ברגע הראשון הרגשתי תמימות,
מבט נוסף בתמונה, גרם לי לחשוב שיש כאן יד זרה,
לא הרגשתי שילד יכול לתקוע את הכף כל כך חזק,
עמוק ישר.
אז עם מה נשארתי?
מחשבות. (גם משו, לא?)
מיוחד (בצורה הטובה של המילה :))
אני הסתכלתי דווקא על זה שהרקע מטושטש והכף חדה. כאילו, כשאתה ילד העולם שבחוץ נראה הרבה פחות חשוב לעומת העיסוקים היומיומיים שלך שנראיים לך כמו כל העולם.
מקסים.
אני הסתכלתי דווקא על הניגוד בין החול לכף - מבחינת החומר.
חול - זז חי תמיד היה...
כף - פלסטית, מדוייקת, סימטרית, המצאה חדשה שלא מתכלה....תקועה...
ממש אהבתי!
מדהים!
אהבתי את הפוקוס המעולה, החול מקדימה חד ומאחור מטושטש. [זה כאילו הילדות כבר מטושטשת, אבל הנה בצבוץ של ילדות עולה ונעשה שוב חד].
והסימטריות מעולה.
לאהודות.
[ליצירה]
ברגע הראשון הרגשתי תמימות,
מבט נוסף בתמונה, גרם לי לחשוב שיש כאן יד זרה,
לא הרגשתי שילד יכול לתקוע את הכף כל כך חזק,
עמוק ישר.
אז עם מה נשארתי?
מחשבות. (גם משו, לא?)
[ליצירה]
מיוחד (בצורה הטובה של המילה :))
אני הסתכלתי דווקא על זה שהרקע מטושטש והכף חדה. כאילו, כשאתה ילד העולם שבחוץ נראה הרבה פחות חשוב לעומת העיסוקים היומיומיים שלך שנראיים לך כמו כל העולם.
מקסים.
[ליצירה]
אני הסתכלתי דווקא על הניגוד בין החול לכף - מבחינת החומר.
חול - זז חי תמיד היה...
כף - פלסטית, מדוייקת, סימטרית, המצאה חדשה שלא מתכלה....תקועה...
ממש אהבתי!
[ליצירה]
.
כך גמני מרגישה כשסוקרת עוברי אורח.
והביטויים שלך..מקסימים ממש ("לראות איך העולם
מתקפל כול יום אל תוך עצמו במגע קל, שלא ניתן לראות אם הוא השאיר סימן")
יפה כתבת!
[ליצירה]
איכשהוא תמיד היה ברור לי שמבריחים אותה מהארמון בתוך כל הבלאגן, או שאחשוורוש מבין את הקשר העמוק שיש לה לעמה ולכן משחרר אותה ללא תנאים.
חיפשתי עכשיו בפסוקים ולא מצאתי תיאור של מה באמת עלה בגורלה, בע"ה אחפש בפרשנים-מבטיחה ליידע אם וכאשר אמצא משהו מעניין.
(ואגב.. אני לא בטוחה שהקרבה של אדם פרטי עבור עם נחשבת לטרגדיה.. לאורך כל הדורות אנשים חשו גאווה של ממש למות על קידוש ה'. לעמ"י אין קיום של ממש-קיום ייעודי-כפרטים. רק כקבוצה).
[ליצירה]
וואו!! זו פעם ראשונה שאני קוראת משהו מקטגוריית "אגדת ילדים" וכמו שחשדתי- היא אינה מיועדת לילדים כלל ועיקר.
בד"כ אני בעד ביקורת בונה, אבל פה.. חבל להרוס את הקסם בניתוח קר. נהניתי, חייכתי, הרהרתי, ורצה לקרוא שוב! :-) יש לך את זה
[ליצירה]
ריגשת אותי,איש קטן-גדול.. (ואני לא מאלו השורדים מונולוגים ארוכים בד"כ..)
ואולי זו היכרותי האישית עם ר' עקיבא של ערב שבת, הידוע בכינויו "אין-מה-לעשות-אז-לפחות-נעשה-זאת-עם-אחרים", שגרמה לי להיכנס ממש לסיפור.
יפה לך!
[ליצירה]
ערוגה.. קודם כל- חלילה לך מלהזכיר את המושג "דיגיטלי" לידי :-)
שנית, בכוונה לא העלתי רמת קונטרסט, רציתי שהחתול ייצא כמעין צללית מטושטשת יותר, זה מוסיף לו נופך דרמטי (לטעמי).
תגובות