אני פורשת כפיי
לקבל את הטעם ההוא
שלחלוחית ממנו
או ריחו המריר-המתוק
כבר גונבו אליי בחשאי.
צלליות חסרות שם
מרחפות סביב תודעתי
אם אתרכז הרבה
ודאי אמצא.
אבל אולי נוח לי
עם החיכיון הזה
עם חוסר הידיעה
שרק איתו
התקווה אפשרית.
[ליצירה]
...
ולפעמים,
האי לא יודע
עד כמה הוא חשוב לאדם שלו.
עד כמה הוא מציל אותו מטביעה במים גועשים.
לפעמים,
החיבוק לא מבין
שהוא הדבר הכי טוב שקרה לאדם שלו.
שרק רצה לקבל חיבוק.
בקבוקי הזכוכית נשלחים ריקים,
אין בהם משמעות.
האדם כבר נתן את כל מה שיכול היה להיות בהם-
לאי שלו,
לחיבוק שלו.
[ליצירה]
...
יש לה כמה וכמה "צרים", אבל אני כיוונתי לשיר הנ"ל:
---
תלולית החול שמש רוותה
על תלולית החול- אני ואתה
ובלב-
אושר שליו.
חצאי צבעים, חצאי קולות
לא צריך לשאול, לא צריך לענות
הבט, הקשב.
העבר ידך על חלקת שערי.
בלב-
אושר שליו.
צרי.
[ליצירה]
...
הבית האחרון הכי טוב. (ודווקא בגלל שאין בו שיבוצים משיר השירים).
מבחינה סגנונית זה, בעיני, אחד הפחות טובים שלך.
אבל יש שירים שזה ממש לא חשוב. ממש אפשר לשמוע את הזעקה שמסתיימת בקול ענות חלושה, בקול דממה דקה ומהוסה ומפוחדת.
כל משבריך וגליך עלי עברו ואף על פי כן.
תגובות