תמרור: קשה לי עם הדרישה של הבית האחרון. קפץ לי מול הפרצוף (סליחה, מול ה"פנים") משפט בסגנון "מה ששנוא עליך...."
בכל זאת נגעה בי הצעקה שמשתמעת מהשיר: "אני קיים!" שימי-לב... אני פה. סימן: אין מה לעשות המילים שלך פועלות!
(ציון: מי אני שאחלק ציונים?)
תודה,
בועז
[ליצירה]
אוי רחל
תמרור: קשה לי עם הדרישה של הבית האחרון. קפץ לי מול הפרצוף (סליחה, מול ה"פנים") משפט בסגנון "מה ששנוא עליך...."
בכל זאת נגעה בי הצעקה שמשתמעת מהשיר: "אני קיים!" שימי-לב... אני פה. סימן: אין מה לעשות המילים שלך פועלות!
(ציון: מי אני שאחלק ציונים?)
תודה,
בועז
[ליצירה]
יפה מאוד, אף שלא הצלחתי להבין את השוני של הסיום (חרוזים?) מכל השיר.
נכתב בדרך לעצרת או שלפני כן?
[ליצירה]
[ליצירה]
מדהים!
התוכן אולי לא מובן בתחילה, אך לאחר ההסבר שלך הכל ברור.
כתיבה טובה מאד, ושפה עוד יותר.
סוף טוב, הכל טוב. (מבחינה טכנית)
שנזכה לטלית תכלת, ללא שום קרעים או טלאים.
תודה!
[ליצירה]
נהדר...
מזדהה כ"כ.
כתיבה קצבית, חלקה, וזורמת, עם חרוזים מושחלים בצורה מצויינת.
המסר, שמועבר בצורה חדה לכל אורך השיר ומקבל משמעות בבית האחרון, מוסיף המון.
אבל למה הצבעים, בפעם השלישית?
מעולה!
[ליצירה]
אהה... סיפורי דריידל. כמה טוב.
* אני רואה שעבדת על הקטע של העריכות. יפה!
* נונסנס שאינו הזוי עד סופו. אין רע בכך. מקסים!
* כתיבה מעולה.
* רעיון מוזר להחריד. (נונסנס, הא?)
לחיי הנונסנס!
תודה.
תגובות