על הלחם לבדו ישב האדם
ניצן ופרח
-
אני בן אדם. הפתעה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] חמוד ביותר. [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים. איזה כישרון.... כל הכבוד. [ליצירה]
- [ליצירה] הפסל יפה והרעיון משעשע אך הצילום לא מוצלח כלל. [ליצירה]
- [ליצירה] פששש מצוין! זווית מוצלחת ביותר לעניות דעתי. תודה לך. [ליצירה]
- [ליצירה] נכון. התכוונתי לפסל, לא לצילום. אם כי לדעתי גם הצילום לא כל כך גרוע. [ליצירה]
- [ליצירה] אני איתה ^. פסל באמת יפה ורעיון משעשע, אבל הצילום ממש ממש לא טוב. יכולת להשקיע גם בזה. [ליצירה]
- [ליצירה] וואלה נראה כמו לחם. |אייקון ריק מתוכן| יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] דווקא יש בצילום ציוריות כזאת. גם הזוית לא רעה והפוקוס על הסכין. מה שקצת הורס זה התאורה והזוית המעצבנת-משהו של השולחן שנראה כאילו עיקמו אותו ביחס לצילום. אהבתי בסך הכל. [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד, אדיר פשוט אחלה רעיון... [ליצירה]
- [ליצירה] עשית מעשה שלא יעשה וחיברת בין הלחם היום יומי העגול לבין החלות המרובעות של שבת ועוד חיטה מלאה?! אחלה רעיון [ליצירה]
- [ליצירה] אוה, מקסים. הערצתי נתונה לך. (שאיפת חיי היא לצלם תמונה אמיתית של "תפיסת רגע", ושהיא תהיה כל כך טובה מבחינת קומפוזיציה וזווית שיחשבו שהיא מבוימת) נדמה לי שאם היית מצלמת מהצד השני היתה נוצרת יותר אשליה של תקשורת ביניהם, אבל זה הניצול המקסימלי של התנאים שהיו לך. צילמת בפילם חום-לבן? [ליצירה]
- [ליצירה] יותר מדי זמן שלא בכיתי מסיפור. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] אוקי, עכשיו ביתר פירוט: אל ראש צוקים ניכר מבט, - לדעתי המילה "נישא" מתאימה יותר מ"ניכר". צלול כמעיין. בערב זך, כדמות מלאך, שכן בצל ענן. ירד כוכב, אפוף כעב,-צ"ל "אפוף בעב" - הלא כן? עטף מאור ליבי, טרם סתיו, בנחל כזב,-"נחל כזב" - משחק יפה. ואהבתי גם את החריזה הפנימית של השורה, שמוסיפה המון. עוד בכי, תמרורים. לעת זריחה, על שביל בריחה, אלחש סודות הלב, אזיל דמעה, אקשיב כמעה,-צ"ל "קמעה". ללב אבוד, כואב. - בגדול - חריזה של "לב" עם "כואב" היא כבר משומשת עד לזרא. זה שיר אווירה יפה. אם אתה רוצה לבטא רגש - אז עדיף היה לפתח את השיר הזה, לתת יותר מקום לאישי שלך. :-) [ליצירה]
- [ליצירה] ברשותך, אתייחס לצורה של השיר: נתחיל מהמבנה: לדעתי ראוי להוריד את הרווחים בין החרוזים, כיון שהם אינם בתים שונים. (הרי החרוז הדשני מתחיל בו"ו החיבור) כמו כן, ההדגשה היתרה מיותרת ומציקה בעין. עד מתי יוחזק גלעד שליט שראש ממשלתו הפכו לפליט. --> המילה פליט לא נראית לי מתאימה. והוריו שפופי הראש קצה נפשם בממשלה שנדה בראש. --> בדר"כ לא חורזים מילה בעצמה. משהו מכיר במילה אחריות? האם אחד כזה ישא באחריות?.-->כנ"ל. ושב גלעד לגבול ארצו-->שורה טובה. והנותרים אנשי חמאס אשר שרצו.-->לא הבנתי את השורה האחרונה. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה. קצת קשה לי עם הקטע הזה, כי למרות שהוא מביע הזדהות - הוא כתוב בגוף שני, מה שגורם לתחושת ריחוק. חסרה פה ההבנה שזה לא "הם" שסובלים (ו"אנחנו" הרחוקים אך מזדהים) אלא בעיה _לאומית_, של כולנו. (כשכואבת היד, היא לא כואבת בנפרד מהגוף..לכל הגוף כואב!) ההבהרה מיותרת לדעתי.. [ליצירה]
- [ליצירה] * [ליצירה]
- [ליצירה] שמחה לראות שיר כזה אצלך. אני חושבת שיש בו משהו מאד בוגר. כבר לא שקוע רק בסבל ובתסכול, אבל מודע לקיומם, ובכל זאת מצליח להתרומם אל האופטימיות. (וכן, גם הזדהיתי..) [ליצירה]
- [ליצירה] וואו, מעולה. הייתי מצמצמת את השימוש בסימני שאלה - אבל זה עדיין שיר נהדר. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי, נהדר. מעברי המשלב מושלמים, החריזה זורמת ומצוינת. הפריעה לי ההתחלה, שלא משתלבת (מבחינת התוכן כן, אבל לא מבחינת החריזה וכו') עם שאר השיר. אבל אתה טוב, אין ספק. [ליצירה]
- [ליצירה] המלצה במקום. סיפור נהדר, כתוב טוב ומשקף היטב את ה"חלוציות" שבלהיות עולה חדש. [ליצירה]
תגובות