א.

אתם מתפללים תפילת בֹּקֶר.

פּוֹרְשִׂים טליתות וּמִתְיַחֲדִים פְּנִימָה

אור גדול נמשך ועולה מחלונות בית הכנסת הגבוהים

ומרקיד צלליות התכנסויותיכם באריגים

ועושה אתכם אחד עם הקירות עם הרצפה עם דפֵּי הסִדּוּר שֶהָרוּחַ פּוֹרעַת--

אתם נִגְלִים טִיפִּין טִיפִּין כמו שִׁבְרֵי סערה שפולטים הגַּלִים

מפשילים זרועות וכוֹרכִים שֶׁבַע פעמים מהשחור השחור הזה

שהוא גם עטרה לראשיכם אתם אוחזים בַּמָקוֹם בו מתחילה התפילה בַּמָקוֹם

של המילים שנעשו לְיַשֵּׁר ולהחליק ולהרגיע

וְהזִמְזוּם המִתְנַגֵן מזכֵּךְ את כתפֵיכם הרחבות את האֲוִיר את האָבָקִים המרצדים בשֶׁמֶש--

ב.

אתם אנשים פשוטים של בֹּקֶר מִתְנוֹעַעִים בְּרִיקוּד סָמוּי מְתֹאָם

מִנַּיִן לוקחים לֵב לְנַגֵּן תְּחִנָּה כזאת עֲנֻגָּה

התנדנדות כזאת עדינה

התמסרות כזאת של שַׁחַר

של רֵעוּת של אהבה של תֹּם של שלום של קֹדֶשׁ--