ובכל פעם מחדש נפלֵאתָ בעיני
בתוך שאון החיים הצופֵף
מצליח תמיד לשזור עצמך
להגדיל שירה
ולהאדירה
ולהתגדל ולהתקדש- -
ומתוך כך כמו מתבקש לראות
אותי בעָניי
מתבדלת בצד
וגם אז רוחות החול צולפות בגבי
ואני מסוככת עלי ועל
האור הבָּלוּם- -
[ליצירה]
אני לא כ"כ מבינה מה את אומרת,
כי דווקא במקרה הזה מבחינת משקל וחריזה, אמנם "ימים", "דמים" ו"שברים" זה לא בדיוק החרוז הכי מוצלח בעולם, אבל הם קצת הֵדִים אחד של השני.
[ליצירה]
באמת נפלא. ודווקא אני לא קוראת פה דימויים, אלא כפשוטו ממש.
אך גם אני לא הבנתי דבר מה,
מדוע בשורה האחרונה נכתב "בין".
רגע. פתאום אני רואה שהשתנתה השורה האחרונה. זה בכוונה? לא ברור לי. אחזור לפה בהמשך לראות מה נסגר.
prednisolone side effects in dogs go prednisolone 5mg tablets
[ליצירה]
רמברנדט
"כשראיתי לראשונה את התמונות של רמברנדט הן הזכירו לי מאמר חז"ל על בריאת האור. כשברא ה' את האור הוא היה כל כך חזק ומאיר שאפשר היה לראות מסוף עולם עד סופו. וה' פחד שהרשעים ישתמשו בו. מה עשה? הוא גנז את האור ההוא לצדיקים לעתיד לבוא. אבל מדי פעם ישנם אנשים דגולים שה' מברך אותם בראיית האור הגנוז. אני סבור שאחד מהם היה רמברנדט והאור שבתמונותיו הוא האור שברא ה' בימי בראשית" (הראי"ה קוק, כנראה מתורגם מאנגלית ממאמר שפורסם ב1935)
תגובות