ובכל פעם מחדש נפלֵאתָ בעיני
בתוך שאון החיים הצופֵף
מצליח תמיד לשזור עצמך
להגדיל שירה
ולהאדירה
ולהתגדל ולהתקדש- -
ומתוך כך כמו מתבקש לראות
אותי בעָניי
מתבדלת בצד
וגם אז רוחות החול צולפות בגבי
ואני מסוככת עלי ועל
האור הבָּלוּם- -
אודיה (פיצקית)
-
וּפַעַם כְּשֶׁהַכֹּל יִהְיֶה יוֹתֵר פָּשׁוּט / אֲפִלּוּ הַמִּלָה / אוֹמַר לָךְ מַשֶּׁהוּ שֶׁלֹּא נִרְאֶה חָשׁוּב / אֲבָל נִשְׁמַע נִפְלָא
(שלמה ארצי)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] די! איזה יופי! הצילו, זה כ"כ כואב להנות מיצירות כ"כ כואבות. [ליצירה]
- [ליצירה] ערכתי את זה. לא כ"כ מבחינים. טוב, שיהיה. [ליצירה]
- [ליצירה] - אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] קשה לי, קשה לי עם האוקטבות של השיר הזה. וחוצמזה אני עם הסוגריים של ערוגה. [ליצירה]
- [ליצירה] נאיבי וחובבני. [ליצירה]
- [ליצירה] "ואני רק רוצה ללטף אותה ולקרוא לה שיר של יהודה עמיחי או של שלמה המלך". אני חושבת שמחזור השירים הזה, לכשיראה אור, צריך לצאת בכרך משל עצמו, אחרת הוא יהיה מעיק. כלומר, כל שיר צריך מרווח נשימה עצמאי, אחרת יש תחושה שהמילים חוזרות על עצמן. שהשנינויות בחלקן מיותרות. אבל זה גבולי ולא מוחלט. יש מעט מקומות שאפשר לדייק יותר (אפשר לומר, למשל: "שנחה בשלום על הזֵרים". כך לענ"ד). שנדע לדעת צער ולהשאר בריאים לִפנַי ולפנים. [ליצירה]
- [ליצירה] *. ולא נותר עוד חוץ מהשתיקה. [ליצירה]
- [ליצירה] כיף לך... ועוד בלב שלם... אשרייך. [ליצירה]
- [ליצירה] מתקרבת, התכוונת- להקשיב? רבקה ראש- אהבתי את תגובתך. גם לי יש מה לאמור. [ליצירה]
- [ליצירה] פשוט מצויין. מצטרפת לקודמיי. אלב לדעתי הקטע של 'ד--ק' הוא טיפה הסחפות עם הצורה החיצונית, אפשר לוותר עליו. אבל זה פשוט כתוב טוב, ומסודר טוב עוד יותר. [ליצירה]
תגובות