על הלחם לבדו ישב האדם
ניצן ופרח
-
אני בן אדם. הפתעה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] חמוד ביותר. [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים. איזה כישרון.... כל הכבוד. [ליצירה]
- [ליצירה] הפסל יפה והרעיון משעשע אך הצילום לא מוצלח כלל. [ליצירה]
- [ליצירה] פששש מצוין! זווית מוצלחת ביותר לעניות דעתי. תודה לך. [ליצירה]
- [ליצירה] נכון. התכוונתי לפסל, לא לצילום. אם כי לדעתי גם הצילום לא כל כך גרוע. [ליצירה]
- [ליצירה] אני איתה ^. פסל באמת יפה ורעיון משעשע, אבל הצילום ממש ממש לא טוב. יכולת להשקיע גם בזה. [ליצירה]
- [ליצירה] וואלה נראה כמו לחם. |אייקון ריק מתוכן| יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] דווקא יש בצילום ציוריות כזאת. גם הזוית לא רעה והפוקוס על הסכין. מה שקצת הורס זה התאורה והזוית המעצבנת-משהו של השולחן שנראה כאילו עיקמו אותו ביחס לצילום. אהבתי בסך הכל. [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד, אדיר פשוט אחלה רעיון... [ליצירה]
- [ליצירה] עשית מעשה שלא יעשה וחיברת בין הלחם היום יומי העגול לבין החלות המרובעות של שבת ועוד חיטה מלאה?! אחלה רעיון [ליצירה]
- [ליצירה] כיף לך. אצלי זה מילה נכתבת, שורה נמחקת. נס שבקצב הזה אני מצליחה להוציא משהו. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] עכשיו, אחרי שהכל נגמר, אני מרגישה שהתמונה הופכת ליותר ויותר כואבת. כבר מזמן לא ראיתי מישהו עם צמיד של "צה"ל אנחנו איתך", וזה כבר לא רק הקונפליקט של האם אנחנו אוהבים את צהל ומזדהים, אלא חד יותר - האם באמת צה"ל וההתיישבות הם לא אויבים? אודיה, אשמח אם תגיבי. [ליצירה]
- [ליצירה] אוה, מקסים. הערצתי נתונה לך. (שאיפת חיי היא לצלם תמונה אמיתית של "תפיסת רגע", ושהיא תהיה כל כך טובה מבחינת קומפוזיציה וזווית שיחשבו שהיא מבוימת) נדמה לי שאם היית מצלמת מהצד השני היתה נוצרת יותר אשליה של תקשורת ביניהם, אבל זה הניצול המקסימלי של התנאים שהיו לך. צילמת בפילם חום-לבן? [ליצירה]
- [ליצירה] ברוך שהבדיל בין איש לאשה בין שתיקה ללחישה ונתן לנו את הכח לחבר. (את מתוקה) [ליצירה]
- [ליצירה] זו תמונה שאני צילמתי, כמובן על פי התמונה המפורסמת. [ליצירה]
- [ליצירה] אוקי, עכשיו ביתר פירוט: אל ראש צוקים ניכר מבט, - לדעתי המילה "נישא" מתאימה יותר מ"ניכר". צלול כמעיין. בערב זך, כדמות מלאך, שכן בצל ענן. ירד כוכב, אפוף כעב,-צ"ל "אפוף בעב" - הלא כן? עטף מאור ליבי, טרם סתיו, בנחל כזב,-"נחל כזב" - משחק יפה. ואהבתי גם את החריזה הפנימית של השורה, שמוסיפה המון. עוד בכי, תמרורים. לעת זריחה, על שביל בריחה, אלחש סודות הלב, אזיל דמעה, אקשיב כמעה,-צ"ל "קמעה". ללב אבוד, כואב. - בגדול - חריזה של "לב" עם "כואב" היא כבר משומשת עד לזרא. זה שיר אווירה יפה. אם אתה רוצה לבטא רגש - אז עדיף היה לפתח את השיר הזה, לתת יותר מקום לאישי שלך. :-) [ליצירה]
- [ליצירה] ???? למה באמת? אולי כי יש לך דמיון פורה יתר על המידה. בעצם, עכשיו שאמרת פתאום אני שמה לב שזה באמת מזכיר ג'ירפה. [ליצירה]
- [ליצירה] (שתיקה) [ליצירה]
- [ליצירה] אם היה אפשר להכניס לאהודות פעמיים, הייתי עושה את זה. [ליצירה]
תגובות