רגעי אביב
ניצן ופרח
-
אני בן אדם. הפתעה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] נהניתי לקרוא. לדעתי היה כדאי לשבור קצת יותר את הכללים. לתת לשיר הזה עוד מנה קטנה של טירוף. [ליצירה]
- [ליצירה] אני חושבת שאתה טועה. אף אחד מאיתנו לא "כתב לך את השיר". ציינו נקודות שראויות לשיפור, בעינינו, ורובן הן גם במישור הלשוני ולא התוכני. ובכל מקרה, הרעיון של ביקורת הוא שתחשוב עליה ואז תחליט אם אתה מקבל אותה או לא. אם אתה שלם עם השיר, אין שום צורך שתערוך בו תיקונים "בשבילנו". באותה מידה צרם לי גם המשפט שלך "תיקנתי את השיר כפי שביקשת" - אני לא ביקשתי ממך דבר. השיר הוא שלך. אני, וכן כל שאר המגיבים, הצענו הצעות שבאחריותך הבלעדית להחליט אם אתה מקבל אותן או לא. וברגע שבו החלטת שהצעה של מישהו מכאן אכן תתרום לשיר שלך (שים לב שאף אחד לא תרם לך מילים או שורות. רק הצבענו על נקודות) - השינוי הוא כולו שלך. ובאופן אישי אני חושבת ש"שלכת" היא אכן כותרת טובה בהרבה מ"אני", מכל כיוון שאני מסתכלת על זה. [ליצירה]
- [ליצירה] לא... יש לכן עוד ניחוש אחד... (על פי העקרון המקודש של שלושה ניחושים) [ליצירה]
- [ליצירה] כמה דברים עולים לי בראש כשאני עוברת על יצירותייך, אבל אני אגיד רק את מה שנראה לי רלוונטי כרגע- זו לא יצירה. שימי לב, דף היוצר שלך לא אמור להיות בלוג של סיפורים על חייך,( עבר הווה והלוואי שיש לך עתיד, ) אל דף יצירות, כלומר שכל דבר שמתפרסם צריך לענות להגדרה "יצירה". כיוון שבעצם אין הגדרה אובייקטיבית מוחלטת, על השירים והמונולוגים שלך עוד אפשר להתווכח, אבל סתם לפרסם תמונה משפחתית שאפילו לא את הצלמת - אני לא רואה דרך להגדיר כיצירה. ובגלל שאני כבר בשוונג, אז אני מוסיפה את הדבר השני שחשבתי, והוא: את חיה בדיאלוג מתמיד עם העבר שלך. כל הזמן משווה, מתוך מאמץ להתרחק. את אולי לא מודעת לזה, אבל ככל שאת מדגישה יותר את הריחוק שלך מהדת - ניכר שהיא קושרת אותך אליה בחבלים שאת פשוט לא מצליחה לנתק. ביצירות שלך את לא מכניסה כלום מהעולם הפנימי שלך, מהאדם שבך, מהמחשבות והרגשות שיש לכל אחד. את חיה כל הזמן את הדתל"שית, ורק אותה. אני מרגישה שלא הסברתי את עצמי היטב, אז אני אדגים: אני למשל- הזהות שלי מורכבת מהרבה גורמים: אני שומרת מצוות. אני ימנית.אני בחורה. וכן הלאה.. ואת? דתל"שית. רק דתל"שית. שימי לב, אני לא אומרת שאין בך מעבר לזה, אלא שככה את מראה את עצמך וככה, כנראה, את תופסת את עצמך, וזה חבל להצטמצם בתוך עולם כל כך קטן, שאין בו כלום חוץ מתוויות. תיפתחי, תגדלי.. שלך, בכנות.. [ליצירה]
- [ליצירה] ממש מרגישים את הכאב, בשיטפון של מחשבות שעולות אחת על השניה. יש לצורה הזו יתרונות - היא מאד טבעית ומעוררת הזדהות. אבל מצד שני היא מקשה על הקריאות של הטקסט. וחוץ מזה - מומלץ להימנע משגיאות דקדוק והקלדה. בהצלחה ניץ. נ.ב. ערוגה, תעשי טובה ותמחקי את התגובות שמעלי. אין להן שום קשר ליצירה. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה! בקטע השני - אני חייבת לציין שההתנהגות של המתנדב לא מאד רגישה... הייתי מצפה ממישהו שבא לעזור בצד הנפשי ליותר עדינות וכבוד. [ליצירה]
- [ליצירה] קראתי את זה מזמן. ממש ממש מזמן. אחרת, אין לי הסבר למה הבנתי את הסיפור הזה במלוא עוצמתו רק עכשיו. את מדהימה. [ליצירה]
- [ליצירה] מיוחד, יפה ונוגע. הבית השלישי והשביעי במיוחד - מעבירים את הכאב מלוא חדותו. קצת מפריע שהחלטת לחרוז אך לא הקפדת על החריזה לאורך כל השיר. (בעיקר בבית הרביעי) - זה שיר נהדר וכדאי לתקן את הנקודה הזו. [ליצירה]
- [ליצירה] חזרת אלינו. (וואו, את לא תאמיני כמה משמעויות דחוסות בשתי המילים האלה.) נהדרת אחת שכמוך. [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא בטוחה שזו התנכלות - זה קרה גם לי לאחרונה ולעוד מספר יוצרים באתר, וכרגע אצלי המצב תקין - יתכן שמדובר בבאג זמני. [ליצירה]
תגובות