חָברו את שורותיו
עכשיו נתקו
חלקו
הפרידו לפרודות של מילים.
בתוך סבך עצום של תוים, נקודות ומשמעויות
ניצב בגאון
סימן שאלה.
שי דוידס
-
"שיר החושף עצמו בשבעה מתוך עשרה, הוא שיר טוב, אך שיר החושף עצמו בחמישה מתוך עשרה, לא יישכח לעולם." (באשו)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] וואלה. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי. התמימות שבכתיבה. בלי נושא מסויים הזועק שידרשוהו. אין ספק שזו כתיבה מיוחדת מאוד. שכוייח. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה ממש. [ליצירה]
- [ליצירה] די בשיר אחד ואולי לא? [ליצירה]
- [ליצירה] די. [ליצירה]
- [ליצירה] שי, אני מת על שירים כאלה, אני חושב שהם אומרים יותר מהכול, על הביבול ששבתוכנו, ושבעצם אנחנו די נהנים ממנו. אז תן עוד.....:) להזכיר: גם לי היה אחד כזה: על המדף ערימת דפים עם שירים גמורים נשכחים את השיר שכתבתי לך לא רציתי לגמור חסרה בו רק מילה שיישאר כך עם סימן שאלה ? [ליצירה]
- [ליצירה] השורה האחרונה מחלישה [ליצירה]
- [ליצירה] פשוט! [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים, אביטל [ליצירה]
- [ליצירה] סנקסיו [ליצירה]
- [ליצירה] איך יכולת להישאר בחדר? [ליצירה]
- [ליצירה] הגעגוע, ככמיהה לדבר החדש והרענן עצמו כמו שהיה בתחילה- מרצונו או שלא נכנס לארגז ובכך השאיפה "להתחדש". וכל המוסיף גורע [ליצירה]
- [ליצירה] ועכשיו היא מתחתנת [ליצירה]
- [ליצירה] אמונה תחייה חיים, רגשות ק-ש-י-ם. רגש=זכר. [ליצירה]
- [ליצירה] ועכשיו ברצינות... האמת- שאתה די צודק. מחפש כיווני מחשבה? כן. מצליח? כן. כותב? זו כבר בעיה אחרת. ולא כי לא מתחברים לְמילים אלא צורך השעה בין 11-13 מחייב על כתיבה לבבית. הכל כקישוריות לכך. אם היא מוצאת אותי שם- היא קוראת כל פיסת מידע ונפעמת. מתי פעם אחרונה הסתכלת עַלָצמך מהצד? ואהבת את מה שראית? ורצית לראות שוב. זה נכון. אז אני מסתכל שוב ושוב ושוב. אולי מכך אלמד דברים חדשים. ולומד. [ליצירה]
- [ליצירה] מה, כבר אי אפשר לחבק עמודים היום? [ליצירה]
תגובות