רגעי אביב
ניצן ופרח
-
אני בן אדם. הפתעה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] * (כי מה כבר אפשר להגיד. יהי זכרו ברוך.) [ליצירה]
- [ליצירה] קשה לי להזדהות עם התוכן, אבל השפה שלך נהדרת. במיוחד אהבתי את:"סמוכים מאוד לעצמנו". אשמח לקרוא עוד! [ליצירה]
- [ליצירה] נכון. אהבתי מאד מאד. [ליצירה]
- [ליצירה] כשכתבתי התכוונתי לאלו מהסביבה. אבל הם קיימים גם בפנים. [ליצירה]
- [ליצירה] כמו אגרוף לבטן. בדיוק כשניסיתי לברוח מלחשוב על כל זה, על כל העיוות והרשע שאין לי כוחות להתמודד איתם אפילו במחשבה.... (אבל זה טוב. מישהו צריך לצעוק, כשהאחרים כבר צרודים) [ליצירה]
- [ליצירה] השורה האחרונה דווקא מוצאת חן בעיני הפעם, מבחינת הכתיבה. לכל השאר אני לא רואה טעם להתייחס. מי שמעריץ רוצחי המונים כדוגמת סטאין וסדאם ובאותה נשימה מאשים את הציונות בשטיפת מוח, אין כל תועלת בדיון ענייני איתו. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה מותק!! כל כך, אבל כל כך, (תדמייני שזה מודגש...) יפה!!! [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי מאד, וכהוכחהלכך: הצעות תיקון. הבית הראשון: נדמה לי שצמצום של המילים יועיל להדגשת הניגוד בין זהב העגל לזהב המשכן. הבית השני: התחלה מצוינת, מכניסה אותנו לאוירה לא רגילה, שהרי בד"כ אנחנו מתבוננים על קטע הסיפור הזה מרום גובהו של משה על הר סיני. (וזה אולי מה שחסר קצת בבית הראשון -זוית אחרת על ההתרחשות) "רק קול שבירת הלוחות" - לא מסתדר עם השורות שלפניו, שמתארות ג"כ קולות. הסיום נהדר. ההדגשה הזו של האלילות הרועשת מול האמת שבקול דממה דקה -אהבתי מאד. [ליצירה]
- [ליצירה] מוצא חן בעיני. [ליצירה]
- [ליצירה] מעניין ומעורר מחשבה.. [ליצירה]
תגובות