האהא, זה מזכיר לי את הטיול שלי לקנדה, בו לקחתי תמונות בעיקר של עננים בצורות שונות, הזכיר לי קצת את פוו הדוב וחברו מנסים למצוא דמויות מסתתרים בין העננים :D
[ליצירה]
האהא, זה מזכיר לי את הטיול שלי לקנדה, בו לקחתי תמונות בעיקר של עננים בצורות שונות, הזכיר לי קצת את פוו הדוב וחברו מנסים למצוא דמויות מסתתרים בין העננים :D
[ליצירה]
במחוז הילדות - הרי זו ארץ ישראל.
(אמנם אינה תמימה כ"כ, אלא מורכבת וספוגת דם)
שיר משל יפה. הצבע הלבן בולט בו, לפחות בדמיון, לציין נקיות עליונה.
מלאכי שמירה, ואם יהודיה. דמויות דומות, לא?
מצויין.
תודה!
[ליצירה]
נהדר!
יוליה, את מוכשרת!!!
היצירה הזאת ממחישה את הכאב והצער שבמלחמה.
אז למה לנו ללחום? למה האדם היה חייב להיות כזה?
עוד יבואו ימים, והעולם ידע רק שלום ואחווה.
כתיבה מעולה, תיאורים מקסימים!
תודה רבה לך!
[ליצירה]
יפה.
קצת מזכיר את המדרש ההוא על "שני המאורות הגדולים".
גם אני אוהב את הלילה. הצבע הכחול אינו סמל לבדידות ועצב. זה צבע של כוח, של חוזק ובו זמנית של רוגע.
תודה!
[ליצירה]
נחמד ביותר!
אני מנחש שזהו חלק משיר שהתחלת לכתוב והחלטת להשמיט את ראשו וזנבו (או חלקים אחרים) לטובת בית נהדר זה?
* החרוזים בד"כ במקום כשהם בשיר קצר, כי תפקידם המרכזי והיחיד כמעט הוא ליצור סוף חזק. פה הם במקום, והם בהחלט ביצעו את תפקידם.
* השפה שלך כה עשירה שאני מתפלא שאתה כותב רק באתר.
* תיאור נהדר ומלא של תמונה פשוטה ומורכבת גם יחד. כתבת "תמונה", ואפשר בלי בעיה לראות מה שראית, או דמיינת.
בקיצור, זה מקסים.
תודה!
[ליצירה]
יפה מאוד...
לטוות חיים. לסורגם במסרגות ארוכות על הברכיים.
להכניס את כל הבעיות, האהבות, השאלות לסוודר המחמם הזה.
הייתי משנה את הסוף ל-"בסריגהּ שלה" כדי שהסיום יהיה יותר מוצק ונעים.
תודה!
תגובות