דמויות מסתתרים בין העננים :D
[ליצירה]
האהא, זה מזכיר לי את הטיול שלי לקנדה, בו לקחתי תמונות בעיקר של עננים בצורות שונות, הזכיר לי קצת את פוו הדוב וחברו מנסים למצוא דמויות מסתתרים בין העננים :D
[ליצירה]
ולא רק האגדות...
לא רק האגדות הן אלו המזדקנות. עולמינו המציאותי מזדקן ועל סף מוות. בידינו הכוח להחזיר לו את ימי נערותו מלאי העוצמה.
שיר שאישית שעשע אותי מאוד. כתיבה משובחת!
החזיקי באמונותייך שלך עד כמה שתוכלי.
[ליצירה]
מדהים.
יצירה שאכן מבטאת חיים, בכל מובן המילה.
הזדהיתי עמוקות, ואהבתי.
הכתיבה שלך אולי לא הכי זורמת, אך השורות הארוכות והמלאות בשפת מחמדים המתוקים ללשון מחפות על כך.
שפה... הלוואי והיה זה התחום החזק שלי.
כל הראיה הזאת... אצלי היא באה לא מזמן, והיא מקסימה.
תודה!!!
[ליצירה]
סוף טוב...
כנראה שלא הייתה כוונה להוציא מסר במכתבים אלה, אם לא יצא כזה.
בכל זאת, אני מסכים שאין להתייחס לדמויות בדויות (?) אלה כאל דמויות אידיאליות. סתם "סיפור" בדיוני.
תודה!
[ליצירה]
שיר חביב ביותר... מלא רגש.
החרוזים (שסדם משתנה - יפה) נותנים תחושה של מבנה יציב.
הייתי אולי מציע קצת לסדר את השיר מחדש (להפריד בין הקטע האחרון ולהפוך אותו לשני בתים...), וגם לתקן מעט טעויות כמו: והיא (רק) מותירה בי (רק) חלל
חוץ מזה, השיר נחמד מאוד.
[ליצירה]
השיר כתוב מאוד טוב, יש רק לעשות קצת תיקונים בפיסוק. אין צורך בניקוד ממש, במיוחד לא כשהשורות צמודות אחת לשניה. הניקוד מפריע מעט לקריאה.
הזדהיתי מאוד עם:
לוּ רָאִית אֶת עַצְבוּתִי,
לוּ הֶאֱמַנְתְּ שֶׁגַּם גְּבָרִים
יוֹדְעִים לְהַזִּיל דְּמָעוֹת
וּלְהַרְגִּישׁ בְּדִידוּת
לפעמים גם לי יש צורך לצעוק זאת.
[ליצירה]
תגובות