ובכל פעם מחדש נפלֵאתָ בעיני
בתוך שאון החיים הצופֵף
מצליח תמיד לשזור עצמך
להגדיל שירה
ולהאדירה
ולהתגדל ולהתקדש- -
ומתוך כך כמו מתבקש לראות
אותי בעָניי
מתבדלת בצד
וגם אז רוחות החול צולפות בגבי
ואני מסוככת עלי ועל
האור הבָּלוּם- -
[ליצירה]
"מרֹב זָרוּת לִפְעַמִים
אַף מָים רַבִּים קָשִים לַחְדוֹר
סַלְעֵי חָשָד."
כל כך. איזה יופי.
שיר נעים שכתוב טוב. יפה. מצא חן בעיני.
----
היה לי מוזר המעבר בין "ולוּ עלה בְּיָדִי הַייתִי בּוֹנֵה חוּרְבָה בַּשָדֶה" לבין "הַיוֹם אָנִי בּוֹנֵה חוּרְבָה בַּשָדֶה". מעבר פתאומי מדי, לא כ"כ ברור לי מה קרה שם ואיך קרה.
תגובות