סוף סוף שיר שאני מבין. יורה הוא התחלת הגשם, האון, והחיות.והינך מתפללת לקבל את היורה\החיות הזו. וכשם שלאחר היורה ממשיך הגשם ויורד וממלא את הנהרות והימים, כך תמשיכי ותתמלאי בכח חדש. כוחו של אדם הוא רצנו ועל כן בהיותך מלאה בכח הנך למעשה מלאה ברצון.או במילים אחרות את ניהית כולך לרצון.
תפילה!
בקשה!
התגשמות התפילה!
האם אהיה מאושרת שלמה עם עצמי?
בית אחד וכה רבות בו, הו מה נפלא שירך זה,
והוא אפילו לא חמשיר! אפילו קצר יותר.
אין לי מילים , אהבתי ואהדתי תודה:
חיים
אהבה, התחלתי לקרוא את תגובתך, ואגיב לפני שאמשיך לקרוא..
ההרגשה שהרגשתי בקריאה ראשונה, היא של הלם מול עוצמה לא מובנת (הרגשה איכותית מאד ביחס לקריאה ראשונה של שיר)!
בקריאה השניה, קלטתי איך עוצמה שורשית מאד, שמתבטאת ברצון (שהוא הכח השורשי ביותר), מתחילה לנבוע ולמלא חיים בכל כוחות הנפש.
לבסוף חוזרים כוחות החיים בחזרה אל הרצון, לודא שהכל זורם לפי הכוונה המקורית.
ככלל, נהנתי מאד!
מקווה שהצלחתי להסביר מעט את ההרגשה.
עכשיו אוכל להמשיך לקרוא את התגובה שלך.
ישי-
את השיר הזה אני הכי אוהבת. אני חושבת שהוא גמור ולא נראה לי שאני אוסיף לו עוד הרחבות.
אני חושבת שהמדד אם שיר טוב הוא אם אנשים יכולים להתחבר אליו מנקודת המבט שלהם גם אם הם לא מבינים עד הסוף.
בכל אופן אני אסביר לך מה הרגשתי כשכתבתי את השיר. אני מקווה שאנשים יגיבו לשיר בלי שהם קוראים את ההסבר כי ההסבר קצת יכול להמעיט מהשיר עצמו. (אם מישהו אחר קורא את השורות האלה בבקשה תגיב לפני שאתה ממשיך לקרוא):
אני הרגשתי שאני מחכה שיהיו לי כוחות של חיות ושאני ארצה לעשות דברים.שיהיה לי איזשהו רצון.רציתי שינחיתו את הרצון לחיות מבחוץ כמו יורה (הגשם הראשון). כמו זריקת מרץ ואנרגיה. וכך הימים שלי יתחדשו (כקדם) וגם הים והנהרות שבתוכי יתחילו שוב לזרום- כוחות החיים שלי. וכך אני מסיימת בשאלה(גם שאלה וגם משאלה)-האם אני אהיה לרצון כלפי עצמי כלפי א-לוהים וכלפי החברה? והאם יהיה בי רצון?
עד כאן ניתוח השיר. אני מקווה שעכשיו אתה מבין את השיר ואשמח אם אתה מצאת בו עוד משהו חדש. אשמח לתגובות.
אהבה
כפי שאמרתי, הרבה רגש ומחשבה נתונים בכל מילה הכתובה כאן.
עכשיו היצירה יותר ברורה. הערפל התפזר, ועיני מאירות...
מדוע את מחפשת כוחות לחיות? קיבלנו את הכוחות האלו עם יצירתנו! הבעיה היא להשתמש בכוחות אלה לטובה... וכמו שאמרת - "האהיה לרצון?"
מילים חזקות... כוח רב טמון בדברים כה קטנים.
קשה, קשה. קשה להבין מה המטרה בשיר, ואני מבין שאת בטח יודעת מה כל מילה טומנת.
מה את אומרת, אולי תנסי להרחיב קצת, לתת עוד משהו? אינני רוצה להציק, אבל הסקרנות מכרסמת בי כסכינים.
כן, אפשר להבין מעט, ואני אולי תופס בקצה החוט. הרגש.... הרגש..... השיר מעלה רגש, אך אין דבר שיוציא אותו להבנת המוח.
מדהים איך אנשים מצליחים להכניס כ"כ הרבה רגש לקובץ מילים כה קטן.
טוב,
כשהופנתי לכאן לא ציפיתי למצוא מה שמצאתי...
אני ראיתי כאן משחק מילים אבל לא הרגשתי שאני ממש מתחברת...אולי בגלל שיש קצת קודים בשיר..כאילו מנעת מאיתנו הרבה פרטים שהיו יכולים להיות רלוונטים להבנת הרגש שאת מנסה להעביר.
דווקא אחרי הקריאה של מה שכתבת לישי שור אני יותר אוהבת את זה ומתחברת כי אני רואה שיש כאן רצון מתוק ואמיתי ולא ניסיון לשחק עם מילים ואסוציאציות...
את צריכה לשמוח אחרי הכל שיש לך כלכך מעט יצירות באתר ובכל זאת "גילו אותך" כלכך מהר...(שהרי יש לך יצירה מומלצת)
אין ספק שמדובר בפוטנציאל ולא בבחורה שסתם כותבת.
הייתי ממליצה להוסיף כמה משפטים (אפילו ממה שהסברת לישי) אבל אני יודעת שאת שלמה אם היצירה הזאת ולכן זה לא יקרה.
המשיכי והצליחי!
שנה של צמיחה ויצירה...:)
טוב,
כשהופנתי לכאן לא ציפיתי למצוא מה שמצאתי...
אני ראיתי כאן משחק מילים אבל לא הרגשתי שאני ממש מתחברת...אולי בגלל שיש קצת קודים בשיר..כאילו מנעת מאיתנו הרבה פרטים שהיו יכולים להיות רלוונטים להבנת הרגש שאת מנסה להעביר.
דווקא אחרי הקריאה של מה שכתבת לישי שור אני יותר אוהבת את זה ומתחברת כי אני רואה שיש כאן רצון מתוק ואמיתי ולא ניסיון לשחק עם מילים ואסוציאציות...
את צריכה לשמוח אחרי הכל שיש לך כלכך מעט יצירות באתר ובכל זאת "גילו אותך" כלכך מהר...(שהרי יש לך יצירה מומלצת)
אין ספק שמדובר בפוטנציאל ולא בבחורה שסתם כותבת.
הייתי ממליצה להוסיף כמה משפטים (אפילו ממה שהסברת לישי) אבל אני יודעת שאת שלמה אם היצירה הזאת ולכן זה לא יקרה.
המשיכי והצליחי!
שנה של צמיחה ויצירה...:)
איש התווים15/10/2006 18:05:37 כתבתי את תגובתי לפני שהמשכתי לקרוא את תגובתך לישי שור, כפי שביקשת
נראה בשיר כאילו עברת חוויה של "התייבשות" (היה ונעלם), וכעת את רוצה חזרה את הרטיבות, את החיוּת.
האם ההתייבשות הזאת הייתה בכתיבה? או אולי באהבה?
ההתחברות האישית שלי לשיר היא שלפעמים אני מרגיש כאילו אני מאבד את יכולת היצירה שלי (סוג של בלקאווט), כאילו יש לי רק "חומר" של אחרים...
והתחושה שעלתה לי בזמן שקראתי את השיר הייתה זהה ל"התייבשות" האישית שלי.
תודה
[ליצירה]
סוף סוף שיר שאני מבין. יורה הוא התחלת הגשם, האון, והחיות.והינך מתפללת לקבל את היורה\החיות הזו. וכשם שלאחר היורה ממשיך הגשם ויורד וממלא את הנהרות והימים, כך תמשיכי ותתמלאי בכח חדש. כוחו של אדם הוא רצנו ועל כן בהיותך מלאה בכח הנך למעשה מלאה ברצון.או במילים אחרות את ניהית כולך לרצון.
[ליצירה]
תפילה!
בקשה!
התגשמות התפילה!
האם אהיה מאושרת שלמה עם עצמי?
בית אחד וכה רבות בו, הו מה נפלא שירך זה,
והוא אפילו לא חמשיר! אפילו קצר יותר.
אין לי מילים , אהבתי ואהדתי תודה:
חיים
[ליצירה]
אהבה, התחלתי לקרוא את תגובתך, ואגיב לפני שאמשיך לקרוא..
ההרגשה שהרגשתי בקריאה ראשונה, היא של הלם מול עוצמה לא מובנת (הרגשה איכותית מאד ביחס לקריאה ראשונה של שיר)!
בקריאה השניה, קלטתי איך עוצמה שורשית מאד, שמתבטאת ברצון (שהוא הכח השורשי ביותר), מתחילה לנבוע ולמלא חיים בכל כוחות הנפש.
לבסוף חוזרים כוחות החיים בחזרה אל הרצון, לודא שהכל זורם לפי הכוונה המקורית.
ככלל, נהנתי מאד!
מקווה שהצלחתי להסביר מעט את ההרגשה.
עכשיו אוכל להמשיך לקרוא את התגובה שלך.
[ליצירה]
ישי-
את השיר הזה אני הכי אוהבת. אני חושבת שהוא גמור ולא נראה לי שאני אוסיף לו עוד הרחבות.
אני חושבת שהמדד אם שיר טוב הוא אם אנשים יכולים להתחבר אליו מנקודת המבט שלהם גם אם הם לא מבינים עד הסוף.
בכל אופן אני אסביר לך מה הרגשתי כשכתבתי את השיר. אני מקווה שאנשים יגיבו לשיר בלי שהם קוראים את ההסבר כי ההסבר קצת יכול להמעיט מהשיר עצמו. (אם מישהו אחר קורא את השורות האלה בבקשה תגיב לפני שאתה ממשיך לקרוא):
אני הרגשתי שאני מחכה שיהיו לי כוחות של חיות ושאני ארצה לעשות דברים.שיהיה לי איזשהו רצון.רציתי שינחיתו את הרצון לחיות מבחוץ כמו יורה (הגשם הראשון). כמו זריקת מרץ ואנרגיה. וכך הימים שלי יתחדשו (כקדם) וגם הים והנהרות שבתוכי יתחילו שוב לזרום- כוחות החיים שלי. וכך אני מסיימת בשאלה(גם שאלה וגם משאלה)-האם אני אהיה לרצון כלפי עצמי כלפי א-לוהים וכלפי החברה? והאם יהיה בי רצון?
עד כאן ניתוח השיר. אני מקווה שעכשיו אתה מבין את השיר ואשמח אם אתה מצאת בו עוד משהו חדש. אשמח לתגובות.
אהבה
[ליצירה]
כפי שאמרתי...
כפי שאמרתי, הרבה רגש ומחשבה נתונים בכל מילה הכתובה כאן.
עכשיו היצירה יותר ברורה. הערפל התפזר, ועיני מאירות...
מדוע את מחפשת כוחות לחיות? קיבלנו את הכוחות האלו עם יצירתנו! הבעיה היא להשתמש בכוחות אלה לטובה... וכמו שאמרת - "האהיה לרצון?"
מילים חזקות... כוח רב טמון בדברים כה קטנים.
[ליצירה]
המיסתוריות...
קשה, קשה. קשה להבין מה המטרה בשיר, ואני מבין שאת בטח יודעת מה כל מילה טומנת.
מה את אומרת, אולי תנסי להרחיב קצת, לתת עוד משהו? אינני רוצה להציק, אבל הסקרנות מכרסמת בי כסכינים.
כן, אפשר להבין מעט, ואני אולי תופס בקצה החוט. הרגש.... הרגש..... השיר מעלה רגש, אך אין דבר שיוציא אותו להבנת המוח.
מדהים איך אנשים מצליחים להכניס כ"כ הרבה רגש לקובץ מילים כה קטן.
[ליצירה]
למאיר
גם אם אין צורך בתשובה אני מרגישה צורך להגיב!
אני חושבת שזה קצת יהיר מצדך להגיד שאין צורך בתגובה כאילו אתה יודע הכל ומה שאתה אומר זו האמת לאמיתה ושאם אתה אומר שזה קשקוש אז זה קשקוש! ואין צורך בתגובה כי אתה לא מעוניין לשמוע קול אחר חוץ מהקול שלך. נראה לי שאם תקרא שוב את הקטע אני בטוחה שתוכל למצוא בו גרעין אמת. אני בכל אופן הרגשתי גרעין גדול מאד של אמת ואני לא חושבת שישי כותב בלי לחשוב... עכשיו רק מעניין אותי מה האדם שיודע הכל כותב...
בכל אופן עוד לא הסתכלתי ביצירות שלך... נחכה ונראה...
[ליצירה]
כשמישהו כותב שיר על מאורע הוא לא מתכוון שכל אחד יגיב ל"האם אני מסכים או לא מסכים לרצח יצחק רבין" אנא קוראים נכבדים הגיבו לשיר. ואם אתם מסכימים לרצח רבין בבקשה מילאו פיכם מים. כאן זה לא הבמה להגיד מה דעתכם הפוליטית. הבמה היא ברשימת היצירות שלכם.
תודה.
סתם מישהי שקראה את התגובות.
[ליצירה]
אהבתי את המשפט-
תפוס אותו בזנב ואני אתפוס את דונדוניו...
חזק...
בהחלט יצירתי אך חסר תיאור הקרב ואיך הגיעה הסבתא... הסוף דרוש שיפוץ.
סך הכל- נחמד ומופרע
[ליצירה]
מתי / רחל
הם רק הם נותרו לי
רק בהם בלבד
לא ינעץ המוות סכינו החד
במתווה הדרך בערוב היום
יקיפוני חרש ילווני דום
ברית אמת היא לנו
קשר לא נפרד
רק אשר אבד לי
קנייני לעד
סתם אסוציאציה ראשונית שעלתה מהשיר בכלל לא בטוחה שיש קשר הדוק ביניהם
[ליצירה]
אני הראשונה שקראה את היצירה...
אך היא נראית לי התחלה של שיר כדאי לפתח זאת.
שתעביר עוד משהו חוץ מתיאור מצב.
זאת לעניות דעתי אך אינך חייב לקבל זאת.
תגובות