דווקא יש בצילום ציוריות כזאת. גם הזוית לא רעה והפוקוס על הסכין.
מה שקצת הורס זה התאורה והזוית המעצבנת-משהו של השולחן שנראה כאילו עיקמו אותו ביחס לצילום.
אהבתי בסך הכל.
[ליצירה]
דווקא יש בצילום ציוריות כזאת. גם הזוית לא רעה והפוקוס על הסכין.
מה שקצת הורס זה התאורה והזוית המעצבנת-משהו של השולחן שנראה כאילו עיקמו אותו ביחס לצילום.
אהבתי בסך הכל.
[ליצירה]
חמוד. הייתי רוצה לראות אולי גם קצת יותר התחלה ואמצע, אבל גם כך זה חמוד. מה שקריטי יותר: לעבור ולתקן שגיאות הקלדה ושגיאות אחרות.
(אין מילה כזו "יכל", "החוה" צ"ל "החוצה", ו"לת"?)
[ליצירה]
את השיר הזה צריך לתלות בגדול, מול כל משוררי שלושת הנקודות...
אל תוותר, אתה עוד תנצח אותן...
תרגיע אותן, שהן יוכלו להופיע כאוות נפשן בתגובות פקאציות, אבל לא בשיר.
(...)
:-)
[ליצירה]
והסוציאליזם?...
הקפיטליזם רוצח; (ברוסיה הקומונסטית נרצחו כשישים מיליוני בני אדם)
מדי שנה הוא קוטל מיליוני בני-אדם.
מזהם אויר ומים.
גורם לרעב ברחבי העולם. (בסין הקומוניסטית מתו ברעב עשרות מליוני בני אדם ברוסיה הסובייטית איבדו עשרות מיליוני חקלאים את רכושם,ומיליונים נוספים מתו ברעב.)
הוא מנצל עובדי-קבלן בפרך;
לקפיטליסט לא איכפת מעובדיו.
הוא עושק אותם בחום קופח;
אך בעצמו לא יאמץ ידיו.
הקפיטליזם קוטל ומביא נזק;
באפריקה כל שנה
מתים שני מיליון בני אדם.
מחלות, חרפת-הרעב, הרס-הטבע...
חשבון-הדמים לא תם.(עיין לעיל.)
ארצות שלמות חיות בעוני;
לאנשים אין כסף ללחם עם חמאה.
אך בעלי-הון משקיעים במלחמות ונשק;
בשפיכות-דמים ושנאה. (בית זה מהווה תיאור מדויק של רוסיה בשנות הזוהר של השלטון הסובייטי.)
הקפיטליזם הוא המפלצת,
אשר מאיימת בהרס כל התבל;
רק מהפכת-פועלים תשים קץ לעוול!
תסיר כבלות אדם סובל! (ותשים לו כבלים אחרים, חדשים וטובים יותר.)
[ליצירה]
כאן זה חרם אפילו יותר. הסיום ב"עוד קשר הלך לפח" תלוש לחלוטין. אביאל הוא בפירוש לא "עוד קשר" עבור אודליה.
מצטערת, לא קניתי את זה.
ואם אתה זקוק לעוש עשרים פרקים כדי לסיים את זה טוב (טוב יכול להיות גם חתונה...), לך על זה.
למעננו ולמענך, אל תתחשב בנו. אנחנו תמיד יכולים להכנס לדף היוצר שלך ולעלעל בפרקים הקודמים.
[ליצירה]
מצטערת, יוחאי צודק.
לחידושים לשוניים יש עניין כאשר יש להם ערך מוסף עבור השיר, ורק אז הם לגיטימיים. ניתן למצוא זאת בשירים רבים. "לנצח אנגנך", אגב, לא יכול להיחשב בשום אופן כדוגמה לחידוש לשוני בשירה, אלא מוגדר כמטאפורה: המשורר מדמה את אהובתו למנגינה.
לעומת זאת, לשורה "אינני משורר אני" אינני מצליחה למצוא סיבה לירית, וזה נראה לא יותר מטעות לשונית.
[ליצירה]
יש כאן הרבה ייאוש שמתחבא מתחת לקליפה הדקה של המילים.
לענ"ד היה אפשר לפתח יותר, כי השיר הזה נגמר כל כך מהר עוד לפני שמספיקים להרגיש אותו.
"בראשיתיותה" בסדר גמור, אבל "יללות הנחשים" דווקא לא כל כך מסתדר.
מה שברור זה שיש לך כשרון.
[ליצירה]
[ליצירה]
זה יהיה קצת יותר מדי kb...
וחוץ מזה אני עדיין ממשיכה לצלם את הסדרה הזו .
[ליצירה]
ניסיתי להגיב קודם, לא יודעת מה עובר על המחשב שלי.
נראה לי שהבעיה היא באמת שצילמת קרוב מדי. זה גם יוצר מראה כאילו עיבדת את זה במחשב.
בכל מקרה - אהבתי.
והשם מתאים מאד, בעיקר בגלל המסגד.
תגובות