תמרור: קשה לי עם הדרישה של הבית האחרון. קפץ לי מול הפרצוף (סליחה, מול ה"פנים") משפט בסגנון "מה ששנוא עליך...."
בכל זאת נגעה בי הצעקה שמשתמעת מהשיר: "אני קיים!" שימי-לב... אני פה. סימן: אין מה לעשות המילים שלך פועלות!
(ציון: מי אני שאחלק ציונים?)
תודה,
בועז
[ליצירה]
אוי רחל
תמרור: קשה לי עם הדרישה של הבית האחרון. קפץ לי מול הפרצוף (סליחה, מול ה"פנים") משפט בסגנון "מה ששנוא עליך...."
בכל זאת נגעה בי הצעקה שמשתמעת מהשיר: "אני קיים!" שימי-לב... אני פה. סימן: אין מה לעשות המילים שלך פועלות!
(ציון: מי אני שאחלק ציונים?)
תודה,
בועז
[ליצירה]
הזדהיתי עם הקטע המון...
ראשית, גם לי יש תסבוכים כאלה, דומים... את יודעת מה.
שנית, גם לי יום הולדת בקרוב.
שלישית, אני גם אוהב את הים. (אך את הרוח יותר...)
ממש... מחשבות תאומות.
כתיבה נהדרת.
תודה לך! (ומזל טוב!)
[ליצירה]
אהה...
מקסים.
העיניים כנראה אמורות להיות כאלה אפלות.
הרישומים שלך מדהימים.
אכן, אפשר להוציא הרבה רעיונמות מהיצירה. הלכתי לפי דעתו השנייה של אסף עוד לפני שקראתי אותה.
תודה!
[ליצירה]
אייי. כאב חד. עוד יצירה מדהימה?
* איזו שפה... אתה מרעיד כל פעם מחדש את המיתרים! כ"כ כיף לקרוא!
* כ"כ הרבה "משחקים" כדי ליצור את הרעיון הנפלא הזה... הכותרת, הסיום, משחקי המילים, הדימויים... זה פשוט מקסים!
* הרגש המושקע כאן עצום. גלי האהדה צומחים בקרבי. הצלחה, אין מה לומר.
* תמונה נפלאה. תיאורים זורמים ומהנים.
* כתיבה מצויינת. המעבר במקום והכל מסודר כמו שצריך כדי להעביר את עוצמת השיר.
* כ"כ הרבה סודות טמונים בשיר... והקשר לטבע הופכים אותם ליפים וטהורים. הנקודה העיקרית, לדעתי. הדימויים.
לא צריך להוסיף... אהבתי.
תודה ענקית!
[ליצירה]
שמואל, המילים שלך חזקות וטובות, אבל אתה חי בסרט.
באמת נדמה לך שזה יביא שלום?
נראה לך, שאם נחלק שטחים, יפסיקו את פעולות האיבה?
ד"א, מדוע ראיתי שכתבת רק שירים על הפיגוע הקשה בשפרעם, ולא על כל שאר הפיגועים שהיו בישראל כנגד יהודים?
מדוע אינך בוכה על מוות של אנשים מעמך שלך?
אתה וכל האנשים שחושבים כמוך, אחיי, אתם גורמים לי לכאוב יותר. בבקשה, חשבו בהיגיון, והפסיקו.
בתקווה לחיים מלאי שמחה ואהבה...
תגובות