[ליצירה]
היצירה שלך מתאימה למשבר גיל המעבר..
לא לך רון..
לכל אדם חלום, שאותו הוא מקווה לחיות,
אך הלך חיינו נוטע בליבנו חלומות אחרים.
צריך אדם לזרום עם חלומותיו כפי שהוא זורם
(בעל כורחו) עם שנות חייו החולפות.
אנו קמים כל בוקר לעוד יום עבודה/לימודים
אנו חוזרים שוב ושוב על "שגרת" החיים.
ואותו סדר יום בדומה פחות או יותר -
מה כבר נשאר לנו.. עוד חלום שנופל..
לא כך הם באמת הדברים
למרות שלפעמים אנחנו מרגישים "דפוקים"
ושגונבים לנו את חלומות החיים.
צריך רק לזכור לשים לב לנקודה קטנה..
שהשמש עושה יום יום את אותה העבודה.
וכל יום מחדש --- הוא יום חדש,
עם חלום חדש, עד הערב הבא.
אז "נקום מחר בבוקר - עם שיר חדש בלב"
וניתן ליום אתמול לעבור.
ורון, כבר גרמת לי פה לכתוב יצירה שלמה..
אז אגיד - שלום - לבא בתור .
[ליצירה]
יורם תומר היקרה גם כן...
צר לי לבשר לך... אך אני גבר !!
אם תכנס לשירים נוספים שלי..תבין זאת.
אבל בוא נגיד שגרמת לי ולעוד כמה א-נשים (גברים כן..) להתגלגל מצחוק.
ועכשיו ברצינות...
תודה.
עצם ההתבלבלות שלך רק מחמיאה לי על השיר.
[ליצירה]
יורם
במבט שונה על היצירה שלך...
ובהמשך הנושא בין גבר לאשה..
אל ינסה הגבר להסביר את דרך מחשבתו לאשה,
הוא יחשב בעיניה לבלוק.
אל תנסה אשה להסביר את דרך מחשבתה לגבר,
היא תחשב בעיניו לאשה.
אך ברגע בו יתחתנו השניים
ויעברו לתחת אותה קורת גג
הו אז יבינו השניים..
את דרך מחשבת האחד.
[ליצירה]
אתה מזכיר לי את רובין הוד...
יפה ונכון,אין שחר לבעיית העשירים/עניים.
לעד חלק רק ירוויח...וחלק ימשיך לחפש את לחמו.
הכאב עמוק,אך כל שנותר לעשות...זה לכתוב.
נ.ב.
רק אל תתחיל ללבוש געטקס..
[ליצירה]
שני דומים
ושני שונים
עיתים מכירים
ולפעמים לא יודעים
אם כדאי להיות שונה
אם שווה להיות דומה
מה אני מחפש
ומה השני רוצה
רק ניתן לטבע לעשות את שלו
ואם תחושת הבטן נלך
כי את אשר השני חושב..
זאת נדע רק בלב.
שיר מקסים כתבת !
(רק שאלה קטנה..
האם לא מתאים יותר המילה
"דומים" במקום המילה "אחרים"
-שורה חמישית מלמטה-)?
[ליצירה]
שני חלקים לו לאדם
חלק עליון, חושב,
חלק תחתי, מרגיש.
יש פעמים טוב לו לאדם להחליט מזה או מזה.
אינסטיקנטים המגיעים לנו מהלא מודע - רגש -
שיקולים הנובעים מסינפטות עובדות.
השכל נמשל לאבן, יציב, איתן.
הרגש... לרוח, מתנודדת מצד לצד.
כל אחת מהם לחוד... קטסטרופה.
שניהם ביחד... בניין.
לעיתים סופה נוצרת,
מערבבת את הבטון ביחס לא טוב.
גורמת לנו לדבוק בליבנו או ובשיכלנו..
ואת הטעם הטוב... לאבד.
מודע אני לכוחות הלב...
ובעקבות זאת נכתבה התגובה..
הלב הוא המבטא את מעמקי נפשנו ונשמתנו-אכן.
הוא אכן זה הגורם לנו לגלות...
אך יש פעמים בם הוא גם שובר את רוחנו..
מניח אותנו בשקט לבהות..
תגובות