תמרור: קשה לי עם הדרישה של הבית האחרון. קפץ לי מול הפרצוף (סליחה, מול ה"פנים") משפט בסגנון "מה ששנוא עליך...."
בכל זאת נגעה בי הצעקה שמשתמעת מהשיר: "אני קיים!" שימי-לב... אני פה. סימן: אין מה לעשות המילים שלך פועלות!
(ציון: מי אני שאחלק ציונים?)
תודה,
בועז
[ליצירה]
אוי רחל
תמרור: קשה לי עם הדרישה של הבית האחרון. קפץ לי מול הפרצוף (סליחה, מול ה"פנים") משפט בסגנון "מה ששנוא עליך...."
בכל זאת נגעה בי הצעקה שמשתמעת מהשיר: "אני קיים!" שימי-לב... אני פה. סימן: אין מה לעשות המילים שלך פועלות!
(ציון: מי אני שאחלק ציונים?)
תודה,
בועז
[ליצירה]
נהדר!
יש זרימה כמעט מלאה, והכתיבה משלימה הכל. יפה!
הסיום קצת דורש המשך...
והרעיון לא מודגש מספיק - הוא מעורפל. עוד השפעה של התמקדות יתר בחריזה. הרפה ממנה.
הצלחתי לצייר במוחי את שירתך - משמע התיאורים היו מספקים דיים גם ללא הרעיון. עבודה טובה.
מה שרגש האהבה יכול לעשות...
תודה!
[ליצירה]
בשירך הנהדר הזכרת הרבה נקודות שעליהם אנו צריכים לעבוד.
כן, אנחנו צריכים להמשיך. לא די במעשינו אלה. יש עוד הרבה מה לעשות, מה לתקן, על מה לבכות.
ולא, עדיין לא נגמרה מלאכת הפינוי, ובעז"ה לא תסתיים.
"חזק ונתחזק בעד עמינו וערי אלוקינו."
יפה!
[ליצירה]
אין דבר רע באריכות
העיקר שזה עוזר להרחיב ולבטא את הרגש.
אני חייב לציין שהתפעלתי מאיך שאת מצליחה להוציא את זה החוצה...
אני בעצמי, בשירה שלי, רושם דברים כאלה רק בתוך מעטה גדול של דימויים... שרק אני מבין.
איני יכול להגיד לך להתעודד, כי אני עצמי מרגיש כמוך,
אך היצירה הזאת באמת מבטאת הרבה.
כתיבה נפלאה.
[ליצירה]
סיפור נחמד הכתוב בצורה טובה, אך אני בטוח שהיית יכול לערוך אותו ולסדר אותו קצת בוורד או משהו, כי יש הרבה אותיות מושמטות וטעויות פיסוק.
עצוב, אך לכל דבר סוף, וכך זה כשלא מתאמצים שני הצדדים...
תגובות