[ליצירה]
ושכחתי גם להגיד שאני אוהבת את השפה למרות התנודות במשלב (אני מניחה שזה קורה, כשאתה מסתכל אחורה על הילדות וחושב במילים של גדול אבל זוכר גם איך חשבת כשהיית קטן, אז אולי דווקא בגללם)
ואת הדמויות של ההורים, שהן אמינות באופן נדיר.
קצת הפריעו לי הדמויות הסטריאוטיפיות של המורה המושלמת והאחות המעצבנת, אבל אולי זו גם נגזרת של חשיבה של ילד קטן...
[ליצירה]
אני עם מתקרבת. מה "פוגע" בלחשוב אחרת?
וחוץ מזה, אפילו אם זה פוגע, בשיר הזה לא נרמזה אפילו דעה פוליטית. השלום, עד כמה שידוע לי, הוא שאיפה של כולנו (עושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו - מוכר?) ואני מאד מקווה שאין באתר שלנו מישהו שתומך ברצח רבין.
לעומת זאת, ואולי הגיע הזמן שנתייחס קצת לשיר עצמו, אין לי מושג למה צריך לעשות כזה עניין מכל הקשקושים האלה של "מורשת רבין" וכו' - עם כל הכבוד שלצערי אין לי כלפי המנוח, כיון שלדעתי הוא הביא על ישראל את אחד האסונות הגדולים שלה שאנחנו עדיין סובלים ממנו, הדבר היחיד שהפך אותו למיתוס הוא העובדה שנרצח.
הבנאדם, למען ההגינות, רצח 17 יהודים (באלטלנה. אני לא מחשבת את קרבנ ות אינתיפאדת אל אקצה, הקרויים בפי מנציחי מורשת רבין "קרבנות השלום" - הא הא)
לא היה בו שום דבר מיוחד לא כאדם ולא כמדינאי, אז להכניס לפרופורציות בבקשה.
אני מתנצלת על הבוטות, אני פשוט בעצבים על כל הקרנבל רבין הזה.
[ליצירה]
מעניין.
אני נוטה לחשוב שכשאתה פצצת מימן באופן טבעי, אז אתה לא צריך להשתולל ולסעור.
השמש לא צריכה להראות לעולם שהיא שמש, היא פשוט מה שהיא, ואין חשש שמישהו יפספס אותה.
הירח, לעומת זאת, בגלל שהוא רק חיקוי חיוור, צריך לעשות דאווינים.
*הערה קטנונית: צ"ל "תעז" ולא "תעיז"
כתיבה טובה. אני מתלבטת אם המבנה מוסיף לשיר, או שהוא סתם גימיק - מציעה לך לחשוב על זה.
[ליצירה]
תמי - נואשות זה דבר מצוין.
א. כי ככה מתייחסים אליי
ב. כי זו מילה יפהפיה.
סומסום - אין נואשות בשיר, רק הציפיה לתגובות היא נואשת..
ותודה לכולכן.
תגובות