טוב. את האמת? בהתחלה, התחלתי לצחקק, שכן ראיתי פה ממבט ראשון משהו שקשור לבלונדינית שכביכול מוחה, ולאט לאט התמונה התבהרה לי יותר, והתבררה לי כתמונה קשה. לא בלונדינית, כי אם בובה פשוטה ושמחה של ילדה, שאפשר אולי להרהר אם יש קשר עצוב לתמונה שמאחוריה.
מיוחד. אהבתי.
[ליצירה]
טוב. את האמת? בהתחלה, התחלתי לצחקק, שכן ראיתי פה ממבט ראשון משהו שקשור לבלונדינית שכביכול מוחה, ולאט לאט התמונה התבהרה לי יותר, והתבררה לי כתמונה קשה. לא בלונדינית, כי אם בובה פשוטה ושמחה של ילדה, שאפשר אולי להרהר אם יש קשר עצוב לתמונה שמאחוריה.
מיוחד. אהבתי.
[ליצירה]
בצחוק, יקירה! זו תמונה יפה לכשעצמה. (פעם ניהלנו דיון בהקשר לאיזו יצירה על האם בימוי של תמונה גורע מאיכותה או מהאומנות שבה. ואולי אני מתבלבלת וזה היה לפני זמנך.. ).
[ליצירה]
צילמתי אותה בת"א, אהובתי. מעניין שהמכונית הפריעה לכם, כי חיכיתי לפחות רבע שעה עד שעברה מכונית לבנה דווקא (צבע כהה היה הורס את הניגודיות שרציתי) ובדיוק בזוית כדי שתהיה בצד הימני של התמונה, לקומפוזיציה נעימה יותר.
בפעם הבאה לא אשקיע כ"כ :-)
[ליצירה]
ליתוש, המדריך שלי בקאמרה אובסקורה טוען שהצילומים המוצלחים ביותר נוצרו בטעות (ע"ע הנזל אדאמס למי שמכיר), ובכך אני מסכימה עם שניכם, א-ב-ל
יש ערך עצום בעיני לכוונת האמן. קודם כל-עבורו, לבחון עצמו אם השיג את שרצה, איזה טעויות עשה, איך משתפרים וכו'. ושנית, עבור הצופה. נסי להתבונן בצילום סתם כך, ואח"כ להתבונן בו שוב תוך הסברים של הצלם-מה תפס את עינו ולמה התכוון. החוויה תהיה שונה לחלוטין!
כוונת הצלם הופכת את התמונה מסתם תיעוד מציאות אובייקטיבי, לאמירה מנקודת מבט אישית. זו דעתי.
וישראל, מתנצלת שתפסנו לך מקום בתגובות לצורך דיון כללי :-)
[ליצירה]
וואו,מופלא! משהו במילים מזכיר לי את מילות הרב ("שמש האידיאה", "ינהרו אלי תודעה",קול מזמר בפנים"). ייתכן שהושפעת ממנו?
בטוחה שלא הבנתי הכל ומבטיחה לקרוא עוד פעמיים לפחות :-)
תגובות