חָברו את שורותיו
עכשיו נתקו
חלקו
הפרידו לפרודות של מילים.
בתוך סבך עצום של תוים, נקודות ומשמעויות
ניצב בגאון
סימן שאלה.
שי דוידס
-
"שיר החושף עצמו בשבעה מתוך עשרה, הוא שיר טוב, אך שיר החושף עצמו בחמישה מתוך עשרה, לא יישכח לעולם." (באשו)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] וואלה. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי. התמימות שבכתיבה. בלי נושא מסויים הזועק שידרשוהו. אין ספק שזו כתיבה מיוחדת מאוד. שכוייח. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה ממש. [ליצירה]
- [ליצירה] די בשיר אחד ואולי לא? [ליצירה]
- [ליצירה] די. [ליצירה]
- [ליצירה] שי, אני מת על שירים כאלה, אני חושב שהם אומרים יותר מהכול, על הביבול ששבתוכנו, ושבעצם אנחנו די נהנים ממנו. אז תן עוד.....:) להזכיר: גם לי היה אחד כזה: על המדף ערימת דפים עם שירים גמורים נשכחים את השיר שכתבתי לך לא רציתי לגמור חסרה בו רק מילה שיישאר כך עם סימן שאלה ? [ליצירה]
- [ליצירה] לפעמים ההתנתקות פותחת דף חדש, חדש יותר, חלק יותר, ברור יותר. את הדף ה"מנותק" תוכלי לשמור תחת עטיפת יומנך, מאחור או לזרקו. או אולי לעשות ממנו מטוס? [ליצירה]
- [ליצירה] תודה על הפירגון.... [ליצירה]
- [ליצירה] מנחם, היה הארותיי: באתי למשרד הפנים. * להגיד. למה רווח כל כך גדול? התיישבתי מול הפקיד במבטו *הרשמי מילא את הטופס (17386/4 א) מיותר "הריני לדווח", אמרתי "עוברים עליי תשעה חודשים כמו, * חתך מיותר. למה כאן? כמו *בלידה - בלי אתה יודע מה אני חושב... (הריון). בלי מעשה *האהבה "הא" מיותרת בלי הצמדת אזני לבטנה בלי ריצה לָסוּפֶּר להשיג חמוצים בלי הקאות בלי בדיקות בלי רופא ואחיות - - " הפקיד - *טרוד עד בלי די בחשכת יומו - מכוכבית עד סוף שורה מיותר. סימן באצבעו על מקום החתימה* נקודה. המשכתי, "זה לא מסובך" (אני מגיע אל הנקודה) הפקיד *סובב את הטופס חזרה אליו אולי "החזיר הטופס אליו.." פניו, לעזאזל, נותרו קפואים. "ופשוטים ופשוטים הדברים אבל אלוהים - - לא לי פתרונים." בלחש הוספתי "לי, הצהרה ותשעה חודשים." חתמתי על הטופס ביד רועדת *- * למה כוכבית? למה ההפסקה הדרמטית? ... יצאתי להמשיך בספירת הימים. הרעיון של לידה נמשך אחרי 9 חודשים? לא. הוא תופס עד עכשיו. ומה מעכשיו? התעמקת ברעיון הלידה..). מנלם, חוששני שבפגישתנו הייתה יצירתך זו קומה טוב יותר. הלא כן? שי. [ליצירה]
- [ליצירה] לבן, יקירתי. לבן [ליצירה]
- [ליצירה] יופי יורם. זה יפה. היית מלחין את הבית השני. ממש. [ליצירה]
- [ליצירה] לא על אחת או שתיים גם לא על עשרים כי אם על האחת והיחידה מיני רבות החקוקות, טבועות, נעוצות בשיריי. לא סתירה לכאן או לכאן. שני- אל לך לדאוג מלבוא במחיצתי (מחכך שתי ידיי) כי לא אעיז להתסכל (משפשף את עיניי) ואבוש מלפתוח את פי (מלקק את שפתיי). לכן, אל לך לחשוש. [ליצירה]
- [ליצירה] עומר, חביבי. סחתיין על השיר הראשון. שיהיו עוד הרבה ורק טוב! מברוק. [ליצירה]
- [ליצירה] הנה הן המילים היוצאות אחת אחת מלשוני הוגות בזהירות הברה ה ב ר ה מתעקבת על "קוצצצף" ו "פססס שקדים". אני סוחף איתן, נסחף איתן ואת מצטרפת. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר טוב. כתוב יפה. א םהדמעה היא מתאבן, לא רוצה לדעת מה המנה העיקרית... [ליצירה]
- [ליצירה] אני אוהב את סגנון הכתיבה אך יש צורך דחוף בפיסוק! [ליצירה]
תגובות