הבזקי חשמל
בשמי הפלדה
וחיילי העננים
הרוקדים אתי
במחול השמחה.
אני ילד של סתו,
עיניי
ירוקות העד
בשלכת
גשמי הברכה.
ישי שור
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] איזו האנשה! תיאור הסתיו בצורה פנטסטית וציורית! [ליצירה]
- [ליצירה] קצת אבל הרבה שיר עם מעט מילים שמעביר הרבה תחושה- תחושה של סתיו קצת מנוכר, צבאי כזה. היה לי משונה החיבור בין חיילים לריקוד של שמחה. אבל דווקא זה גורם לקורא לעצור רגע, ולקרוא שוב. גם אני ילדה של סתיו, יש בו משהו, שגורם להתרפק, להתרגש, להשתולל ולהתכנס... [ליצירה]
- [ליצירה] מתי הספקת להגניב יצירה מבלי שאני אשים לב אליה! אהה!!! אהבתי. אם כי אני לא כל כך בטוח שהריקוד של העננים כל כך מתאים (השיר קצת אפל ופתאום ריקוד :S) [ליצירה]
- [ליצירה] אני אוהבת את זה, רק בגלל העובדה שאנשים כבר לא כותבים על עצמם, זה כאילו נהיה פסול. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי לראות את הסתו בעיניים של ילד. [ליצירה]
- [ליצירה] למרות שאני ילדה של קיץ... אהבתי... (אולי בגלל זה העיניים שלי חומות. כי בקיץ הכל מתייבש כמו הקוצים..שהם לא ירוקי עד...) [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי! רוקד בגשם... בסתיו עם חיילי העננים... אתה גדול האם לא אמרתי לך? תודה לך: אהבתי ואהדתי, באהודות הפקדתי. חיים [ליצירה]
- [ליצירה] צ'ופר ללילה. מעניין ומעלה חיוך. תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאד... אני לא איש של חריזה, ולכן לא אגיב עליה. אני מתכוון שאני לא אוהב שלילה, לא שאיני מבין בה. השיר אכן רומנטי ונוגע בקצותיו של רגש האהבה. החזרה על המשפט המרכזי "ידעתי לא קל זה יהיה" מחזקת את השיר, לטעמי, ונותנת לו נפח עצום. הסדר של חלקי המשפט קצת בלבל אותי, אך טוב גם כך. אני אישית אוהב את הסדר המקורי והיעיל, שתמיד מסדר כל משמעות במקומה. הסיום, בסימון הקריאה שלו, מתאים בהחלט. חזק ונשלט, שירך היפה הזה. תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] אילו ביטויים! מדהים... גם אני נפעמתי. יש משהו בכך ששיבוצים (אזכורים) רבים מדי אינם מוסיפים לחן היצירה, אך אין בכך להתגבר על היופי שיצרת כאן. בית ד' הוא הפסגה, לדעתי. תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד!!!!!! מילים עשירות ויפות ביותר! תיאורים מקסימים, כתיבה מעולה. אכן - מה רבו מעשיך ה'. תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] היא מגיעה... תודה שהערת לנו שוב את הניצוץ הזה! כתוב טוב. סיום מצויין. תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] נחמד ביותר... זורם כמו שצריך עם מסר יפה מאוד, שאותו כולנו חווינו... הייתי מציע לך לא להירדם, אין זמן לזה. ד"א, תוכל להסביר לי בשביל מה כל הצבעוניות? אין כל טעם לכך כחלק מהשיר, וזה לא מצעד הגאווה, אז אני אישית הייתי מסתפק בשחור... בהצלחה! [ליצירה]
- [ליצירה] יפה ביותר! העין השמאלית אכן נראית מעט פוזלת... נעזוב זאת. גם לי היא הזכירה מישהי מהגולשות. פשוט יופי... (אני לא מבין יותר מדי ברישומים... מצטער) עשוי היטב. תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] מלים כדורבנות. מהו החופש אליו אנו מייחלים? האם הוא חופש אמיתי, או רק חופש חיצוני? צריכים אנו לשחרר את הנשמה, וזה אפשרי רק באמצעים פנימיים. כתיבה מעולה וקצבית. תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] נחמד ביותר! רעיון קצר וטוב. תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] יפה! המעבר המהיר בין תוהו-ובוהו של מטה לטוהר של מעלה טוב. כאילו המספרת מעבירה מבט מלמטה למעלה, ושוב חוזרת למטה, להיכן שהיא נמצאת. לשקוע בחלומות לרגעים קצרים ומתוקים. אפרופו חלומות, הקטע נשמע כמו אחד. "אפילו הציפורים פה אחרות" - ציפור. חיה שיכולה להגיע לאותו מימד נפלא שם למעלה. אולי באותו מקום, לציפורים המשונות אין כנפיים? אפשר להסכים עם זהירות שביר (בשביל ה"אלימות"), אבל אני דווקא חשבתי שהסיום עוצמתי. תודה! [ליצירה]
תגובות