הבזקי חשמל
בשמי הפלדה
וחיילי העננים
הרוקדים אתי
במחול השמחה.
אני ילד של סתו,
עיניי
ירוקות העד
בשלכת
גשמי הברכה.
ישי שור
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] איזו האנשה! תיאור הסתיו בצורה פנטסטית וציורית! [ליצירה]
- [ליצירה] קצת אבל הרבה שיר עם מעט מילים שמעביר הרבה תחושה- תחושה של סתיו קצת מנוכר, צבאי כזה. היה לי משונה החיבור בין חיילים לריקוד של שמחה. אבל דווקא זה גורם לקורא לעצור רגע, ולקרוא שוב. גם אני ילדה של סתיו, יש בו משהו, שגורם להתרפק, להתרגש, להשתולל ולהתכנס... [ליצירה]
- [ליצירה] מתי הספקת להגניב יצירה מבלי שאני אשים לב אליה! אהה!!! אהבתי. אם כי אני לא כל כך בטוח שהריקוד של העננים כל כך מתאים (השיר קצת אפל ופתאום ריקוד :S) [ליצירה]
- [ליצירה] אני אוהבת את זה, רק בגלל העובדה שאנשים כבר לא כותבים על עצמם, זה כאילו נהיה פסול. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי לראות את הסתו בעיניים של ילד. [ליצירה]
- [ליצירה] למרות שאני ילדה של קיץ... אהבתי... (אולי בגלל זה העיניים שלי חומות. כי בקיץ הכל מתייבש כמו הקוצים..שהם לא ירוקי עד...) [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי! רוקד בגשם... בסתיו עם חיילי העננים... אתה גדול האם לא אמרתי לך? תודה לך: אהבתי ואהדתי, באהודות הפקדתי. חיים [ליצירה]
- [ליצירה] איי... אתה במצב של צחוקים לאחרונה, מה? צחקתי, והרבה. מה טוב שיש אחדים בינינו שכותבים שירי בדיחה משעשעים. תודה עצומה! [ליצירה]
- [ליצירה] פשוט וטהור. כתיבה נפלאה. תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] כ"כ טוב. אהבתי עד אין קץ. רעיון... תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] יפה... כנראה שפספסתי את הקשר למשהו מסויים. לתינוק יש ידיים ארוכות מדי, לא? תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאד... * החריזה מתחילה להוות קצת בעיה בשיר הזה. היא מסתדרת חלקית עם הכתיבה. מצד אחד היא תואמת ונותנת זרימה, ומצד שני, בעיקר בבית הראשון והשני, יש קצת תזוזות לצדדים לא רצויים. נסי יותר לשלוט בחריזה ע"י שימוש מרוחק (ולא שורה-חרוז ראשון-שורה-חרוז שני), או ע"י השמטת החריזה בכלל. בהצלחה. * הרגש שאת מתארת... את פשוט מוציאה הכל. התפלאתי מביטוי הפנים בצורה כ"כ טובה. כתיבה מעולה. * דעותיי על הסיום מתחלקות. בבית האחרון הרגשתי שכבר פנית בפנייה חדה מדי. אני חושב שזאת השפעת החריזה. בכל מקרה, הבית האחרון הוא המעטפת לסיום עצמו. ה"מה? מה? מה?" שלך נותן תחושה של הד, משכיות, כמו ביצירתך הקודמת. מצד שני, הוא גם לא ברור כ"כ בשאלתו. מה מה? מז"א את לא יודעת מה? אני מבין שזה נובע מהבלבול והתסכול מהרגשות, אך בכל זאת, בכדי להפוך את הסוף למשהו חזק דיו יש צורך לתת תחושת השלמה. מאידך, אם תרצי, אפשר פשוט לחזור על מוטיב שמופיע בשיר הרבה פעמים, כמו ביצירתך "תרקדי- תרקדי-". כל הכתוב לעיל הן דעותיי האישיות. אין להעתיק, לשכפל, לבלוע או להפיץ ברבים. תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] כואב וקשה עוד יותר לתאר את הכאב שלך. כאבי הוא כעפר לרגלי כאבך. [ליצירה]
- [ליצירה] מדהים. אילו רעיונות... פירותיו של העולם. קצת מוזר שהפירות כאלה קלים (הענפים די מחזיקים אותם עם הסלסולים האלה...). אולי זו המטרה. תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] תמונות נדירות ומיוחדות רק לך... אילו תיאורים מקסימים. אהבתי במיוחד את: "יְלָדִים יְחֵפִים רָצִים סְבִיבִי סְבִיבָה בְּאַנְחַת נְדָבָה." מין תום כזה ושובבות של ילדות. אתה מצליח להכניס את הקורא לראש שלך, למציאות שלך, לדמיון שלך. בכל זאת, עדיין חסר הסיום, העוצמתיות. חוץ מתמונות המצויירות במכחול יפהפיה, אני לא חש דבר. יש לך עט של צייר. תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] מצויין. ולא צריך להגיד שום דבר חוץ מזה. הקלילות שמכסה את האמיתות ראויה לשבח. [ליצירה]
- [ליצירה] דימוי חביב כתיבה מהנה, אך חשוב מכל: מסר עמוק. [ליצירה]
תגובות