אני מרגיש לא נוח. מה אני אמור לעשות? כמובן שלא יכולתי לא להסכים לעזור בהכנות למסיבה, אבל עכשיו כשכבר אין מה לעשות חוץ מלתת לילדים לחגוג ביחד, איפה אני אמור למקם את עצמי? האם כדאי שאהיה איתם, אדבר איתם, אשחק איתם? ואיך מתנהגים עם ילדים בני שבע שחוגגים יום הולדת? ולאן הלך רובי? זה האח שלו, לא שלי.

אני יוצא בשקט לחצר. השמיים מכוסים עננים יפים, שכבר מתחילים לקבל את הצבע הכתום לקראת השקיעה. אני אוהב את הסתיו.

אני שומע את הדלת נפתחת מאחוריי. אחד הילדים יצא.

"שלום," אני אומר לו עם חיוך.

"שלום," הוא עונה.

"מה, אתה לא נהנה עם החברים?" אני שואל. לא יודע מה להגיד יותר.

"ככה ככה," הוא אומר.

"איך קוראים לך?"

"יוני, ולך?" הוא מסתכל עליי.

"דוד," אני אומר. "מה בא לך לעשות?" אני שואל מיד, כדי שלא תיווצר שתיקה מביכה עם ילד בן שבע.

"למות," הוא עונה. הילד מסתכל על הרצפה או על רגליו ונראה רציני.

"למה אתה רוצה למות?"

"סתם."

"סתם... ומה זה אומר - למות?" אני שואל.

"אני יודע שזה לא להיות פה," הוא עונה ומשעין טיפה את ראשו לצד שמאל.

"איפה זה פה?"

"עם אבא ובבית ספר."

"למה אתה לא רוצה להיות עם אבא שלך ובבית הספר?" אני שואל.

"כי אבא כל הזמן צועק," הוא עדיין מביט למטה.

"ומה עם בית הספר? אתה לא נהנה עם החברים שם?"

"לא," הוא שותק ארוכות. "הם כל הזמן צוחקים עליי, ואני לא אוהב אותם כי הם טיפשים."

"אבל מה עם החברים שלך פה?" אני מצביע לכיוון הבית.

"רובי הביא אותי לכאן, ושמעתי אותו אומר לזיו שיהיה נחמד אליי. זה לא נחשב."

אני לא מצליח להבין מה עובר לילד הזה בראש, לא יודע כמה הוא מבין ויודע, ומה. אני רוצה לנחם אותו, רוצה לעזור. לא יודע איך, לא יודע מה אומרים ולא אומרים לילדים בני שבע.

"אם אתה רוצה, אתה תמיד יכול לבוא אליי הביתה. אני אשמח. אני גר שם," אני מצביע על הבית שלי, שנמצא ממול.

"טוב," הוא קם ונכנס הביתה. אני מקווה שהוא באמת יבוא.

 

בבוקר שלמחרת אני נוסע כרגיל לבית החולים רמב"ם, שם אני מתנדב. ביקשו ממני לשבת עם קשיש אחד, שעבר התקף לב ועכשיו הוא חלש.

"שלום," אני אומר. "אני דוד."

"אני מקווה שאתה פה כדי לטפל בי," הוא אומר בלי להציג את עצמו.

"בערך. אני כאן כדי לטפל בנפש שלך. אם תשכב לך ככה לבד הרבה זמן, אתה עוד תשתגע."

"הנפש שלי חזקה ויציבה. אני לא מתכוון למות בקרוב, תאמין לי." הוא כועס עליי, כי יודע שאנשים כמוני מבקרים את אלה שסופם קרב.

הוא לא רוצה למות.