שיר עם מעט מילים שמעביר הרבה תחושה-
תחושה של סתיו קצת מנוכר, צבאי כזה. היה לי משונה החיבור בין חיילים לריקוד של שמחה. אבל דווקא זה גורם לקורא לעצור רגע, ולקרוא שוב.
גם אני ילדה של סתיו, יש בו משהו, שגורם להתרפק, להתרגש, להשתולל ולהתכנס...
[ליצירה]
קצת אבל הרבה
שיר עם מעט מילים שמעביר הרבה תחושה-
תחושה של סתיו קצת מנוכר, צבאי כזה. היה לי משונה החיבור בין חיילים לריקוד של שמחה. אבל דווקא זה גורם לקורא לעצור רגע, ולקרוא שוב.
גם אני ילדה של סתיו, יש בו משהו, שגורם להתרפק, להתרגש, להשתולל ולהתכנס...
[ליצירה]
מתי הספקת להגניב יצירה מבלי שאני אשים לב אליה! אהה!!! אהבתי. אם כי אני לא כל כך בטוח שהריקוד של העננים כל כך מתאים (השיר קצת אפל ופתאום ריקוד :S)
[ליצירה]
עצוב...
עצוב מאוד ומרגש... כמעט בכיתי יחד איתך...
הכתיבה נפלאה. הגעגוע מורגש לעומק.
גם לי יש מקורות רחוקים בארצות הצפון הקרות. אוקראינה, לטביה, פולין. אך כאן נולדתי, ואיני יכול להשוות את תחושותיי לתחושותייך.
בכל מקרה, יש מה לראות. צאי, צאי וראי אילו נפלאות הארץ טומנת בתוכה. הרימי את המעטה האפור, המחזורי, הישן, המדכא, והיכנסי לעולם אחר.
כן, יש כאן דברים יפים, ולו רק בגלל קדושת הארץ.
בהצלחה!
[ליצירה]
[ליצירה]
הזדהיתי עם הקטע המון...
ראשית, גם לי יש תסבוכים כאלה, דומים... את יודעת מה.
שנית, גם לי יום הולדת בקרוב.
שלישית, אני גם אוהב את הים. (אך את הרוח יותר...)
ממש... מחשבות תאומות.
כתיבה נהדרת.
תודה לך! (ומזל טוב!)
[ליצירה]
דב, זה מעולה!!!
אפרט מדוע:
* החרוזים שהכנסת לא מכבידים מדי על השיר, ומובילים אותך יותר מאשר מעמיסים עליך בקריאה. אתה לא מכריח אותם להיכנס, אלא משלב אותם ומתאים/מטעים (משורש ט'ע'מ') אותם לפי השיר.
* המעבר המקורי בין הבתים זוכה לשבח.
* הרגש!!! יש פה רגש עצום. אתה נותן לקורא להרגיש מה אתה כותב בעזרת תיאורים נהדרים.
* יש לך כתיבה מעולה ושפה מצויינת.
* הדרך המיוחדת שלך לסיים שיר, בהכפלת משפט או בשינוי קטן שלו, פשוט מיוחדת. מוסיפה המון...
רק משהו קטנטן הפריע לי:
* "...ומשם אל הדרך, ההולכת בדרכה אל העיר..." זה רק אני שלא הבנתי מה המשמעות של המשפט הזה? האם התכוונת לעשות זו מבחינה ציורית מאד או שפשוט לא שמת לב?
אה, אהדתי.
תודה!
תגובות