לא ביקשתיך
שתלעיטיני
מן המר ממר
שבליבך.
לא ביקשתיך
שתלעיטיני
מן האש הצורבת
שבחובך.
גמעתי דמעותייך די,
כעת גמעי את
מדמעותיי.
ישי שור
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ישי זה מקסים! התרגשתי לקרוא, כל הכבוד! [ליצירה]
- [ליצירה] מאד חכם ונועז! נסה לומר את זאת לבחורה ונראה אותך! הו אהבתי ועוד איך! אתה מתחיל להפתח כך אני אוהב אותך! חיים [ליצירה]
- [ליצירה] שיר חזק [ליצירה]
- [ליצירה] את זה אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] חד כתער , צורב ובהיר כשמש. נפלא. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי רחל תמרור: קשה לי עם הדרישה של הבית האחרון. קפץ לי מול הפרצוף (סליחה, מול ה"פנים") משפט בסגנון "מה ששנוא עליך...." בכל זאת נגעה בי הצעקה שמשתמעת מהשיר: "אני קיים!" שימי-לב... אני פה. סימן: אין מה לעשות המילים שלך פועלות! (ציון: מי אני שאחלק ציונים?) תודה, בועז [ליצירה]
- [ליצירה] חיוך. עוד אחד, גדול יותר. נהניתי. תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] נהניתי. היה טוב. קראתי פעמיים לפחות. לא טוב: * הסיום חלש מדי. לא כ"כ מובן. אני חושב שהיה טוב יותר לסיים בנגיעת רגש מסויימת. לשלב את הצחוק והבכי, או לגרום לשתי הדמויות להחליף תפקידים (זו תבכה וזו תצחק). * אכן, יש משהו בדברי "זהירות שביר". אין כאן יותר מדי עלילה או רקע, פתיחה וסיום, כדי שזה יהיה סיפורת. עם זאת, היצירה תהיה מעולה בתור קטע או משהו דומה. *בניגוד למה שכתבתי בסעיף השני ב"טוב", אני חושב שהמשפט "הדברים האלה בכלל לא הולכים ככה" בשורות 11-12 הוא חריגה שאינה במקום. טוב: * שני אלמנטים: בגרות וילדות. הבגרות - הבכי, המוות, הרצינות. הילדות - הצחוק, האמונה, הפשטות. המלחמה ביניהם מורגשת היטב, ואת מצליחה לעורר אותה בצורה הכי מקסימה שיכולה להיות. * את מעבירה את תחושת הילדות של המספרת גם דרך דו השיח, אך גם דרך הסיפור עצמו. מחשבות של ילדים... את נותנת אווירה מדוייקת. לכן, אני חולק על כל מי שאמר שרמת הכתיבה נמוכה יחסית. היא מצויינת, אבל משומשת ליצירת רושם מסויים. * אהבתי את השורות בהן הדמויות "מסתכלות איך נולדים עיגולים". ה"נולדים" במקום "נוצרים", אולי, מחדיר אותך עוד יותר עמוק למוחם הפשוט של הילדים. גאונות שכזו... הביטויים האחרים גם הם מרהיבים. להעיר אבק... תודה על יצירה עשירת מחשבות ורגשות! [ליצירה]
- [ליצירה] יפה! קטעים הם דברים מאד חופשיים, ולכן תגובותיי יהיו חופשיות. * חייבים להתייחס לתוכן - והוא כה נכון. אני מרגיש זאת בעצמי. צודקת בגדול... * סיום טוב וחסר פגם. * יש מקום קצת להוסיף לכתיבה... אבל עזבי זאת. זה יבוא עם הזמן. יכול להיות שאני פשוט לא יכול לראות זאת בקטע קצר זה. את כותבת נפלא כרגע, ויש לך את זה. המשיכי - לקרוא, לכתוב, ולהאיר את עיניי ביצירות נוגעות וישירות! תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא רואה שום צורך בהרחבת הראש, אך האף אכן מעט כהה. יצירה יפה ומרשימה. תודה לך! [ליצירה]
- [ליצירה] יפה! תרגום יפה ומדוייק המשאיר את החרוזים. היית קצת יכולה לדייק יותר בשורה הראשונה. גם אני נוהג מדי פעם לתרגם שירים מלועזית כדי שיתאימו למבנה שיר טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] קנדה! ארץ הולדתה של אמי... אכן, נוף מקסים, אף שהוא משעמם במיוחד (עצים, עצים, עצים, אגם, עצים, עצים, עצים, אגם, עצים, תחנת דלק, עצים, עצים, עצים, עיר). כן... זכרונות ילדות. גם בארץ לא חסר מה לראות, אבל אתה צודק- יש מקומות שונים. כתיבה נהדרת ותיאור מהמם. תודה לך! [ליצירה]
- [ליצירה] חיים, זה מקסים. אתה מוכשר. (צריך לחזור על כך?) תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] מלא תקווה ושמחה. הלוואי וכולנו היינו חווים רגש זה כל הזמן, ולא פעם אחת. [ליצירה]
- [ליצירה] אין מילים- הכתיבה טובה, עם השוואות חזקות. הירח דווקא הקשיב לי פעם אחת. פעם אחת, יחידה, והוביל אותי בדרך הנכונה. אולי גם את תוכלי לשנות אותו, ואת עצמך? [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד! יצירה בעלת רגש חזק. אציע לא להשתמש במילה פעמיים כדי לחרוז, מכיוון שפעולה כזו פוגעת בחוקי החריזה. תודה רבה לך! [ליצירה]
תגובות