ובכל פעם מחדש נפלֵאתָ בעיני
בתוך שאון החיים הצופֵף
מצליח תמיד לשזור עצמך
להגדיל שירה
ולהאדירה
ולהתגדל ולהתקדש- -
ומתוך כך כמו מתבקש לראות
אותי בעָניי
מתבדלת בצד
וגם אז רוחות החול צולפות בגבי
ואני מסוככת עלי ועל
האור הבָּלוּם- -
אודיה (פיצקית)
-
וּפַעַם כְּשֶׁהַכֹּל יִהְיֶה יוֹתֵר פָּשׁוּט / אֲפִלּוּ הַמִּלָה / אוֹמַר לָךְ מַשֶּׁהוּ שֶׁלֹּא נִרְאֶה חָשׁוּב / אֲבָל נִשְׁמַע נִפְלָא
(שלמה ארצי)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] *. [ליצירה]
- [ליצירה] |שתיקה בלא כוכבית| בטח לקח לך הרבה זמן לכתוב את זה. [ליצירה]
- [ליצירה] מפדח למדי. יא מרושע. [ליצירה]
- [ליצירה] הקומפוזיציה ג-א-ו-נ-י-ת. בדיוק מה שאני אוהבת. אחלה קוויות. יש פה גם אור מעניין, נדמה שהאור על הכביש והבניין הוא אחר לעומת האור שנופל על הדמויות. אם לא הטשטוש של האדם החרדי הייתי חושדת בך בביום. (וזה לא נאמר לרעה, ממש לא.) ההערה היחידה היא כמו שחף- חבל על המשהו העגול הבהיר למטה שטיפטיפה מסתיר את הגלגל. מעניין אותי לראות עבודות צבעוניות שלך פעם. [ליצירה]
- [ליצירה] * המשך יבוא?!?! [ליצירה]
- [ליצירה] -וואו- יפה מאוד, אך מעבר לכך- מעניין. קראת לשיר 'להתעורר', שזה בדיוק ההפך מההרגשה שלי כשקראתי אותו. בכל מקרה, אהפתי מאוד. [ליצירה]
- [ליצירה] זה שיר טוב, כתוב טוב. הכותרת מוסיפה נופך מעניין, כמו קובעת אבטיפוס, או גֶן שעובר בתורשה. הרגשתי קצת בשורה האחרונה... מין כזה...פספוס או חוסר דיוק, או.. קשה לי להסביר. כאילוהמכה האחרונה והקטנטנה בפטיש יצאה טיפה עקומה. איך לנסות להסביר את זה? לא יודעת. אני מרגישה שיש צורך לנסות לדייק יותר ב"ואיך אני אוהבת אותו." אולי לנסות (כתרגיל לא מחייב) להעלות בראש מילים חלופיות, לנסות להגיד את זה בדרכים אחרות. בכל מקרה, זה שיר ממש טוב. צורב מאוד, נושא על גבו הרבה. [ליצירה]
- [ליצירה] מעולה וואו. ממש מעולה. יואו! הנאה צרופה. [ליצירה]
- [ליצירה] קינה על העיר שהיתה ואיננה עוד. היתי בתלאביב ביום חמישי. באמת חבל עליה. באמת חבל. אני משתדלת להגיע לשם כמה שפחות. [ליצירה]
- [ליצירה] מעולה. הכתיבה משובחת. הצלחת להכניס דימויים עשירים מאוד בשיר קצר. אמנות הצמצום נערצת עליי. כל הכבוד. [ליצירה]
תגובות