סוף סוף שיר שאני מבין. יורה הוא התחלת הגשם, האון, והחיות.והינך מתפללת לקבל את היורה\החיות הזו. וכשם שלאחר היורה ממשיך הגשם ויורד וממלא את הנהרות והימים, כך תמשיכי ותתמלאי בכח חדש. כוחו של אדם הוא רצנו ועל כן בהיותך מלאה בכח הנך למעשה מלאה ברצון.או במילים אחרות את ניהית כולך לרצון.
תפילה!
בקשה!
התגשמות התפילה!
האם אהיה מאושרת שלמה עם עצמי?
בית אחד וכה רבות בו, הו מה נפלא שירך זה,
והוא אפילו לא חמשיר! אפילו קצר יותר.
אין לי מילים , אהבתי ואהדתי תודה:
חיים
אהבה, התחלתי לקרוא את תגובתך, ואגיב לפני שאמשיך לקרוא..
ההרגשה שהרגשתי בקריאה ראשונה, היא של הלם מול עוצמה לא מובנת (הרגשה איכותית מאד ביחס לקריאה ראשונה של שיר)!
בקריאה השניה, קלטתי איך עוצמה שורשית מאד, שמתבטאת ברצון (שהוא הכח השורשי ביותר), מתחילה לנבוע ולמלא חיים בכל כוחות הנפש.
לבסוף חוזרים כוחות החיים בחזרה אל הרצון, לודא שהכל זורם לפי הכוונה המקורית.
ככלל, נהנתי מאד!
מקווה שהצלחתי להסביר מעט את ההרגשה.
עכשיו אוכל להמשיך לקרוא את התגובה שלך.
ישי-
את השיר הזה אני הכי אוהבת. אני חושבת שהוא גמור ולא נראה לי שאני אוסיף לו עוד הרחבות.
אני חושבת שהמדד אם שיר טוב הוא אם אנשים יכולים להתחבר אליו מנקודת המבט שלהם גם אם הם לא מבינים עד הסוף.
בכל אופן אני אסביר לך מה הרגשתי כשכתבתי את השיר. אני מקווה שאנשים יגיבו לשיר בלי שהם קוראים את ההסבר כי ההסבר קצת יכול להמעיט מהשיר עצמו. (אם מישהו אחר קורא את השורות האלה בבקשה תגיב לפני שאתה ממשיך לקרוא):
אני הרגשתי שאני מחכה שיהיו לי כוחות של חיות ושאני ארצה לעשות דברים.שיהיה לי איזשהו רצון.רציתי שינחיתו את הרצון לחיות מבחוץ כמו יורה (הגשם הראשון). כמו זריקת מרץ ואנרגיה. וכך הימים שלי יתחדשו (כקדם) וגם הים והנהרות שבתוכי יתחילו שוב לזרום- כוחות החיים שלי. וכך אני מסיימת בשאלה(גם שאלה וגם משאלה)-האם אני אהיה לרצון כלפי עצמי כלפי א-לוהים וכלפי החברה? והאם יהיה בי רצון?
עד כאן ניתוח השיר. אני מקווה שעכשיו אתה מבין את השיר ואשמח אם אתה מצאת בו עוד משהו חדש. אשמח לתגובות.
אהבה
כפי שאמרתי, הרבה רגש ומחשבה נתונים בכל מילה הכתובה כאן.
עכשיו היצירה יותר ברורה. הערפל התפזר, ועיני מאירות...
מדוע את מחפשת כוחות לחיות? קיבלנו את הכוחות האלו עם יצירתנו! הבעיה היא להשתמש בכוחות אלה לטובה... וכמו שאמרת - "האהיה לרצון?"
מילים חזקות... כוח רב טמון בדברים כה קטנים.
קשה, קשה. קשה להבין מה המטרה בשיר, ואני מבין שאת בטח יודעת מה כל מילה טומנת.
מה את אומרת, אולי תנסי להרחיב קצת, לתת עוד משהו? אינני רוצה להציק, אבל הסקרנות מכרסמת בי כסכינים.
כן, אפשר להבין מעט, ואני אולי תופס בקצה החוט. הרגש.... הרגש..... השיר מעלה רגש, אך אין דבר שיוציא אותו להבנת המוח.
מדהים איך אנשים מצליחים להכניס כ"כ הרבה רגש לקובץ מילים כה קטן.
טוב,
כשהופנתי לכאן לא ציפיתי למצוא מה שמצאתי...
אני ראיתי כאן משחק מילים אבל לא הרגשתי שאני ממש מתחברת...אולי בגלל שיש קצת קודים בשיר..כאילו מנעת מאיתנו הרבה פרטים שהיו יכולים להיות רלוונטים להבנת הרגש שאת מנסה להעביר.
דווקא אחרי הקריאה של מה שכתבת לישי שור אני יותר אוהבת את זה ומתחברת כי אני רואה שיש כאן רצון מתוק ואמיתי ולא ניסיון לשחק עם מילים ואסוציאציות...
את צריכה לשמוח אחרי הכל שיש לך כלכך מעט יצירות באתר ובכל זאת "גילו אותך" כלכך מהר...(שהרי יש לך יצירה מומלצת)
אין ספק שמדובר בפוטנציאל ולא בבחורה שסתם כותבת.
הייתי ממליצה להוסיף כמה משפטים (אפילו ממה שהסברת לישי) אבל אני יודעת שאת שלמה אם היצירה הזאת ולכן זה לא יקרה.
המשיכי והצליחי!
שנה של צמיחה ויצירה...:)
טוב,
כשהופנתי לכאן לא ציפיתי למצוא מה שמצאתי...
אני ראיתי כאן משחק מילים אבל לא הרגשתי שאני ממש מתחברת...אולי בגלל שיש קצת קודים בשיר..כאילו מנעת מאיתנו הרבה פרטים שהיו יכולים להיות רלוונטים להבנת הרגש שאת מנסה להעביר.
דווקא אחרי הקריאה של מה שכתבת לישי שור אני יותר אוהבת את זה ומתחברת כי אני רואה שיש כאן רצון מתוק ואמיתי ולא ניסיון לשחק עם מילים ואסוציאציות...
את צריכה לשמוח אחרי הכל שיש לך כלכך מעט יצירות באתר ובכל זאת "גילו אותך" כלכך מהר...(שהרי יש לך יצירה מומלצת)
אין ספק שמדובר בפוטנציאל ולא בבחורה שסתם כותבת.
הייתי ממליצה להוסיף כמה משפטים (אפילו ממה שהסברת לישי) אבל אני יודעת שאת שלמה אם היצירה הזאת ולכן זה לא יקרה.
המשיכי והצליחי!
שנה של צמיחה ויצירה...:)
איש התווים15/10/2006 18:05:37 כתבתי את תגובתי לפני שהמשכתי לקרוא את תגובתך לישי שור, כפי שביקשת
נראה בשיר כאילו עברת חוויה של "התייבשות" (היה ונעלם), וכעת את רוצה חזרה את הרטיבות, את החיוּת.
האם ההתייבשות הזאת הייתה בכתיבה? או אולי באהבה?
ההתחברות האישית שלי לשיר היא שלפעמים אני מרגיש כאילו אני מאבד את יכולת היצירה שלי (סוג של בלקאווט), כאילו יש לי רק "חומר" של אחרים...
והתחושה שעלתה לי בזמן שקראתי את השיר הייתה זהה ל"התייבשות" האישית שלי.
תודה
[ליצירה]
סוף סוף שיר שאני מבין. יורה הוא התחלת הגשם, האון, והחיות.והינך מתפללת לקבל את היורה\החיות הזו. וכשם שלאחר היורה ממשיך הגשם ויורד וממלא את הנהרות והימים, כך תמשיכי ותתמלאי בכח חדש. כוחו של אדם הוא רצנו ועל כן בהיותך מלאה בכח הנך למעשה מלאה ברצון.או במילים אחרות את ניהית כולך לרצון.
[ליצירה]
תפילה!
בקשה!
התגשמות התפילה!
האם אהיה מאושרת שלמה עם עצמי?
בית אחד וכה רבות בו, הו מה נפלא שירך זה,
והוא אפילו לא חמשיר! אפילו קצר יותר.
אין לי מילים , אהבתי ואהדתי תודה:
חיים
[ליצירה]
אהבה, התחלתי לקרוא את תגובתך, ואגיב לפני שאמשיך לקרוא..
ההרגשה שהרגשתי בקריאה ראשונה, היא של הלם מול עוצמה לא מובנת (הרגשה איכותית מאד ביחס לקריאה ראשונה של שיר)!
בקריאה השניה, קלטתי איך עוצמה שורשית מאד, שמתבטאת ברצון (שהוא הכח השורשי ביותר), מתחילה לנבוע ולמלא חיים בכל כוחות הנפש.
לבסוף חוזרים כוחות החיים בחזרה אל הרצון, לודא שהכל זורם לפי הכוונה המקורית.
ככלל, נהנתי מאד!
מקווה שהצלחתי להסביר מעט את ההרגשה.
עכשיו אוכל להמשיך לקרוא את התגובה שלך.
[ליצירה]
ישי-
את השיר הזה אני הכי אוהבת. אני חושבת שהוא גמור ולא נראה לי שאני אוסיף לו עוד הרחבות.
אני חושבת שהמדד אם שיר טוב הוא אם אנשים יכולים להתחבר אליו מנקודת המבט שלהם גם אם הם לא מבינים עד הסוף.
בכל אופן אני אסביר לך מה הרגשתי כשכתבתי את השיר. אני מקווה שאנשים יגיבו לשיר בלי שהם קוראים את ההסבר כי ההסבר קצת יכול להמעיט מהשיר עצמו. (אם מישהו אחר קורא את השורות האלה בבקשה תגיב לפני שאתה ממשיך לקרוא):
אני הרגשתי שאני מחכה שיהיו לי כוחות של חיות ושאני ארצה לעשות דברים.שיהיה לי איזשהו רצון.רציתי שינחיתו את הרצון לחיות מבחוץ כמו יורה (הגשם הראשון). כמו זריקת מרץ ואנרגיה. וכך הימים שלי יתחדשו (כקדם) וגם הים והנהרות שבתוכי יתחילו שוב לזרום- כוחות החיים שלי. וכך אני מסיימת בשאלה(גם שאלה וגם משאלה)-האם אני אהיה לרצון כלפי עצמי כלפי א-לוהים וכלפי החברה? והאם יהיה בי רצון?
עד כאן ניתוח השיר. אני מקווה שעכשיו אתה מבין את השיר ואשמח אם אתה מצאת בו עוד משהו חדש. אשמח לתגובות.
אהבה
[ליצירה]
כפי שאמרתי...
כפי שאמרתי, הרבה רגש ומחשבה נתונים בכל מילה הכתובה כאן.
עכשיו היצירה יותר ברורה. הערפל התפזר, ועיני מאירות...
מדוע את מחפשת כוחות לחיות? קיבלנו את הכוחות האלו עם יצירתנו! הבעיה היא להשתמש בכוחות אלה לטובה... וכמו שאמרת - "האהיה לרצון?"
מילים חזקות... כוח רב טמון בדברים כה קטנים.
[ליצירה]
המיסתוריות...
קשה, קשה. קשה להבין מה המטרה בשיר, ואני מבין שאת בטח יודעת מה כל מילה טומנת.
מה את אומרת, אולי תנסי להרחיב קצת, לתת עוד משהו? אינני רוצה להציק, אבל הסקרנות מכרסמת בי כסכינים.
כן, אפשר להבין מעט, ואני אולי תופס בקצה החוט. הרגש.... הרגש..... השיר מעלה רגש, אך אין דבר שיוציא אותו להבנת המוח.
מדהים איך אנשים מצליחים להכניס כ"כ הרבה רגש לקובץ מילים כה קטן.
[ליצירה]
א. שיר נועד להיות מושלם!
ב. השיר טוב קצת ארוך מדי לטעמי הייתי משמיטה את הבית "ומתוך כל השקט" לעניות דעתי הוא מיותר, הקוראים מבינים גם בלי שיאכילו אותם בכפית.
חוץ מזה הרעיון חזק ומועבר בצורה יפה.
תודה לך.
אהבה
[ליצירה]
תארת באופן מעולה את הליכות היוצר ותהליכי היצירה.
מספר הערות (שלא חייבים להתיחס אליהן אני אדם בקורתי מדי לפעמים...):
אהבתי מאד את השורה "שקר האלוהים ואמיתו" רק חשבתי שכדאי לדייק לאמת של מי אתה מתכוון לאמת של האלהים או לאמת של היוצר... או שאתה רוצה שזה יישתמע לשתי הפנים?
בסוף היה לי קצת מעיק השימוש הרב מדי לטעמי בצירוף המילים "שומה על" זהו צירוף יפה אך אני אוהבת שכותבים עם יותר גיוון אך זה תלוי בטעם...
חוץ מזה יש לך גם טעות בהקלדה כנראה בשורה "ושינם גם אלו שנוטלים את האקדח" אני חושבת שהתכוונת למילה "וישנם".
סך הכל הקט מאד נגע בי. אשמח אם תכנס ליצירות שלי ותגיב.
אהבה. (אחות של אליה...)
[ליצירה]
זהירות שביר- כמובן שאני שמחה שהיצירה מומלצת, אבל גם אני לא הייתי ממליצה על היצירה הזאת. היא לא מספיק מלוטשת. כמובן שהדבר הראשון שהייתי משמיטה זה המשפט קול דממה דקה אך עדין לא חשבתי על תחליף לכן המשפט היפה אך החרוש נשאר בינתים. אך בכל זאת אני אוהבת את היצירה הזאת המתארת באופן יפה לדעתי את ההסתכלות שלי על אלהים. כמובן שכל היצירה שווה בעיקר בגלל שלושת השורות האחרונות אך הן לא היו מובנות בלעדי השיר כולו לכן השארתי אותו בינתיים, עד לרגע ההשראה הבא.
אך אם את רוצה לשמוע המלצה שלי על שיר שלי שלדעתי הוא גמור ומלוטש אשמח אם תקראי את- "רצון". ואשמח מאד גם לתגובות הערות והארות.
בזאת נגמר נאומי להיום,
אהבה
[ליצירה]
מדהים.
קשה לי כל כך לקרא דברים כאלה.
רק התנחמתי בהערות שאת עדיין מאמינה בדרקונים ובפיות.
גם לי יש לפעמים רגעים של קטנות אמונה.
לכן אני קוראת אך קשה לי לקרא דברי כפירה כאלו.
וישי-
עליך לא הייתי מאמינה...
משעשע?
-מזעזע.
תגובות