להדס. רציתי לקנות לך פרחים, אבל הם לא נכנסו לתיק, אז קניתי לך עץ קטן וריחני, מהסוג שתולים במכוניות על המראה. חיפשתי לנו מקום רומנטי בעיר, מצאתי גשר סואן, מצאתי גג של בית שתקוע באמצע כביש ראשי. רציתי שנגיע רחוק, אז מצאתי תחנת אוטובוס בקרבת מקום. חיפשתי מקום סולידי, מצאתי כסא, ישבתי עליו בסולידריות וחשבתי מחשבות דצימליות. חשבתי שנצלול לתוך הים של אורבניה הלועזית, רק שנינו, צלילה חופשית, אף שיש לי הידרופוביה. זה יהיה המרד שלנו. אחר כך בטח נתנשק או משהו. *** באתי לקחת אותך מהבית, צלצלתי בפעמון ובמקום דינג-דונג שמעתי שיר פופ במסווה עממי אותנטי. יצאת לבושה שמלה כסופה וצמודה, ששוכחת את שיש לשכוח וזוכרת את שיש לזכור, עינייך ושפתייך מאופרות כמיטב סרטי המדע הבדיוני של שנות השמונים, ואני מנסה לקלוט אותך בכמה שיותר מלים זרות. מגנטה על לחייך, ואנחנו יוצאים לאיזה בילוי ובמסעדת יוקרה רוקדים ריקוד נועז, כיאה וכדרוש. אחר כך לקחנו אוטובוס אל הגשר והסתכלנו על הנוף, הסתכלנו פורד, הסתכלנו במוו, הסתכלנו מרצדס, הסתכלנו פולקסווגן, גמרנו להסתכל וירדנו מהגשר אל המים. גם את ידעת שחלק מהמרד הוא להכנס אל המים הקפואים עם כל הבגדים, על אף שיש לי הידרופוביה. הנה אנחנו בתוך המים, לקחנו אוויר, וצללנו, בחיבוק. בתוך המים ראינו עוד דצימלי זוגות מחובקים שצללו בבגדי ערב, העמקנו עוד וראינו את צמחי המים שעל הקרקעית, שדמו יותר לגורדי שחקים נמוכים מאד. ואז המים גברו עלינו. לא היינו צריכים בכלל לעלות מעלה, רק חבל שעוד לא הספקתי לאהוב אותך.