חָברו את שורותיו
עכשיו נתקו
חלקו
הפרידו לפרודות של מילים.
בתוך סבך עצום של תוים, נקודות ומשמעויות
ניצב בגאון
סימן שאלה.
שי דוידס
-
"שיר החושף עצמו בשבעה מתוך עשרה, הוא שיר טוב, אך שיר החושף עצמו בחמישה מתוך עשרה, לא יישכח לעולם." (באשו)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] וואלה. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי. התמימות שבכתיבה. בלי נושא מסויים הזועק שידרשוהו. אין ספק שזו כתיבה מיוחדת מאוד. שכוייח. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה ממש. [ליצירה]
- [ליצירה] די בשיר אחד ואולי לא? [ליצירה]
- [ליצירה] די. [ליצירה]
- [ליצירה] שי, אני מת על שירים כאלה, אני חושב שהם אומרים יותר מהכול, על הביבול ששבתוכנו, ושבעצם אנחנו די נהנים ממנו. אז תן עוד.....:) להזכיר: גם לי היה אחד כזה: על המדף ערימת דפים עם שירים גמורים נשכחים את השיר שכתבתי לך לא רציתי לגמור חסרה בו רק מילה שיישאר כך עם סימן שאלה ? [ליצירה]
- [ליצירה] "הם אמרו את אשר רציתי לומר"... ולא הוסיף. [ליצירה]
- [ליצירה] פן אחד=> שני פנים. התחיל בחרוזים- נחמד המשיך- ועם הכעס כך גם נקרא. "לא מעבר לכך איני רוצה"- או לנקד או להוריד את הלא הראשון. אחרת זה חיובי. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] נושא פילוסופי רציני, לא? [ליצירה]
- [ליצירה] ** [ליצירה]
- [ליצירה] תודה מעיני [ליצירה]
- [ליצירה] אוי זה מעניין... [ליצירה]
- [ליצירה] מסר חביב, אני מסכים עם גברת איה שחר ולכן הנה כמה שינויים בעריכה ככה שהקריאה יותר נעימה, זורמת ומתוקה, כמו שבטח התכוונת: רָאִיתִיך בדוּכַן-הַפְּרָחִים מְעֶבֶר לַרְחוֹב קוֹנה לִי וֶרֶד ומִהַרְתִּי לחצות בְּאוֹר אָדוֹם. כְשֶׁחִבַּקְתִּיך נָשְׁרוּ עֲלֵי כּוֹתֶרֶת וְשׁוֹטֵר שֶׁעָמַד חִיֵּךְ מהצד וְרָשַׁם לִי דוֹח. [ליצירה]
- [ליצירה] ?! [ליצירה]
- [ליצירה] רדוד, בהמי, אבל מצחיק (ואם לא אתכם- אז אותי!) [ליצירה]
- [ליצירה] "עצוב למות באמצע התמוז...". ומה עם מי שמתו אך לא בחרו בכך? [ליצירה]
תגובות