[ליצירה]
תשובה לילד,
למרות שאתה עוד ילד, אתה מוזמן למסיבה. שמה נשמח להכיר אותך לשמוע את הסתיגויותיך ולהוסיף גם מפרי עטך. אני בטוח שתוכל לשפר את הרמה ולהחזיר לאתר את כבודו האבוד, ועד אז, צעד, צעד, תתיחס אחד אחד למה שנכתב, ונשמח יחד אתך לחשוב על מקצה שיפורים.
(משפט אחד לנושא החמשירים: המבנה הזה מיועד להיות קליל, היתולי, עוקצני, ושנון - ולא מתיימר להיות יצירה ספרותית. הוא מתאים למסיבות רעים וכו')
[ליצירה]
שלום ילד
נכנסתי לדף יוצר שלך וראיתי את הססמה ואני מניחה שאם כתבת והתלוננת יש לך סיבה. טוב. לא חושבת שהייתה כוונה לפגוע. אלה תרגילים. מוזרים בהחלט אמנם. אני מעולם לא כתבתי חמשירים והם נבעו מהעט עד שנדהמתי. אך היה בטוח שללא סיבה טובה גם לא אכתוב כאלה יותר ולא תהיה לך סיבה נוספת לכעוס. החברים האלה מחפשים מטלות לגרד מתחת לאדמה, ממש קשים שעורי הבית שלהם. כל טוב ולילה טוב.
[ליצירה]
נמאס להבליג.
תקשיבו חבר'ה, לא נעים לי להרוס את המסיבה, אבל זה פשוט על הפנים.
ואני כבר לא מדבר על השפה הרדודה והביטויים שלא מתאימים ולא מכבדים את האתר, אלא פשוט על הרמה.
מי שמני שופט? אף אחד. אני רק מביע את דעתי.
מצטער.
(והדברים אמורים לא רק לגבי יצירה זו, אלא כלפי הסידרה האחרונה, כולל "חושים" ועוד)
[ליצירה]
אין ספק שילד צודק.
ראשית, אם חמשירים זה סתם שטויות שלא מתיימרות להיות יצירה ספרותית - כמו שאמר מסר - אז למה בכלל לעסוק בהם בסדנת כתיבה, ולמה לפרסם אותם באתר יצירה.
שנית, גם כחמשירים הם לא משו, לפחות בחלקם יש פשלות רציניות בחריזה ומשקל (שהם הדברים המרכזיים בחמשירים). חוצמיזה שגם היתוליות אפשר לעשות בצורה שנונה ועוקצנית, ואפשר לעשות בצורה סתמית או אפילו בוטה.
[ליצירה]
לפני שבוע קראתי מעין "חיקוי רעיוני" לשיר של אריה סיון בעיתון , מאת רוני סומק כמדומני. גם כן התייחסות לעיר כאל נקבה ברגעיה האינטימיים ללא איפור. יוצרים כאלה הם לא רומנטיים לטעמי. הייתי רוצה שיתייחסו לנקביותי רק כאל נשקפת בראי קסום. נו. טוב.
[ליצירה]
לצורה הנחמדה שלום
אני חושב המפגש הראשון מיצה את עצמו. כדי לעניין קוראים במפגשים, רצוי לפרסם את המפגשים הבאים, ולהביא לידיעת הקוראים בהודעות ה-"מרצדות" בצד שמאל שיש צרור חדש של מפגשים. מצפה להמשך