ובכל פעם מחדש נפלֵאתָ בעיני
בתוך שאון החיים הצופֵף
מצליח תמיד לשזור עצמך
להגדיל שירה
ולהאדירה
ולהתגדל ולהתקדש- -
ומתוך כך כמו מתבקש לראות
אותי בעָניי
מתבדלת בצד
וגם אז רוחות החול צולפות בגבי
ואני מסוככת עלי ועל
האור הבָּלוּם- -
[ליצירה]
אאוצ'
(זה על הירידה עם ה'אורות'.)
אבל את-
לכי, לכי... נבלעת בזרם.... כולנו מציירות אותו דבר, כותבות אותו דבר (החוֹלַם מעל ה-ו'...)...
יא אללה.
[ליצירה]
זו התחלה נחמדה.
יש פה אפילו סמלים נחמדים ורמיזות יפות.
אבל אולי כדאי ללטש את זה.
אולי לחדד את זה עוד, למשל- "כשכל הקטע הזה" הוא ביטוי מיותר, בעיני.
תגובות