ובכל פעם מחדש נפלֵאתָ בעיני
בתוך שאון החיים הצופֵף
מצליח תמיד לשזור עצמך
להגדיל שירה
ולהאדירה
ולהתגדל ולהתקדש- -
ומתוך כך כמו מתבקש לראות
אותי בעָניי
מתבדלת בצד
וגם אז רוחות החול צולפות בגבי
ואני מסוככת עלי ועל
האור הבָּלוּם- -
[ליצירה]
:)
איזה שיר.
הסמנטיקה מאד מעניינת, יש טלטלה גדולה בין שורות כמו "הוא יְצַו כקלגס על הזמן השאול" חדות וחותכות, לבין למשל "ורקיע גבוה מכדי לרחף" העדין ומרפרף.
[ליצירה]
שלום.
סוף סוף, אחרי הרבה שירים שלך,
אני מרגישה שאת מצליחה להביא משהו חדש וטוב, כמו שאת מסוגלת. עדיין יש מקום לליטוש (אולי אפילו לחלק לשירים נפרדים?), אבל הנה עומדת בפנינו במלוא תפארתה הדס המושחזת, המדוייקת, המפתיעה.
יופי יופי.
אשלח במסרישי משהו בעקבות הדימוי (הנפלא) "לגשת ולמות/ לגשתלמות/ באהבה אבשלומית כמעט."
(ואגב, למה את לא מנקדת? הפעם זה חסר במיוחד)
[ליצירה]
צודק, משה.
אין לי מילים בשבילך, את יודעת מה אני חושבת באמת.
אם את בוחרת להרגיש אחרת, אני לא מבינה את זה.
ועל הרגעים בהם הייתי ועודני לא בסדר- אני מתנצלת קבל עם ועדה.
רציני.
[ליצירה]
-
יש לי הרבה מה להגיד על החיבור הזה של ירח-הוא-והיא.
לא חושבת שזה מעניין מישהו.
בכל מקרה, אהבתי מאוד,
אבל הסוף קצת מוריד מגדולתו של השיר.
לוידת איך להסביר זאת.
אבל יפה.
תגובות