רגעי אביב
ניצן ופרח
-
אני בן אדם. הפתעה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] עכשיו, אחרי שהכל נגמר, אני מרגישה שהתמונה הופכת ליותר ויותר כואבת. כבר מזמן לא ראיתי מישהו עם צמיד של "צה"ל אנחנו איתך", וזה כבר לא רק הקונפליקט של האם אנחנו אוהבים את צהל ומזדהים, אלא חד יותר - האם באמת צה"ל וההתיישבות הם לא אויבים? אודיה, אשמח אם תגיבי. [ליצירה]
- [ליצירה] רעיון יפה. החריזה לוקה בחסר בכמה וכמה מקומות, וחבל. ההערה לענ"ד מיותרת. תני בנו קצת אמון..:-) [ליצירה]
- [ליצירה] ולי היה נדמה שמצאתי רמז לוידוי ארספואטי. ואז גיליתי שכנראה סתם לא הבנתי. [ליצירה]
- [ליצירה] החריזה לא מושלמת, אבל זה נסלח, בהתחשב בעובדה שהקפדת על בתים שלמים עם אותו חרוז - מרשים מאד. נהניתי מהתיאור הציורי בבית הראשון, בהמשך נדמה לי שהפזמון נחלש, גם ברמת ההקפדה, גם ברמת הדימויים שנעשו פחות עשירים ויותר בנאליים. באופן כללי נדמה לי שעדיף להיצמד לתיאור של הארץ ולא להיגרר לתיאור של יושביה. (כלומר להמשיך עם "זוהי הארץ" ולוותר על "כאלה אנחנו") בהצלחה! [ליצירה]
- [ליצירה] לדעתי הפתיחה טובה בהרבה מהסוף, שנופל בבנאליות ובפשטנות. וגם חסר לי קשר בין שלושת המשאלות(?) אהבתי מאד את "חיים כלב-בי". [ליצירה]
- [ליצירה] יפה! [ליצירה]
- [ליצירה] ניסיתי להגיב קודם, לא יודעת מה עובר על המחשב שלי. נראה לי שהבעיה היא באמת שצילמת קרוב מדי. זה גם יוצר מראה כאילו עיבדת את זה במחשב. בכל מקרה - אהבתי. והשם מתאים מאד, בעיקר בגלל המסגד. [ליצירה]
- [ליצירה] מבולבל, לא עקבי, ועל כל הבעיות הספרותיות הייתי סולחת אלמלא הייתי מוצאת כאן גם חוצפה שאין כדוגמתה. [ליצירה]
- [ליצירה] קשה לי להזדהות עם התוכן, אבל השפה שלך נהדרת. במיוחד אהבתי את:"סמוכים מאוד לעצמנו". אשמח לקרוא עוד! [ליצירה]
- [ליצירה] פזמון חמוד. אני אוהבת את הסגנון שלך. [ליצירה]
תגובות