תמרור: קשה לי עם הדרישה של הבית האחרון. קפץ לי מול הפרצוף (סליחה, מול ה"פנים") משפט בסגנון "מה ששנוא עליך...."
בכל זאת נגעה בי הצעקה שמשתמעת מהשיר: "אני קיים!" שימי-לב... אני פה. סימן: אין מה לעשות המילים שלך פועלות!
(ציון: מי אני שאחלק ציונים?)
תודה,
בועז
[ליצירה]
אוי רחל
תמרור: קשה לי עם הדרישה של הבית האחרון. קפץ לי מול הפרצוף (סליחה, מול ה"פנים") משפט בסגנון "מה ששנוא עליך...."
בכל זאת נגעה בי הצעקה שמשתמעת מהשיר: "אני קיים!" שימי-לב... אני פה. סימן: אין מה לעשות המילים שלך פועלות!
(ציון: מי אני שאחלק ציונים?)
תודה,
בועז
[ליצירה]
אהבתי!
אהבתי מאוד...
כתיבה נהדרת... ואכן, הלוואי ותפילה זו תתגשם.
יפה!
(אגב... אפשר להגדיל/להקטין את הכתב ב"אקספלור" שלכם ע"י לחיצה על "View/[מה שזה לא יהיה בעברית]" ואז על "גודל טקסט [Text Size]".
הגודל המומלץ הוא הבינוני, והוא אמור להיות ברירת המחדל. בהצלחה!)
[ליצירה]
או. סוף חזק להפליא.
מילים עשירות ומקובעות היטב.
לא אתחיל לנתח את השיר (אני אף פעם לא עושה זאת, אבל בשביל העיקרון) כרגע, אך אני בטוח שאני מרגיש.
נהדר.
תודה לך!
[ליצירה]
אהבה?
זה קורה, וחבל שזה ככה. למה איננו משנים שום דבר בנוגע לזה? אפשר לומר לזכות זוג זה שהם הגיעו בכלל לחתונת הזהב...
השיר רשום עם זרימה טובה של חרוזים, ותיאור נכבד של המקרה המתואר בשיר. יפה!
[ליצירה]
ים ומדבר? גירוש?
בכל זאת,
אהבתי את ההאנשות האיתנות שנתת לענבים. אני אוהב שמדברים ככה לצמחים.
נתת חיות לרגש.
חשתי קצת ניתוק בין רמת הפיטויות של הבית השני והראשון. הם נכתבו יחד?
כתיבה מהנה.
תודה על הכאב!
[ליצירה]
יפה.
קצת מזכיר את המדרש ההוא על "שני המאורות הגדולים".
גם אני אוהב את הלילה. הצבע הכחול אינו סמל לבדידות ועצב. זה צבע של כוח, של חוזק ובו זמנית של רוגע.
תודה!
תגובות