[ליצירה]
מצטערת,אבל אני מוכרחה:
התמונה גזורה בצורה מרושלת ולא נעימה לעין, כאילו נערכה בחיפזון-העיקר להציגה ברבים.אבל מעבר לקטנוניות העיסוק בויזואליות של ה"יצירה" אני מתקשה להבין איך אדם יהודי מסוגל להשוות יהודי אחר לחיה, ובעצם לטעון כי הוא פחות ממנה. רק לי יש אסוציאציות של מלחמת העולם השניה? כמה רחוק עוד תגיע ההסתה נטולת הרסן הזו? האם היא תיפסק רק כאשר יישפך פה דם? האם אי אפשר לעמוד על עקרונות ולדבוק באידיאלים בדרכים חיוביות?
מאט יקירי, כן. מאחורי כ-ל זוג עיניים יש נשמה. (ניצוץ אלוקי למקרה שסיסמאות ולהט המונים השכיחו ממך את העובדה), גם אם היא לא חושבת כמוך.
[ליצירה]
חזרתי שוב להתפעל מחדש. החול- בדיוק בצבע הנכון (יש שם פלאש? איך זה יצא כ"כ בהיר?) , הצב והמים- ניגוד/שילוב שמשחרר את עולם המחשבות לנדידה ארוכה, קומפוזיציה מדויקת, תפיסת רגע. אין לי אלא להצטער שלא אני צילמתי את זה :-)
[ליצירה]
הדס, זו אכן אנפה. יכול להיות שלא זיהית פשוט כי היא מכווצת ומכורבלת מקור. בד"כ הן זקופות קומה וארוכות צוואר (אם תרצי, אשלח לך תמונה. עשיתי לה בוק שלם...).
אה, וזה צולם על חוף הים כמובן.
[ליצירה]
ריגשת אותי,איש קטן-גדול.. (ואני לא מאלו השורדים מונולוגים ארוכים בד"כ..)
ואולי זו היכרותי האישית עם ר' עקיבא של ערב שבת, הידוע בכינויו "אין-מה-לעשות-אז-לפחות-נעשה-זאת-עם-אחרים", שגרמה לי להיכנס ממש לסיפור.
יפה לך!
[ליצירה]
אני מתקשה להגיב לאמירות פוליטיות, ובכל זאת-לשם האיזון כאן, מוכרחה. הגיע הזמן שמישהו כאן ינסה להבין, לפחות ינסה, שכל תוכנית ההתנתקות אינה באה כמשהו אישי נגד תושבי גוש קטיף. התוכנית הייתה מתרחשת באותה מידה גם אם היו יושבים שם שמאלנים ואנשי שינוי! יש סימפטיה בעם לתושבי הרצועה (טוב..אחרי חסימת הכבישים קצת פחות..), וכולם מזדהים עם האובדן האישי ש(אולי)יאלצו להתמודד איתו. זו לא תוכנית התנכלות לדתיים,צאו מזה!!! ואולי אם נקדים להפנים את זה, נוכל באמת למנוע את מלחמת האחים המדוברת.
תגובות