תמרור: קשה לי עם הדרישה של הבית האחרון. קפץ לי מול הפרצוף (סליחה, מול ה"פנים") משפט בסגנון "מה ששנוא עליך...."
בכל זאת נגעה בי הצעקה שמשתמעת מהשיר: "אני קיים!" שימי-לב... אני פה. סימן: אין מה לעשות המילים שלך פועלות!
(ציון: מי אני שאחלק ציונים?)
תודה,
בועז
[ליצירה]
אוי רחל
תמרור: קשה לי עם הדרישה של הבית האחרון. קפץ לי מול הפרצוף (סליחה, מול ה"פנים") משפט בסגנון "מה ששנוא עליך...."
בכל זאת נגעה בי הצעקה שמשתמעת מהשיר: "אני קיים!" שימי-לב... אני פה. סימן: אין מה לעשות המילים שלך פועלות!
(ציון: מי אני שאחלק ציונים?)
תודה,
בועז
[ליצירה]
הלך... אני פשוט חייב להעריך אותך, בעיקר בגלל ששירי אבל עדיין לא הצלחתי לפתח, ואני מרגיש שותף כשאנשים אחרים כותבים על האבל שאני חש ואני קורא אותו ומגיב.
אז ככה:
* הכתיבה טובה. שפה עשירה.
* חוסר החריזה לא מוסיף ולא גורע. חריזה יכולה להוסיף אם משתמשים בה נכון, אך לרוב אין עושים זאת. יפה עשית שבחרת לא להשתמש בחרוזים (יש גם איזושהיא הסתייגות מלכתוב בחרוזים בשירי אבל והספד, כמובן)
* התמונה שהיטבת לתאר בדו-משמעות עושה את עבודתה בצורה מוצלחת ביותר.
* לא מצאתי פגמים משמעותיים, וזה נזקף לטובתך. שכוייח!
אני מכיר את החב'רה שנרצחו (בעקיפין, לפחות). אכן, נהיה קצת קריר בלב...
תודה שהעלת זאת בפנינו.
[ליצירה]
מצויין.
גם אני היו מאלה שהופתעו. לאורך כל היצירה לא הבנתי את עמדתך, ונותרתי מבולבל. רק בסופה הבנתי...
כנראה שאני לא מכיר את המציאות הזו דווקא, על אף שאני מכיר אוכלוסייה דומה.
כתיבה מעולה.
תודה!
[ליצירה]
מעניין... לדמיין את מנהגיהם של אבותיי (צד אחד של משפחתי גם הוא מחסידות אירופה), ולחשוב על כך בעת בה אני סועד את סעודתי השלישית בשבת קודש.
תודה על השיתוף, והמתכון!
[ליצירה]
אהה... סיפורי דריידל. כמה טוב.
* אני רואה שעבדת על הקטע של העריכות. יפה!
* נונסנס שאינו הזוי עד סופו. אין רע בכך. מקסים!
* כתיבה מעולה.
* רעיון מוזר להחריד. (נונסנס, הא?)
לחיי הנונסנס!
תודה.
[ליצירה]
מזדהה עמוקות...
גם אני מרגיש צורך להודות, אבל תמיד עומדת העצבות...
תנגני קצת, תשמעי מוסיקה, ואולי תפיקי את השמחה הקיימת.
ולא להתייאש!
כתיבה נהדרת וכנה...
תודה!
תגובות