[ליצירה]
הי .. תגובה קצת מאוחרת. אבל עכשיו נתקלתי בשיר.
זה שיר כל כך נכון : "אנחנו" נוטים לומר הרבה דברים..
ולעשות מעט. "אנחנו" מאוחדים ביחד שכל אחד לחוד.
"אנחנו" כמריונטה בידי המריונט ועוד מעיזים לחשוב שדעתנו חופשית..
אכן שיר יפה.
[ליצירה]
בת מלך יקרה, הכאב,פשוט נקרא..
יש דברים נסתרים,לא נבין לא נדע.
ואחד מהדברים,הוא גלגולה של נשמה..
לכל זמן,ועת לכל אדם,ולכל דבר...סיבה.
וכנראה פשוט...שהגיע זמנה.
*************
[ליצירה]
תודה.
מסתבר שבכל זאת מצאת משהו לכתוב..
לא ניסיתי להשאיר משהו נבוך...וכל בן אדם קצת מבולבל.
רק ניסיתי להעביר נקודה קטנה של מודעות..
לכך שיש בזמן,נקודות ללא זמן.או יותר נכון:
זמן לעצמותך להשתחרר מכבליה.
אם רק תתן לה..
[ליצירה]
מצא לו את מקומו השיר שלך...
ישר אחרי "דרכה של אשה"
יום עמוס, מקרה כואב..
דברים המעיבים על הלב.
מחפשים דרך, מחפשים מוצא,
מחפשים מקום להתפרק..
משוועים לנחמה.
ומגיע אהוב במגע מנחם
גורם לכל הדברים
להתרוקן..
ןשבכל כבר ריק
והלב נקי..
נשאר הוא האהוב.....
ריקני.
[ליצירה]
הדסוס..
תודה שוויתרת לי (בערך...) עלהערות.
לא יודע. התחשק לי לשים את זה בסיפורת,
סל הכל גם סיפורת היא סוג של שיר,
וגם שיר הוא סוג של סיפורת.
יש שיר מובהק שהוא רק שיר,ויש סיפור סיפור שהוא סיפורת.
ומכיוון שהשירסיפורת שלי דומה לשניהם...
מה זה משנה היכן הוא נכתב ?
[ליצירה]
הם אחרי ואני איננה
נמוגה לתוך ים של תככים
וכל הדיכוטומיה ממני והלאה
נסגרים שערי רגשותי המכים
ומאחורי מלחמה, מי ינצח ?
קול צחצוח חרבות וסכינים
כל רגש רגשותיו לי שולח
ואני יודעת כי סערת רגשות לי בפנים.
[ליצירה]
יש רגעי פסימיות בעולמנו הקטן.
אך בואי לא נשכח, שכל פסימיסט, בסופו של דבר הוא אופטימיסט.. כי גם הוא בטוח שאם הוא ימות...
יהיה לו.. יותר טוב!!
פרפריתי מוסרת
ששעת האופטימיות עוד תשוב כפי שהלכה.
תגובות