ובכל פעם מחדש נפלֵאתָ בעיני
בתוך שאון החיים הצופֵף
מצליח תמיד לשזור עצמך
להגדיל שירה
ולהאדירה
ולהתגדל ולהתקדש- -
ומתוך כך כמו מתבקש לראות
אותי בעָניי
מתבדלת בצד
וגם אז רוחות החול צולפות בגבי
ואני מסוככת עלי ועל
האור הבָּלוּם- -
[ליצירה]
הצטמררתי.
אבל ממש. כאילו, עברה בי צמרמורת.
נכון, זה פסימי נורא, אבל לא מתבכיין. ממש לא.
וזה באמת מדליק נורה אדומה.
והפיגועים זה באמת מה שקובר אותנו. לא מה שדוחף אותנו קדימה.
מהמם.
תגובות