האהא, זה מזכיר לי את הטיול שלי לקנדה, בו לקחתי תמונות בעיקר של עננים בצורות שונות, הזכיר לי קצת את פוו הדוב וחברו מנסים למצוא דמויות מסתתרים בין העננים :D
[ליצירה]
האהא, זה מזכיר לי את הטיול שלי לקנדה, בו לקחתי תמונות בעיקר של עננים בצורות שונות, הזכיר לי קצת את פוו הדוב וחברו מנסים למצוא דמויות מסתתרים בין העננים :D
[ליצירה]
כואב. קשה.
חבל שיש אנשים כאלה...
הצלחתצ להעביר את הצער עם החריזה והכתיבה.
חייבים לטפל בבעיות האלה, והכל מתחיל בחינוך. אי שם בבית... (והנה אנו חוזרים למעגל בלתי שביר)
[ליצירה]
אההה... רגשות מטריפות. נפלא!
* הסיום הזה, בניחוח שיר השירים משהו, עשה לי את כל הקטע. יפה עשית!
* כל כך כנה... הדברים הכי פשוטים שכולנו מכירים, שחולפים מול עינינו/אפינו/ליבינו כמשב רוח סתמי מודגשים אצלך ביופי כה רב. קבלי צל"ש.
* כתיבה הרבה יותר חביבה וזורמת. כל הכבוד!
אכן התחדשות. שנזכה כולנו ל"חדש ימינו כקדם".
תודה!
[ליצירה]
לאיש התווים המיוחדים,
אכן, מסכים עם כל מילה. לא לפתיחות זו הייתה כוונתי. דיברנו על כך פעם - ושוב אחזור על דבריי. הכוונה לפתיחות שאחרי השקילה בפלס. לפעמים, ברוח מסויימת שאולי אינך מאמין בה, כל עצמיותי מכירה בסירחון שבדרך מסויימת, לאחר שהתוודעתי אליה ואל השקפותיה. יודע אני שהיא מתגמדת לשפלות נוראית, ואני דוחה אותה על הסף לאחר ההיכרות הקצרה. אנשים רואים זאת לפעמים כ"חוסר רצון להתנסות" או כ"דרך מחשבה חסרת עומק ומרחב" כשבעצם השיקולים היו עמוקים ביותר לאינסוף.
תודה לך.
[ליצירה]
[ליצירה]
נהדר.
לכל אחד חלק מאלוקים בתוכו.
הסירי את השכבות המכסות את חלק זה וגלי את האינסוף החבוי בתוכך.
הרבה יותר קל להתקדם ולהתחזק כך.
בהצלחה!
תודה.
[ליצירה]
החן של שיר זה מדהים, והעדינות שלו עוד יותר...
במיוחד נהניתי מהביטויים ומהצירופים המיוחדים.
"נפשי סדוקה וכפופה
מעל המרחקים שעברו תחתיי" -
יש כאן מין פרדוקס. דבר נהיה כפוף (וסדוק) עקב המשקל הרב שנושא על גבו, אך כאן הציפור נכפפת עקב המרחקים הרבים וה"כבדים" שעברו תחתיה. אומנות ראויה לשמה.
"ציפור נודדה" - ממש אהבתי את הביטוי.
אני מתבייש בכך שהגעתי כ"כ מאוחר...
תודה!
תגובות