רגעי אביב
ניצן ופרח
-
אני בן אדם. הפתעה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] כמו כן צ"ל: צעד-שניים-שלושה. והמלצה: לשים לב. חלק מהקטע של פרסום יצירה זה לכבד את הקורא. שגיאות כתיב הן זלזול. אחרי שאתה כותב - פשוט תעבור ותגיה. [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד נורא. יש תחושה של קצת יותר מדי חזרות, אבל עדיין מתוק. [ליצירה]
- [ליצירה] והכי אהבתי? את ההיפוכונדריות של דורון, שהוסיפה לכל הסיפור הזה מימד מחויך, וגם ניחוח של מציאות אמיתית, כזו שבה הגיבורים לא מושלמים. סיפור חמוד. [ליצירה]
- [ליצירה] די להשחיר של החייל הסובייטי שמו!! מזמן לא ראתה השירה העברית צירוף מילים כה מלבב.. [ליצירה]
- [ליצירה] קראתי לזה "כי האדם עץ השדה" כי העצים נראו לי ממש אנושיים, כמו זוג כזה. מקווה שעניתי לך ותודה לכולכם. [ליצירה]
- [ליצירה] ???? למה באמת? אולי כי יש לך דמיון פורה יתר על המידה. בעצם, עכשיו שאמרת פתאום אני שמה לב שזה באמת מזכיר ג'ירפה. [ליצירה]
- [ליצירה] מעולה. [ליצירה]
- [ליצירה] גם אני אהבתי את הפסקה השניה. וגם את כל השאר. כל כך אמיתי, וכתוב מדהים. וכל שנשאר לי זה לענות אמן. [ליצירה]
- [ליצירה] אני מבינה שהמרווחים שנראים לא במקום הם כדי להוסיף לאוירה של "שירה כאוטית". לטעמי זה לא עבר. וחוץ מזה - כתיבה יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] אהלן מוריה! כתבת קטע יפה. אם את רוצה להפוך אותו מקטע יפה לשיר יפה, הייתי מציעה את ההצעות הבאות: -צמצום. הימנעי מלהגיד במפורש דברים שהקורא אינטליגנטי מספיק כדי להבין מבין השורות, הימעי מלחזור ולהדגיש נקודות. אני מכירה את הנטייה הזו, כי לימדו אותנו שכדי לחזק דברים צריך לחזור עליהם. האמת היא בדיוק להיפך - ככל שהאמירה מרומזת יותר - היא חזקה יותר. (כי הקורא מתאמץ יותר להגיע אליה, ואז היא נחרתת בו כאילו היתה מחשבה שלו עצמו, שזה הרבה יותר חזק.) -על אותו עקרון: עדיף להגיד דברים בצורה מרומזת ולא מפורשת, בפרט רגשות. במקום "הרגשתי שמעייני זורמים", לדוגמא - עדיף היה למצוא מילים שיגרמו לי להרגיש שמעייניך זורמים. להעביר את התחושה בלי להגיד אותה במפורש. בהצלחה! ניצן [ליצירה]
תגובות