לעיתים כבה הנר כשמישהו נושף בגפרור שהדליק אותו
הודיה -
-
אוהבת לחולל בכרמים, או גם סתם על רצפת פרקט או על דף נייר
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אשרי המדליק כמה יפה כמה נכון כמה עמוק. [ליצירה]
- [ליצירה] אמירה כ"כ יהודית...אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] זה... חזק מאד. השורש שלנו, צריך לשמור עליו חי, אם יפגעו בו זה עלול להמית אותנו. [ליצירה]
- [ליצירה] קולע. אהבתי [ליצירה]
- [ליצירה] אז אולי כדאי לקרוא לזה "ערבוּת להבות"? כי אולי הגפרור לא מאושר שהנר כבה, כמו ב"אשרי הגפרור" של חנה סנש נדמה לי? אהבתי. לשמור על הגחלת. [ליצירה]
- [ליצירה] פשש!!!!! כמה פשטות וכמה עומק!!!! [ליצירה]
- [ליצירה] כל כך נכון וכמו שהלך רוח כתב\ה אנחנו באמת חייבים להוכיר לאנשים שעוזרים לנו ומשיבים לנו את החיים לקחתי לתצומת ליביץ [ליצירה]
- [ליצירה] כואבת ולא מאשימה. אני מבינה את כאבך דינה, כואבת איתך. קשה לי עם המשפט האחרון- על כך שהעולם כמנהגו נוהג הוא חסר חיים. אמת. יש משהו אטום באנשים שלא מרגישים כלום בעת הזאת- אבל אין זה הופך אותם ל"חסרי חיים". זה הופך אותם אולי ל"מנותקים" מהעם, לאדישים, אפתיים- אבל ליבם ונשמתם במקומם מונחים- ברוך ה'. [ליצירה]
- [ליצירה] כמו פאזל השיר שלך הוא בעיניי כמו פאזל- כל מילה מורכבת במקומה הנכון- והשימוש במילים הקשות והחדות רק מוסיף למה שהשיר משדר- נהנתי מאוד, תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] דרור, המושג של הנגיעה בגוף של עצמך הפכה להיות זולה- ומפורשת בצורה פרובוקטיבית והמונית. חבל שכך. כוונתי הייתה, בסה"כ להביע איזשהו חיבור בין הגוף לנפש מאחר שכפי שאני מקווה שהובן בשיר- החיבור לא היה קיים. [ליצירה]
- [ליצירה] ממש דמיינתי לעצמי את הבד שנפרם, את המשהו הזה שעוד רגע קט ויתפרק- הפזמון הזה מוסיף המון לשיר. והיה לי קצת עצוב- ההשלמה האכזרית הזאת עם המציאות- הסגנון השוטף של השיר הולם אותו, בכל אופן... שיר מוצלח :) [ליצירה]
- [ליצירה] [ליצירה]
- [ליצירה] עדי, אממממ..... זה יישמע קצת מוזר- אבל, אפשר להציע לך פלסטר? אני די בעד שתצאי מהמים כי זה בטח שורף לך על הפצע, אבל לא שאלת אותי, אז רציתי לפחות להציע לך פלסטר. שתהיה לך שנה טובה, שנה של יבשה ולא של ים. [ליצירה]
- [ליצירה] לפני כמה שנים שמעתי על משפחה שבה האמא הייתה דתייה והאב חילוני ותמיד תהיתי איך זה במשפחה שבה זה ההפך- ועכשיו זכיתי לקרוא, היה מעניין, ונקודת המבט הילדותית מאוד המחישה את הסיפור. [ליצירה]
- [ליצירה] די נו! לא התכוונתי לשלוח את הכותרת של הקודם, סתם לחצתי אנטר וזה מה שיצא, אז הקודם זה הכותרת לעכשיו: יופי, בגלל שלא הבאת לי לקרוא את סיפורך (ואנא בלי תירוצים) ניגשתי למלאכה בעצמי, והריני נפעמת: ראשית, אני פשוט נהנת הנאה עצומה לקרוא את מה שאת כותבת, זה פשוט כיף. קולח, זורם, מובן אבל מתוחכם, עם מסר שהוא לא רק: "ועכשיו ילדים, תתייחסו יפה לילד הדחוי בכיתה" ותמיד משאיר מקום להרהר עמוקות על המדובר. שנית, נראה לי שיכלת הכתיבה שלך הולכת ומשתדרגת ומשתבחת עם הזמן, לא רק התוכן אלא גם האופן שבו את בוחרת לעצב את העלילה והתמונות בסיפור (למשל איך ששתי תמונות שונות של שני מצבים הולכות ומתמזגות אחת בשניה, וכו וכו) אז תודה רבה לך, שאת מאפשרת לי להנות מכל זה, זו זכות, באמת. [ליצירה]
- [ליצירה] המשחק ששיחקת בשיר של נעמי שמר הניגוד בין השיר למציאות והמשחק מילים (הקול- הכל...) מעידים על שיר יוצא- דופן, שאפשר לגלות עליו עוד בקריאה שניה ושלישית ואפשר פשוט להנות גם רק בקריאה ראשונה. מקסים, תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] קצר וקולע- אי אפשר עוד לומר דבר על ההרגשה הזו- הקורעת מבפנים... [ליצירה]
תגובות