ובכל פעם מחדש נפלֵאתָ בעיני
בתוך שאון החיים הצופֵף
מצליח תמיד לשזור עצמך
להגדיל שירה
ולהאדירה
ולהתגדל ולהתקדש- -
ומתוך כך כמו מתבקש לראות
אותי בעָניי
מתבדלת בצד
וגם אז רוחות החול צולפות בגבי
ואני מסוככת עלי ועל
האור הבָּלוּם- -
[ליצירה]
משהו בארבעת השורות הראשונות נדמה לי מכווץ ונוקשה מדי ביחס לשאר השיר (המדוייק להפליא, בעיני).
אולי המילה 'שרירי' צורמת עם שני הרי"שים שלה, אולי זה בגלל הצליל של 'למתוח', אני לא בטוחה.
תבדקי את זה, אני מציעה.
(ובכל מקרה, נשתמחתי לראות שיר חדש שלך, ונשתמחתי עוד יותר לקרוא.)
[ליצירה]
רבותי!
יש פה אקשן, חדשות
ידיעות די מרעישות
תאמינו לי או לא
אורי עמירם ולא
איזה אחד 'יוסף שמח'
או איזה ממזר פורח,
כן זה אורי ולא אחר
שאמנם הוא מתגורר
ביבשות די נידחות
אבל, שמעו, יש לו אחות,
שמסתבר, כן- האזינו,
אחר כך לא תאמינו
מתגוררת בסמוך
לשפחתכם בת החיוך
הו כן, אני עצמי שכנה
של אחותו של אורי! נא
התאזרו בסבלנות
כי יש גם קורט של שדכנות
(הלא בלי זאת אי אפשר
פה בשרשור כמו זה מכבר),
מאז הייתי קטנטנה
ובאתי בזו השכונה
ידע סבי המחונן
מי לי יהיה חתן,
אותי העסק קצת הטריד
אף שדובר פה בעתיד
כיוון שכך גם היה בטוח סבא
שאמא תתחתן עם אבא!
אך עם הזמן שככה הדאגה,
הלא חתן, שמלה, עוגה-
זהו עסק רק שלי
ולא יחליטו בשבילי
ומצידי- יאמרו כולם
מי הוא, מי הוא המושלם,
כי את חתני,
אני אמצא, רק אני!
אך רק לפני ימים מספר
סיפרה לי אמא: המדובר
הוא באחיין של אורי עמירם.
הו, זה לא צחוק, זה כבר מוגזם.
כמה אירוניה חבויה
בסיפור תמים נורא
העולם הוא כפר גלובאלי,
ידידיי- זה לא נורמלי!
וכעת אלך לישון, לי חרוזים כבר נגמרים
אך אשוב לי במהרה להתעדכן בסיפורים.
-----
נ.ב.
ואם זה לא היה ברור-
לא אוותר פה בסיפור.
כי התחן העתידי,
ייבחר רק על ידי!!
תגובות