תמרור: קשה לי עם הדרישה של הבית האחרון. קפץ לי מול הפרצוף (סליחה, מול ה"פנים") משפט בסגנון "מה ששנוא עליך...."
בכל זאת נגעה בי הצעקה שמשתמעת מהשיר: "אני קיים!" שימי-לב... אני פה. סימן: אין מה לעשות המילים שלך פועלות!
(ציון: מי אני שאחלק ציונים?)
תודה,
בועז
[ליצירה]
אוי רחל
תמרור: קשה לי עם הדרישה של הבית האחרון. קפץ לי מול הפרצוף (סליחה, מול ה"פנים") משפט בסגנון "מה ששנוא עליך...."
בכל זאת נגעה בי הצעקה שמשתמעת מהשיר: "אני קיים!" שימי-לב... אני פה. סימן: אין מה לעשות המילים שלך פועלות!
(ציון: מי אני שאחלק ציונים?)
תודה,
בועז
[ליצירה]
מקסים.
אכן... אנו זקוקים לאורות אלה.
* כתיבה נהדרת. וויתור על חרוזים. זרימה הנשפכת יחד עם אור הנרות. יפה!
* אהבתי את הסיום... מילה יחידה המחברת את המעגל המחשמל הזה.
* התמונה שהצגת באור כ"כ זוהר ויפה קצת מטושטשת. מה הם כל האורות האלה? מאיפה הם צצים? מה הקשר בינם? תמונה? מה תמונה? לדעתי היה צורך לענות על שאלות אלה... אך הפשטות גם מספקת.
תודה!
[ליצירה]
מקסים ומדמיע...
באמת שלא ציפיתי לכתיבה שכזו. מאוד דומה לסגנון שלי משהו. שורות צרות, מסרים חותכים ושפה קולחת.
קבלת מעריץ.
נהניתי. משתתף בכאב (מדומה או שמא אמיתי?).
כדאי לערוך שוב בוורד, כדי לסדר את הסימנים.
תודה!
[ליצירה]
שיר חביב ביותר... מלא רגש.
החרוזים (שסדם משתנה - יפה) נותנים תחושה של מבנה יציב.
הייתי אולי מציע קצת לסדר את השיר מחדש (להפריד בין הקטע האחרון ולהפוך אותו לשני בתים...), וגם לתקן מעט טעויות כמו: והיא (רק) מותירה בי (רק) חלל
חוץ מזה, השיר נחמד מאוד.
[ליצירה]
ואולי בעצם זהו העניין, האינסוף. השאיפה הלאה היא כל עניין השגת האלוקות, ותמיד חייבת להיות זו השאיפה. מהו יהודי העוצר במקום?
כן, ייתכן וגם אם נגיע לאותו עולם הבא יבוא זה שלאחריו ואליו נשאף. אז מה?
נהניתי והשכלתי.
ברוך שובך, בחורי!
-ישי-
תגובות