אתה קם בבוקר, מביט מהחלון

הרחוב שקט, ואין נפש חיה

אתה מביט במראה

העיניים לא נפקחו לגמרי

הראש, מתחיל לחשב

כמה זמן נותר לך

עד שתחזור אל הבית שלך

קפה ראשון, ומקלחת קצרה

אתה יוצא בקור של הבוקר

מתניע את הרכב ונוסע

הדרכים הפתוחות

וברדיו,

שירים מתערבבים עם חדשות ראשונות

שנים, אתה עושה את אותו הדרך

שנים, אתה מדפיס את אותו כרטיס

פעם חשבת, שתצא מזה מהר

אחרי זה חשבת, שאולי טוב לך שם

עד שגילית, שזה משאיר אותך עם שום דבר

החלומות הגדולים, התנפצו מזמן

מי שאתה, זה לא מי,

שראית כשהיית צעיר

אתה רחוק ממנו

וזה משאיר אותך עם שום דבר

האנשים, אותם אנשים

העבודה, היא אותו הדבר

אתה כבר מבין

שזה משאיר אותך, עם שום דבר

יום אחד, אתה מפחד, תצא מכאן ולא תחזור

ואז תפתח את כל הקופות

ותגלה, שאין לך כלום ביד

רק שנים אבודות

ההבטחות הגדולות

החלומות שמחכים בשקט

מה שאמרו לך, שיהיה

הכל ייעלם

לא תוכל לרדוף אחרי זה יותר

לא תוכל להשיג, את מה שרצית

אתה חוזר בערב הביתה

רק כדי לקום מחר, לעשות את אותה דרך

שמשאירה אותך, עם שום דבר

ואיך זה, אתה שואל את עצמך

אחרי שנים, של עבודה קשה

אתה נשאר באותו מקום, עם אותו הדבר

וזה משאיר אותך עם שום דבר

ואלו, שרצו ממך הכל

הם אלו, שיחזיקו בסוף היום

את הצ'ק בחיוך גדול

הם לא יזכרו אותך,

לא היום, לא יום אחרי שתפרוש

ולך יספרו, שזה החלום הגדול

אתה מגשים אותו כל יום

אבל מה עם, החלום הזה

משאיר אותך עם שום דבר לחיות