ובכל פעם מחדש נפלֵאתָ בעיני
בתוך שאון החיים הצופֵף
מצליח תמיד לשזור עצמך
להגדיל שירה
ולהאדירה
ולהתגדל ולהתקדש- -
ומתוך כך כמו מתבקש לראות
אותי בעָניי
מתבדלת בצד
וגם אז רוחות החול צולפות בגבי
ואני מסוככת עלי ועל
האור הבָּלוּם- -
אודיה (פיצקית)
-
וּפַעַם כְּשֶׁהַכֹּל יִהְיֶה יוֹתֵר פָּשׁוּט / אֲפִלּוּ הַמִּלָה / אוֹמַר לָךְ מַשֶּׁהוּ שֶׁלֹּא נִרְאֶה חָשׁוּב / אֲבָל נִשְׁמַע נִפְלָא
(שלמה ארצי)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] כנ"ל. כתוב נחמד, עדין ולא מתריס. אהבתי. לא מסכימה עם הבחירה בדרך החיים והכל. טוב, שיהיה. [ליצירה]
- [ליצירה] נו. יופי. ועכשיו גמני בוכה. קצת. זהו. די. שששששש... מספיק. די. [ליצירה]
- [ליצירה] יצירה גדולה. קטונתי מלהכיל את המילים. יצירה גדולה. [ליצירה]
- [ליצירה] זה צילום טוב, וזו תמונה יפה, והשקדיה פורחת מקסים, באמת, אבל הצילום הזה לא מחדש כלום כ'יצירה'. הקומפוזיציה פתוחה, כתמי הצבע די אחידים. פעם הבאה אולי כדאי לשחק קצת עם האור, עם הפוקוס, עם ההתמקדות. לא יודעת, אני לא מהמתעסקים בצילום, אז אני רק מציעה כצופה מהצד. [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא מסכימה לגמרי עם התוכן, אבל הכתיבה יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] האיש הזה מפחיד. שאלת אותו אם הוא מסכים לפני שצילמת אותו. [ליצירה]
- [ליצירה] דוקא זה כן אתה, אבל אני חייבת להודות שכמו כל הדברים האחרים שאתה אומר- לא הבנתי.. לא לגמרי. [ליצירה]
- [ליצירה] - - [ליצירה]
- [ליצירה] זה שיר טוב, כתוב טוב. הכותרת מוסיפה נופך מעניין, כמו קובעת אבטיפוס, או גֶן שעובר בתורשה. הרגשתי קצת בשורה האחרונה... מין כזה...פספוס או חוסר דיוק, או.. קשה לי להסביר. כאילוהמכה האחרונה והקטנטנה בפטיש יצאה טיפה עקומה. איך לנסות להסביר את זה? לא יודעת. אני מרגישה שיש צורך לנסות לדייק יותר ב"ואיך אני אוהבת אותו." אולי לנסות (כתרגיל לא מחייב) להעלות בראש מילים חלופיות, לנסות להגיד את זה בדרכים אחרות. בכל מקרה, זה שיר ממש טוב. צורב מאוד, נושא על גבו הרבה. [ליצירה]
- [ליצירה] נכון. זוכרת. (לא שייך לשים קישור, על אף שחשבתי על זה.) [ליצירה]
תגובות