האהא, זה מזכיר לי את הטיול שלי לקנדה, בו לקחתי תמונות בעיקר של עננים בצורות שונות, הזכיר לי קצת את פוו הדוב וחברו מנסים למצוא דמויות מסתתרים בין העננים :D
[ליצירה]
האהא, זה מזכיר לי את הטיול שלי לקנדה, בו לקחתי תמונות בעיקר של עננים בצורות שונות, הזכיר לי קצת את פוו הדוב וחברו מנסים למצוא דמויות מסתתרים בין העננים :D
[ליצירה]
מעולה!!!
* כל האפקטים של המהירות והתנועה מתלכדים יחד ומביאים את התחושה: זרימה (אמנם יש חריזה, אבל את טובה בזה. יכול להיות שאת מחפה על כך עם שורותייך הארוכות...), חזירה על המושג המנחה "אין זמן", פעולות חטופות ותיאורים חטופים הבאים ברציפות, ועוד. נפלא! *****
* סיכמתי הכל פחות או יותר בנקודה הראשונה, אך יש גם לציין לשבח את הסיום. ההשמטה של ה"זמן" והשארת ה"אין" מושלמת. אני חושב שכולם מבינים מדוע.
* הדההירה הזאת באמת מסעירה ומכניסה את הכאב בגלגולים אלימים למקומו.
תודה!
[ליצירה]
אילו ביטויים! מדהים...
גם אני נפעמתי.
יש משהו בכך ששיבוצים (אזכורים) רבים מדי אינם מוסיפים לחן היצירה, אך אין בכך להתגבר על היופי שיצרת כאן.
בית ד' הוא הפסגה, לדעתי.
תודה!
[ליצירה]
שיר נפלא ועמוק (הייתי חייב לצלול לתוכו חמישה פעמים כדי לתופסו, וגם זה חלקית).
* החרוזים לא דובקים בתבנית, וזה עוד סימן המראה על יכולתך לשלוט עליהם בטבעיות. יפה!
* התוכן... רציתי לכתוב שהבנתי, אבל לא ממש. רסיסים מחכמת השיר הגיעו למפרצי. אולי תוכל להאיר עיניי?
* סיום חזק דיו. נהדר.
עוד יצירה נפלאה מבית היוצר של אדון העונות.
תודה!
[ליצירה]
תהליך ארוך ומייגע, אכן...
מקסים.
למה התכוונת ב"תום ריקודי חושך"? איזו תקופה אפלה הייתה לפני הילדות?
היד של כולנו רושמת את נפלאות האור האלוקי.
נראה כאילו יש כאן קונפליקט בין הדעה שההתבגרות היא דבר מעולה וחיוני, ובין הדעה שהתבגרות היא דבר הרסני ושוחק תמימות. אם זה באמת כך, הבנתי שבחרת בסופו של דבר בדעה הראשונה.
סיימת בהבשלת הבוסר, בהתפתחות האדם. לפעמים באמת אפשר להרגיש את פנים הגוף מתחמם מאור השמש ופוקע, משחרר זרעים חדשים.
נהניתי.
תודה!
[ליצירה]
אוי... רגש מוכר...
נגעת בנקודה רגישה בליבי.
"כשאת אומרת את זה
בשפה העליונה
שניראית בעיניי
נמוכה מכל תהום"
-יפה!
כתיבה נהדרת ומסר נפלא.
לפעמים אני מסה לחשוב - מה ערכו של דם? ומה הגדרתו? האם הוא טוב כשהוא בפנים ורע כשהוא בחוץ? מוזר...
תודה לך!
[ליצירה]
שוב ושוב... מקסים.
אני בטוח שלא הפנמתי את כל הרעיון, אך מה שכן הבנתי יושב מאד טוב בתא הקטן הזה הנקרא מוחי.
תיאורים נפלאים, ושפת תמימות משונה. כתיבה מצויינת.
הייתה לי מעט בעיה עם שניים מהבתים והמבנה שלהם. קצת קשה לקרוא כשהמשפט נקטע בפסיק באמצע שורה קצרה, וכשמלים הקשורות במלים אחרות לא מופיעות באותה שורה. טעמי שלי, החלטה שלך.
הייתה לי בעיה עם הסיום, אך אני מניח שדעתי לא נוחה עליי בגלל שלא הבנתי מספיק. בינתיים, קבלי V.
פעם, הייתי נסיך קטן,
פעם, ידעתי לאהוב.
תודה!
תגובות