האהא, זה מזכיר לי את הטיול שלי לקנדה, בו לקחתי תמונות בעיקר של עננים בצורות שונות, הזכיר לי קצת את פוו הדוב וחברו מנסים למצוא דמויות מסתתרים בין העננים :D
[ליצירה]
האהא, זה מזכיר לי את הטיול שלי לקנדה, בו לקחתי תמונות בעיקר של עננים בצורות שונות, הזכיר לי קצת את פוו הדוב וחברו מנסים למצוא דמויות מסתתרים בין העננים :D
[ליצירה]
מיוחד...
מחפשת לה את העיוורון בנרות. ( :
החושך שלך אחר, אפשר לקרוא זאת בין האותיות. משהו נושם ו"אוורירי",כפי שתיארת.
ודווקא כשנראה שזו בריחה מסויימת אל החיבוק הממלא של החושך מבינים שזו חזרה אל המקור השורשי ביותר. אולי התגנבות הלאה מחקירת השמש.
גם השמש שלך אחרת.
תודה!
[ליצירה]
יפה מאד...
* החריזה מתחילה להוות קצת בעיה בשיר הזה. היא מסתדרת חלקית עם הכתיבה. מצד אחד היא תואמת ונותנת זרימה, ומצד שני, בעיקר בבית הראשון והשני, יש קצת תזוזות לצדדים לא רצויים. נסי יותר לשלוט בחריזה ע"י שימוש מרוחק (ולא שורה-חרוז ראשון-שורה-חרוז שני), או ע"י השמטת החריזה בכלל. בהצלחה.
* הרגש שאת מתארת... את פשוט מוציאה הכל. התפלאתי מביטוי הפנים בצורה כ"כ טובה. כתיבה מעולה.
* דעותיי על הסיום מתחלקות. בבית האחרון הרגשתי שכבר פנית בפנייה חדה מדי. אני חושב שזאת השפעת החריזה. בכל מקרה, הבית האחרון הוא המעטפת לסיום עצמו. ה"מה? מה? מה?" שלך נותן תחושה של הד, משכיות, כמו ביצירתך הקודמת. מצד שני, הוא גם לא ברור כ"כ בשאלתו. מה מה? מז"א את לא יודעת מה? אני מבין שזה נובע מהבלבול והתסכול מהרגשות, אך בכל זאת, בכדי להפוך את הסוף למשהו חזק דיו יש צורך לתת תחושת השלמה. מאידך, אם תרצי, אפשר פשוט לחזור על מוטיב שמופיע בשיר הרבה פעמים, כמו ביצירתך "תרקדי- תרקדי-".
כל הכתוב לעיל הן דעותיי האישיות. אין להעתיק, לשכפל, לבלוע או להפיץ ברבים.
תודה!
[ליצירה]
נפלא...
זאת שירה מקסימה, אין מה להגיד...
הרגש מוכר לי, ובטח להרבה מאיתנו. כמו ארס המתפשט בעורקינו... כן...
אך החוכמה האמיתית היא למצוא את הארס האחר, זה המרפא ארס זה.
בהצלחה!
[ליצירה]
שיר נהדר.
עוד אחת מאותן יצירות חיזור שלך אחר משלימה?
קצת אבדתי בין התיאורים והרעיון, אך כתיבתך נפלאה ונותנת לכל אחד להריח את רגשותיך.
במה אברכך?
שירבו כמותך, ושיהיו שאר יצירותיך יפות כמו זו.
תודה!
תגובות