ובכל פעם מחדש נפלֵאתָ בעיני
בתוך שאון החיים הצופֵף
מצליח תמיד לשזור עצמך
להגדיל שירה
ולהאדירה
ולהתגדל ולהתקדש- -
ומתוך כך כמו מתבקש לראות
אותי בעָניי
מתבדלת בצד
וגם אז רוחות החול צולפות בגבי
ואני מסוככת עלי ועל
האור הבָּלוּם- -
אודיה (פיצקית)
-
וּפַעַם כְּשֶׁהַכֹּל יִהְיֶה יוֹתֵר פָּשׁוּט / אֲפִלּוּ הַמִּלָה / אוֹמַר לָךְ מַשֶּׁהוּ שֶׁלֹּא נִרְאֶה חָשׁוּב / אֲבָל נִשְׁמַע נִפְלָא
(שלמה ארצי)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] וואי, ע-נ-ק!!! [ליצירה]
- [ליצירה] *. [ליצירה]
- [ליצירה] הצטמררתי. אבל ממש. כאילו, עברה בי צמרמורת. נכון, זה פסימי נורא, אבל לא מתבכיין. ממש לא. וזה באמת מדליק נורה אדומה. והפיגועים זה באמת מה שקובר אותנו. לא מה שדוחף אותנו קדימה. מהמם. [ליצירה]
- [ליצירה] באמת לא אכביר במילים כדי לא לפגום בכבוד המתים בזכרם בחוטים הדקים שרוקמים את היצירה. (שירת, עכשיו את מבינה?) [ליצירה]
- [ליצירה] ...בקרוב אצלך... איך, איך את לא נשואה????? [ליצירה]
- [ליצירה] הו. נחל אכזב קשה יותר לאהוב. אלקים אדירים, כמה סבלנות צריך-- |שותקת| (תודה. טוב לקרוא שוב.) [ליצירה]
- [ליצירה] - סו, איך את מסובבת פה את כולם על האצבע הקטנה... תכתבי מהר!! [ליצירה]
- [ליצירה] כן, בדיוק בדיוק חשבתי על או הנרי. יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] :)))) הו, נהדר! [אתם רואים? נסו גם אתם להבין. נסו.] [ליצירה]
- [ליצירה] רן, נאו איי אנדרסטנד. ואני לוידת למה יש לי לחלוחית בזווית עיני.. [ליצירה]
תגובות