[ליצירה]
|נרשם למעקב|. את כותבת טוב. ה"מדשנת, מבריאה, דואגת" נראה קצת תקוע בשורות שמדברות על המאיסה במאמצים. יש במילים האלה יותר מדי רכות, עד כי הן נראות סותרות את השורה שלפניהן -"חסרה לי אהבת גנן לצמח".
אהבתי את הסוף.
וכמובן, שאני מאחלת לך שזה לא יהיה הסוף, ותזכי לראות ברכה בעמלך, וגם לאהוב את העמל..
[ליצירה]
ממש מרגישים את הכאב, בשיטפון של מחשבות שעולות אחת על השניה. יש לצורה הזו יתרונות - היא מאד טבעית ומעוררת הזדהות. אבל מצד שני היא מקשה על הקריאות של הטקסט.
וחוץ מזה - מומלץ להימנע משגיאות דקדוק והקלדה.
בהצלחה
ניץ.
נ.ב.
ערוגה, תעשי טובה ותמחקי את התגובות שמעלי. אין להן שום קשר ליצירה.
[ליצירה]
והנה שוב הסכיזופרניה של מר ירושלמי.. לאחר אין ספור שירי הלל למלחמת הצבא הרוסי בגרמני, ומספר השואף לאינסוף של קריאות לקרב דמים, תוך שימוש בגרזנים, אתים, והטבעות, של הפרולטריון נגד הקאפיטליזם, הנה שוב מופיע שמואל רודף השלום, הפאציפיסט שאינו יודע אלימות מהי..
[ליצירה]
והסוציאליזם?...
הקפיטליזם רוצח; (ברוסיה הקומונסטית נרצחו כשישים מיליוני בני אדם)
מדי שנה הוא קוטל מיליוני בני-אדם.
מזהם אויר ומים.
גורם לרעב ברחבי העולם. (בסין הקומוניסטית מתו ברעב עשרות מליוני בני אדם ברוסיה הסובייטית איבדו עשרות מיליוני חקלאים את רכושם,ומיליונים נוספים מתו ברעב.)
הוא מנצל עובדי-קבלן בפרך;
לקפיטליסט לא איכפת מעובדיו.
הוא עושק אותם בחום קופח;
אך בעצמו לא יאמץ ידיו.
הקפיטליזם קוטל ומביא נזק;
באפריקה כל שנה
מתים שני מיליון בני אדם.
מחלות, חרפת-הרעב, הרס-הטבע...
חשבון-הדמים לא תם.(עיין לעיל.)
ארצות שלמות חיות בעוני;
לאנשים אין כסף ללחם עם חמאה.
אך בעלי-הון משקיעים במלחמות ונשק;
בשפיכות-דמים ושנאה. (בית זה מהווה תיאור מדויק של רוסיה בשנות הזוהר של השלטון הסובייטי.)
הקפיטליזם הוא המפלצת,
אשר מאיימת בהרס כל התבל;
רק מהפכת-פועלים תשים קץ לעוול!
תסיר כבלות אדם סובל! (ותשים לו כבלים אחרים, חדשים וטובים יותר.)
תגובות