רגעי אביב
ניצן ופרח
-
אני בן אדם. הפתעה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] תראה, הכתיבה כשלעצמה זורמת ונעימה. אבל חסרה לי מאד מקוריות בשיר הזה. כולנו קראנו כבר אינסוף שירים על יפי הבריאה ואושר החיים, ונשמח לראות דברים חדשים. אין הכוונה שלא תכתוב על הנושא, אלא שתמצא זוית חדשה להאיר אותו ממנה, אמירה שתהיה כולה שלך. בהצלחה! [ליצירה]
- [ליצירה] א. למה אתה מגיב לעצמך? ב. מה פשר ה@ שנמצא שם באמצע? [ליצירה]
- [ליצירה] קודם כל, זה מעניין ומושך לעוד, ויש כמה משפטים שהם בפירוש נהדרים. דבר שני: לענ"ד עדיף לחסוך בתיאורי אופי, ובמקומם לתת לקורא להכיר את הדמויות, באופן בלתי אמצעי. (במקום שמירב תסביר על הבדלי האופי בינה לבין שירה - תני לנו להרגיש את זה. בדו-שיח שלהן או בסיפורים קטנים מהצד.) וקצת מהצד השני: לקרוא שירים של הגיבורה כבר בפרק הראשון מרגיש לי כמו אובר-חשיפה. זריקה ישירה למים העמוקים. אני עוד לא "מיודדת" עם הדמות - אז אני גם לא ארגיש את הכאב על מות האב, כמו שאני עשויה לכאוב אותו אחרי כמה פרקים נוספים. מחכה להמשך! [ליצירה]
- [ליצירה] כל כך מזדהה, במיוחד עם הפסקה הראשונה, והשורה האחרונה שבסוגריים. [ליצירה]
- [ליצירה] מפני שבשירה אני מחפשת תוכן ועומק רגשי או מחשבתי. השיר הזה הוא קריצה חביבה, אך לא מעבר. (ושירה, להבנתי, מחפשת לגעת במה שמעבר.) [ליצירה]
- [ליצירה] אינטימיות גדולה מולידה כאב עצום. (מתוך אחד מדפי הבוקר.) וטוב, טוב שאת את, טוב שבתמימות, עדיין ואחרי הכל. שנה של טוב. טוב מטוב. [ליצירה]
- [ליצירה] מי ששאל למה הספרדים מתאמצים להתקבל אל האשכנזים, ושבזה הם כאילו "מודים בעליונות של האשכנזים" או "מטהרים את דמם:- התשובה היא שעובדתית, מוסדות החינוך האשכנזי הם ברמה גבוהה יותר. לכן חשוב לספרדים ללמוד במוסדות אשכנזיים, ולכן גם בעיות הקבלה שלהם. הבעיתיות היא שמשאירים את הספרדים במעגל האינסופי של חינוך ספרדי, וכתוצאה מכך אי קבלה למוסד אשכנזי (כי המוסד הספרדי הקודם הוא בד"כ ברמה יותר נמוכה). - וכן הלאה וכן הלאה. לא מדובר פה על גזענות ובטח לא על משחקי כבוד. זו מציאות עצובה, שכרגע יש נסיונות מבורכם לשנות אותה. [ליצירה]
- [ליצירה] יש כמה קטיעות שלא ברור לי למה הן טובות. (לדוג':באלו הלבנות והחדות. זה\בסדר; אף אחד..) (וזה סתם כי את כל השאר כבר אמרו לפני.) [ליצירה]
- [ליצירה] כולל מה שנראה כטעויות הקלדה? יש סיבה לכך? ("להשתטה", "התחחיל"...) [ליצירה]
- [ליצירה] יופי. את יודעת, תמיד מרגש אותי להסתכל על ילדים קטנים שלומדים ללכת. מנסים ונופלים ושוב נעמדים ונופלים אחרי צעד אחד או שניים, וממשיכים לנסות הרבה אחרי שאנחנו כבר התייאשנו...והם תמיד מצליחים בסוף. עוד לא פגשתי את הילד שהפסיק לנסות ללכת רק בגלל כמה מאות נפילות.. זו בערך אותה הנאה שיש לי עכשיו, מלעקוב אחרי השירים שלך. איך את לומדת להתגבר ולהתמודד, לומדת ללכת בעצמך. וחוץ מזה, ש"ניצוצות תקווה ותכלת" זו שורה מקסימה. בהצלחה! [ליצירה]
תגובות