חָברו את שורותיו
עכשיו נתקו
חלקו
הפרידו לפרודות של מילים.
בתוך סבך עצום של תוים, נקודות ומשמעויות
ניצב בגאון
סימן שאלה.
שי דוידס
-
"שיר החושף עצמו בשבעה מתוך עשרה, הוא שיר טוב, אך שיר החושף עצמו בחמישה מתוך עשרה, לא יישכח לעולם." (באשו)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] וואלה. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי. התמימות שבכתיבה. בלי נושא מסויים הזועק שידרשוהו. אין ספק שזו כתיבה מיוחדת מאוד. שכוייח. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה ממש. [ליצירה]
- [ליצירה] די בשיר אחד ואולי לא? [ליצירה]
- [ליצירה] די. [ליצירה]
- [ליצירה] שי, אני מת על שירים כאלה, אני חושב שהם אומרים יותר מהכול, על הביבול ששבתוכנו, ושבעצם אנחנו די נהנים ממנו. אז תן עוד.....:) להזכיר: גם לי היה אחד כזה: על המדף ערימת דפים עם שירים גמורים נשכחים את השיר שכתבתי לך לא רציתי לגמור חסרה בו רק מילה שיישאר כך עם סימן שאלה ? [ליצירה]
- [ליצירה] הכל יכול להיות אבל אני התכוונתי למשהו אחר. אני התכוונתי לזה שהוא שהוא מקלל בסוף. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו! הרבה הרבה יותר טוב. אנ יאוהב את התמונה הזו. לילה, חתול מתרחק, אפילו אפשר לשמוע את קולות הצרצרים. [ליצירה]
- [ליצירה] צחית היקרה, שתי השורות הראשונות הן מפתח להבנת השיר. עליהם הוא מתבסס. הם ה"עצמימים". זרימה? אין הכוונה בשתי השורות הראשונות כי הן כמעין כותרות בפני עצמן. הזרימה - גוף השיר- בהמשך. [ליצירה]
- [ליצירה] "ליריקה הדדית" [ליצירה]
- [ליצירה] ארז. אהבתי מאוד. את ההקבלות והמשמעויות הנסתרות (שאולי אתה עוד פחות מודע אליהן. כי ככה זה כשנפשות שונות קוראות נפש אחרת). לרגע חשבתי שהסיומת " לאה" קצת דחוקה אך בקריאה שניה עם תובנה עמוקה- הבנתי וכך זה טוב שנשאר. יעקב- כדמות ממש יעקב- מהמילה לעקוב. אחרי משהו או מישהו. ועוד: לפעמים רחל, על אף שאינך יעקוב, תבחר בך. המלצה על עריכה: אֵינִי רוֹצֶה לִלְבֹּשׁ בְּגָדִים שֶׁל אַחֵרִים הַקֹּל - קוֹלִי הוּא, וְגַם הַיָּדַיִם - שֶׁלִּי. ואולי: "איני רוצה ללבש בגדי אחרים (*בלשון שאינה פשוטה כמו עד עכשיו) הקל- קולי הוא, והידיים- ידיי" שלך. [ליצירה]
- [ליצירה] יוצא הדופן מעורר בי השראה. [ליצירה]
- [ליצירה] האוירה, אוי, האוירה. [ליצירה]
- [ליצירה] כותב יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] אוירון. זה ארוך מידי. התייאשתי באמצע. [ליצירה]
- [ליצירה] דרור, זה רק הראש הכחול שלך!! [ליצירה]
תגובות