ובכל פעם מחדש נפלֵאתָ בעיני
בתוך שאון החיים הצופֵף
מצליח תמיד לשזור עצמך
להגדיל שירה
ולהאדירה
ולהתגדל ולהתקדש- -
ומתוך כך כמו מתבקש לראות
אותי בעָניי
מתבדלת בצד
וגם אז רוחות החול צולפות בגבי
ואני מסוככת עלי ועל
האור הבָּלוּם- -
[ליצירה]
|משתדלת להמנע מתגובת 'אהבתי'|
זה יפה, ואני אוהבת את השחור לבן הזה ("זה הפילם שהיה במצלמה", אז מה.) וגם את הפוקוס הזה ("נסו בבית", אז מה.) ובכלל, זו אחלה תמונה בעיני. ויפהשאפשר לפרש אותה ככה וכל כך הרבה.
זה מוצלח, זה מוצלח בעיני.
[ליצירה]
זה צילום טוב, וזו תמונה יפה, והשקדיה פורחת מקסים, באמת,
אבל הצילום הזה לא מחדש כלום כ'יצירה'.
הקומפוזיציה פתוחה, כתמי הצבע די אחידים.
פעם הבאה אולי כדאי לשחק קצת עם האור, עם הפוקוס, עם ההתמקדות. לא יודעת, אני לא מהמתעסקים בצילום, אז אני רק מציעה כצופה מהצד.
[ליצירה]
*.
כזו עדינות מדוייקת לא קראתי כבר המון זמן.
נותרתי מלאת התפעלות,
אבל דוממת.
---
זה שיר חזק מאוד,
כבד מאוד,
טוב מאוד.
אני
אני
אני לא יודעת מה ואיך להגיד.
[ליצירה]
זו התחלה נחמדה.
יש פה אפילו סמלים נחמדים ורמיזות יפות.
אבל אולי כדאי ללטש את זה.
אולי לחדד את זה עוד, למשל- "כשכל הקטע הזה" הוא ביטוי מיותר, בעיני.
תגובות