האהא, זה מזכיר לי את הטיול שלי לקנדה, בו לקחתי תמונות בעיקר של עננים בצורות שונות, הזכיר לי קצת את פוו הדוב וחברו מנסים למצוא דמויות מסתתרים בין העננים :D
[ליצירה]
האהא, זה מזכיר לי את הטיול שלי לקנדה, בו לקחתי תמונות בעיקר של עננים בצורות שונות, הזכיר לי קצת את פוו הדוב וחברו מנסים למצוא דמויות מסתתרים בין העננים :D
[ליצירה]
מאוד מצמרר...
אך יפה, עם כל זאת.
קצת צרם לי השימוש החוזר במילה "אך" בזמן כ"כ קצר (למרות שיש מעט הבדל ביניהן).
הכתיבה שלך ראויה להיות מוצגת בפני גדולי המשוררים.
בהצלחה, ותודה לך!
[ליצירה]
קצת כיוון...
עידן, לא יפה לרשום רק הערה בלי שום הארה... (-:
לדעתי השיר מאוד חזק, ואני מזדהה עם כל מילה.
הפזמון דווקא לא מפריע, אבל הוא לא מוסיף הרבה. לאחרונה בשיריי שמתי לב שאם אני שם פזמון, המילים בו משתנות מפעם לפעם וכך משנות את גלגול השיר וכדומה.
החריזה נשמעת מעט מאולצת, אתה יודע... הייתי מציע להתחיל לעבוד על חרוזים בהפסק שורה (שורת חרוז, שורת הפסק, שורת חרוז) וכיוצא בהן. אפשר כמובן לרשום חרוזים כמו שאתה כותב, אבל צריך לבדוק שזה נשמע טוב.
אסור גם לחזור על מילה פעמיים בחרוז. אתה לא יכול לחרוז באותה מילה. לא רק שזה לא נשמע טוב, זה גם לא חוקי ("זה" "זה").
חוץ מזה, השיר מאוד יפה, מלא רגש, ויש לך פוטנציאל גדול בכתיבה!
המשך לכתוב, מצפה לקרוא את שיריך.
תודה לך!
[ליצירה]
החן של שיר זה מדהים, והעדינות שלו עוד יותר...
במיוחד נהניתי מהביטויים ומהצירופים המיוחדים.
"נפשי סדוקה וכפופה
מעל המרחקים שעברו תחתיי" -
יש כאן מין פרדוקס. דבר נהיה כפוף (וסדוק) עקב המשקל הרב שנושא על גבו, אך כאן הציפור נכפפת עקב המרחקים הרבים וה"כבדים" שעברו תחתיה. אומנות ראויה לשמה.
"ציפור נודדה" - ממש אהבתי את הביטוי.
אני מתבייש בכך שהגעתי כ"כ מאוחר...
תודה!
תגובות