האהא, זה מזכיר לי את הטיול שלי לקנדה, בו לקחתי תמונות בעיקר של עננים בצורות שונות, הזכיר לי קצת את פוו הדוב וחברו מנסים למצוא דמויות מסתתרים בין העננים :D
[ליצירה]
האהא, זה מזכיר לי את הטיול שלי לקנדה, בו לקחתי תמונות בעיקר של עננים בצורות שונות, הזכיר לי קצת את פוו הדוב וחברו מנסים למצוא דמויות מסתתרים בין העננים :D
[ליצירה]
נחמד!
החריזות... האם שקלת פעם להעביר את סדרן? נסה ליצור חריזות לטווח ארוך, ושנה את מבנה יצירתך. אולי תחליט להפנות גבך בסופו של דבר אל החריזה, דבר משחרר בהחלט.
הזרימה פגועה.
הכתיבה יפהפיה. שפה טובה ביותר!
סיום נפלא!!! הדגשת את ה"פצצה" ע"י חריזה, דבר מעולה בפני עצמו.
תודה!
[ליצירה]
נפלא.
הנבל לא קצת גדול בשבילה?
יש גם משהו קצת מוזר ביד שמאל... כאילו חסרה אצבע.
את בטוחה שמיתרי הנבל נקשרים במקום ההוא למעלה? הם לא נקשרים מבפנים?
מזכיר לי את צלילי הנבל של האשה במדרחוב.
רגליים יפות. ואם כבר מזכירים רגליים, רגל ימין קצת יותר צרה מרגל שמאל, לא?
תודה!
[ליצירה]
הו. כתיבה כזו נאה לנערות צעירות לא ראיתי הרבה זמן...
כנראה שמערכת החינוך לא נכשלה בסופו של דבר.
*השפה פה מצויינת... ברמה הרבה יותר גבוהה ממה שאמור להיות בגילך. מוכשרת!
* את לא דובקת בחרוזים יותר מדי, וזה יפה מאוד. כשאני התחלתי לכתוב חרוזים היו חלק ניכר מהכתיבה. לא כך אצלך. השיר מתקדם נהדר! (החרוזים גם ממש חרוזים, עד הסוף!)
* דעתי על הסיום הייתה חלוקה, ואפרט למה. ראשית, הסוף אמור להוות חלק חזק בשיר. לתת מכה כזאת של "וואלה!". פה יש רק המשך לא גמור של השיר (המתבטא בשלושת הנקודות). נכון, הוא יפה, אבל הוא לא הסביר לי דבר או הדהים אותי השלים תהליך מסויים שהתרחש בשיר. זה, או שפשוט לא הבנתי את השיר עד תומו. אבל... הסיום כן מספק במידה מסויימת. כשכותבים על דבר רגשי כ"כ, אין צורך לסגור מעגל. אפשר להמשיך הלאה והלאה... דימיון. לכן לא אדבוק בכך.
* הרגש פה עצום והתיאורים מצויינים. עבודה מקסימה!
הכל יפה, בכלליות, ואינך חייבת להקשיב לביקורתיות הנבזית שלי. המשיכי לכתוב, את מוכשרת!
תודה!
תגובות